בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
בְּעָיָה סכולסטית: ""How many angels can sit on the head of a pin?
כַּמָּה מַלְאָכִים, תֹּאמְרוּ,
יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת עַל חוּדָה שֶׁל מַחַט?
שְׁאֵלָה זוֹ, כָּאן אוֹתָהּ תִּקְרְאוּ,
קוֹרְאַי, פִּתְרוּ נָא בְּלִי רֶתַע וּפַחַד.
"כֻּלָּם!" הַתְּשׁוּבָה כְּבָרָק תַּעֲבֹר
בְּלֵב הַכֹּל. הֲרֵי הִנָּם אַךְ רוּחַ!
וְאַף אִם יִהְיֶה מַלְאָךְ שֶׁשָּׁמַן מֵאָחוֹר,
– גַּם אָז דַּי לוֹ בִּמְקוֹם קָט לָנוּחַ.
"אַף לֹא אֶחָד!" אֶסְבֹּר לְעֻמָּתָם אֲנִי,
שֶׁכֵּן חָמְרִי הַמָּקוֹם, אַף אִם רַק קְצֵה מַחַט,
וִיצוּרֵי עֶלְיוֹן אֵל מְקוֹמֵם רוּחָנִי!!
כָּךְ יְלַמְּדוּנוּ גַּם תּוֹרוֹת מִתַּחַת.
II
בְּעָיָה סְכוֹלָסְטִית II
הֲיַעַל אֶרְאֵל עַל שִׂיא הַר?
לֹא – וְלוּ בְּרַגְלָיו סַנְדָּל.
בְּנַעַל מְטַפְּסֵי הָרִים
יִתְקַשֶּׁה, 'גְלַל הַמַּסְמֵרִים.
אַךְ אִם לִבּוֹ יֹאבֶה בַּסְּפּוֹרְט,
– וְאִם הָעֲלִיָּה עָלָיו קָשָׁה –
יִקָּרֵא עַלְמַת צוּקֶרְטוֹרְט,
– יִבְחַר נָא לוֹ בִּדְמוּת אִשָּׁה.
אִם כִּי הֲלֹא גַּם אָז נֵדַע
מִנַּיִן בָּהּ הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת;
לֶכֶת אִשָּׁה אוֹפְיָהּ נוֹדַע,
גַּם יִיחוּדָה, וְאֵיךְ הִיא חוֹשֶׁבֶת.
Scholastikerproblem
I
Wieviel Engel sitzen können
auf der Spitze einer Nadel –
wolle dem dein Denken gönnen,
Leser sonder Furcht und Tadel!
"Alle!" wird's dein Hirn durchblitzen.
"Denn die Engel sind doch Geister!
Und ein ob auch noch so feister
Geist bedarf schier nichts zum Sitzen.
Ich hingegen stell den Satz auf:
Keiner! – Denn die nie Erspähten
können einzig nehmen Platz auf
geistlichen Lokalitäten.
II
Kann ein Engel Berge steigen?
Nein. Er ist zu leicht dazu.
Menschenfuß und Menschenschuh
bleibt allein dies Können eigen.
Lockt ihn dennoch dieser Sport,
muss er wieder sich ver-erden
und ein Menschenfräulein werden
etwa namens Zuckertort.
Allerdings bemerkt man immer,
was darin steckt und von wo –
denn ein solches Frauenzimmer
schreitet anders als nur so.
השיר הזה עשה לי את היום, כל כך הרבה פעמים קראתי עליו
שבת שלום טובה