בננות - בלוגים / / ארבעה שירים
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

ארבעה שירים

 

מוקדש לכל אלה שבתשובה לפנייתי עודדוני.
בינתיים רק הגב' טובה גרטנר, אז התרגום מוקדש  לה.
 הדבקתי אותה בספריי כאור ( כאמור, בינתיים בודדת באפילה, אבל  ראו כמה אור בודד זה יקר באפילה
!!!!)

מתוך ספרי

מִישֶׁהוּ לֹא יָדוּעַ מִטִיבְּרִיס
שָׁלַח לְפַּלְמָה .Exlibris

 

אֵין רוֹאִים עָלָיו דָּבָר
מִלְּבַד אוֹר לָבָן, יָקָר.

 

אַף לֹא קַו אֶחָד זָעִיר.
פַּלְמָה חָשׁ: הוּבַן בָּעִיר.

 

הוּא מַדְבִּיק יָשָׁר תַּ'פֶּתֶק
בְּכָל דַּף, וְעַל שְׂפָתָיו רֹב מֶתֶק.

 

Exlibris

Ein Anonymus aus Tibris

 sendet Palman ein Exlibris.

 

Auf demselben sieht man nichts

als den weißen Schein des Lichts,

 

Nicht ein Strichlein ist vorhanden.

Palma fȕhlt sich warm verstanden.

 

Und sie klebt die Blattlein rein

allenthalben dankbar ein.

 

 

 הַר הַגַּרְדּוֹם

 

לִבְרִיּוֹת חָסְרֵי הַדַעַת

חַיֵּינוּ מִשְׂחָק לֹא-מוּבָן.

דַּוְקָא לָכֵן רָחַק הַיַּעַד

שֶׁפְּרִי לַעֲגֵנוּ יַשִּׂיג לוֹ כָּאן.

 

אֵין זֶה כִּי אִם  כְּנִקְמַת עוֹלָל
נֶגֶד כֹּבֶד הַקִּיּוּם;

יֵיטִיב הָבֵן אֶת הַגּוֹרָל

מִי שֶׁלּוֹ כְּמוֹרָיו נָקוּם.

Galgenberg

Blödem Volke unverständlich
treiben wir des Lebens Spiel.
Geradedas, was unabwendlich,
fruchtet unserem Spott als Ziel.

Magst es Kinder-Rache nennen
an des Daseins tiefem Ernst;
wirst das Leben besser kennen,
wenn du uns verstehen lernst.

 

File:Die Elster auf dem Galgen.jpg

Pieter Bruegel the Elder: The Magpie on the Gallows

 Ein Hase

 

Ein Hase sitzt auf einer Wiese
des Glaubens, niemand sähe diese.
Doch im Besitze eines Zeißes
betrachtet voll gehaltnen Fleißes
vom vis-à-vis gelegnen Berg
ein Mensch den kleinen Löffelzwerg.
Ihn aber blickt hinwiederum
ein Gott von fern an, mild und stumm.

 

 

לִשְׁפַן שָׂדֶה בִּמְאוּרָתוֹ

נִדְמֶה   שֶׁאֵין אִישׁ הָרוֹאֶה אוֹתוֹ.

אַךְ  בְּיָדוֹ עִם  הַמִּשְׁקֶפֶת

אָדָם  מִתְבּוֹנֵן בְּשֶׁקֶט

וּבִשְׁקִידָה וְגַם בְּעֶצֶב

בַּיְצוּרוֹן הַנֶּחְבָּא בָּעֵשֶׂב.

אוֹתוֹ עַצְמוֹ גַּם, כַּמּוּבָן,

  סוֹקֵר מֵעַל  אַל,  סַלְחָן, קַפְּדָן.

 

 

 

 

12 תגובות

  1. גיורא פישר

    שלום משה
    האם התמונה שהבאת היא זו של ברויגל "משחקי ילדים"?
    לא נראה לי.
    בפעם הקודמת הבאת שיר "מנוחת אחר הצהריים של הפאון" ולא היה שום דמיון ליצירה המפורסמת של מלרמה?
    האם זה מקרי? או שאתה עורך לנו חידון?

    • זו אינה התמונה צודק גיורא

      • חנה, את צודקת, בס"ה.
        ראי נא תגובתי לגיורא.
        מכל מלמדיי השכלתי. זה נקרא שיתוף פעולה. ותודה לשניכם – לגיורא ולך – על הביקור, התגובה וההתענינות. – כבר חששתי שגיורא אין לו כבר כל ענין במה שאני כותב. – אז אני שמח להתאכזב.

    • צודק גיורא, ובעקבותיה צודקת כמובן גם חנה: שם הציור איננו "משחקי ילדים", אלא "עקעק" (=מין עורב) על הגרדום. (נגיד: העורב על הגרדום). זה ציור של Pieter Bruegel the Elder: The Magpie on the Gallows
      בענין השיר של מורגנשטרן ושם הלעג שנתתי לו: "מנוחת אחר הצהרים של הפאון", –
      מְנוּחַת הָפָאוּן אַחַר הַצָּהֳרַיִם

      אִישׁ עֲצַבִּים עַל מִרְעֵה דֶּשֶׁא
      – הָיָה טוֹב לוֹ בִּלְעָדָיו:
      מוּטָב עַל כֵּן: יִרְאָה נָא אֵיךְ שֶׁ
      יִשְׁתַּפְּרוּ בְּלִי זֶה חַיָּיו.

      בְּקֹשִׁי הוּא נִשְׁכַּב עַל עֵשֶׂב
      נְמָלִים בָּאוֹת, – בַּרְחָשׁ,
      דְּבוֹרָה, צִרְעָה, צְרָצַר, כְּדֵי שֶׁ
      יְדַגְדְּגוֹ גַּם מִין קְנֵה קַשׁ,

      אִישׁ עֲצַבִּים הַנָּח בָּאָחוּ
      מוּטָב לוֹ אֵפוֹא שֶׁיָּקוּם,
      וּבִמְקוֹם שֶׁכָּאן אַךְ יֵאָנַח הוּא,
      יֵלֵךְ לוֹ וְיַחֲלִיף מָקוֹם.

      הקשר לשירו של מלרמה ברור: האיש לשנו אינו זוכה למנוחה. זה השם שנתתי לשירו של מורגנשטרן רק במקצת חידה, התכוונתי להיות אירוני על חשבון הפאון הזה הנח, וגם להכניס את שירו של מורגנשטרן לקונטקסט תרבותי רחב יותר, דבר בו עזר לי גיורא בהחלט.
      גיורא כמובן צודק בהזכירו את מלרמה, שעל בסיס שירו כתב דביוסי את המוסיקה היפה כל כך.
      תוכלו לשמוע אותה בכתובת
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=742629

      היצירה, משנת 1894 מבוססת על שיר סימבוליסטי של סטפן מלארמה ונכתבה כמוסיקה לבלט ללהקה הרוסית של סרגיי דיאגילב. בלהקה זו בלט הרקדן הנודע ניז'ינסקי שרקד את התפקיד המרכזי.

  2. איריס אליה כהן

    יפה מאד. וכמה טוב שאתה תמיד מביא את המקור הגרמני. יש בזה משהו מאד חזק, אולי אפילו הכרחי. (בלי להבין גרמנית)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן