בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
מוקדש לכל אלה שבתשובה לפנייתי עודדוני.
בינתיים רק הגב' טובה גרטנר, אז התרגום מוקדש לה.
הדבקתי אותה בספריי כאור ( כאמור, בינתיים בודדת באפילה, אבל ראו כמה אור בודד זה יקר באפילה!!!!)
מתוך ספרי
מִישֶׁהוּ לֹא יָדוּעַ מִטִיבְּרִיס
שָׁלַח לְפַּלְמָה .Exlibris
אֵין רוֹאִים עָלָיו דָּבָר
מִלְּבַד אוֹר לָבָן, יָקָר.
אַף לֹא קַו אֶחָד זָעִיר.
פַּלְמָה חָשׁ: הוּבַן בָּעִיר.
הוּא מַדְבִּיק יָשָׁר תַּ'פֶּתֶק
בְּכָל דַּף, וְעַל שְׂפָתָיו רֹב מֶתֶק.
Exlibris
Ein Anonymus aus Tibris
sendet Palman ein Exlibris.
Auf demselben sieht man nichts
als den weißen Schein des Lichts,
Nicht ein Strichlein ist vorhanden.
Palma fȕhlt sich warm verstanden.
Und sie klebt die Blattlein rein
allenthalben dankbar ein.
הַר הַגַּרְדּוֹם
לִבְרִיּוֹת חָסְרֵי הַדַעַת
חַיֵּינוּ מִשְׂחָק לֹא-מוּבָן.
דַּוְקָא לָכֵן רָחַק הַיַּעַד
שֶׁפְּרִי לַעֲגֵנוּ יַשִּׂיג לוֹ כָּאן.
אֵין זֶה כִּי אִם כְּנִקְמַת עוֹלָל
נֶגֶד כֹּבֶד הַקִּיּוּם;
יֵיטִיב הָבֵן אֶת הַגּוֹרָל
מִי שֶׁלּוֹ כְּמוֹרָיו נָקוּם.
Galgenberg
Blödem Volke unverständlich
treiben wir des Lebens Spiel.
Geradedas, was unabwendlich,
fruchtet unserem Spott als Ziel.
Magst es Kinder-Rache nennen
an des Daseins tiefem Ernst;
wirst das Leben besser kennen,
wenn du uns verstehen lernst.
Pieter Bruegel the Elder: The Magpie on the Gallows
Ein Hase
|
|
Ein Hase sitzt auf einer Wiese |
|
לִשְׁפַן שָׂדֶה בִּמְאוּרָתוֹ
נִדְמֶה שֶׁאֵין אִישׁ הָרוֹאֶה אוֹתוֹ.
אַךְ בְּיָדוֹ עִם הַמִּשְׁקֶפֶת
אָדָם מִתְבּוֹנֵן בְּשֶׁקֶט
וּבִשְׁקִידָה וְגַם בְּעֶצֶב
בַּיְצוּרוֹן הַנֶּחְבָּא בָּעֵשֶׂב.
אוֹתוֹ עַצְמוֹ גַּם, כַּמּוּבָן,
סוֹקֵר מֵעַל אַל, סַלְחָן, קַפְּדָן.
שלום משה
האם התמונה שהבאת היא זו של ברויגל "משחקי ילדים"?
לא נראה לי.
בפעם הקודמת הבאת שיר "מנוחת אחר הצהריים של הפאון" ולא היה שום דמיון ליצירה המפורסמת של מלרמה?
האם זה מקרי? או שאתה עורך לנו חידון?
זו אינה התמונה צודק גיורא
חנה, את צודקת, בס"ה.
ראי נא תגובתי לגיורא.
מכל מלמדיי השכלתי. זה נקרא שיתוף פעולה. ותודה לשניכם – לגיורא ולך – על הביקור, התגובה וההתענינות. – כבר חששתי שגיורא אין לו כבר כל ענין במה שאני כותב. – אז אני שמח להתאכזב.
צודק גיורא, ובעקבותיה צודקת כמובן גם חנה: שם הציור איננו "משחקי ילדים", אלא "עקעק" (=מין עורב) על הגרדום. (נגיד: העורב על הגרדום). זה ציור של Pieter Bruegel the Elder: The Magpie on the Gallows
בענין השיר של מורגנשטרן ושם הלעג שנתתי לו: "מנוחת אחר הצהרים של הפאון", –
מְנוּחַת הָפָאוּן אַחַר הַצָּהֳרַיִם
אִישׁ עֲצַבִּים עַל מִרְעֵה דֶּשֶׁא
– הָיָה טוֹב לוֹ בִּלְעָדָיו:
מוּטָב עַל כֵּן: יִרְאָה נָא אֵיךְ שֶׁ
יִשְׁתַּפְּרוּ בְּלִי זֶה חַיָּיו.
בְּקֹשִׁי הוּא נִשְׁכַּב עַל עֵשֶׂב
נְמָלִים בָּאוֹת, – בַּרְחָשׁ,
דְּבוֹרָה, צִרְעָה, צְרָצַר, כְּדֵי שֶׁ
יְדַגְדְּגוֹ גַּם מִין קְנֵה קַשׁ,
אִישׁ עֲצַבִּים הַנָּח בָּאָחוּ
מוּטָב לוֹ אֵפוֹא שֶׁיָּקוּם,
וּבִמְקוֹם שֶׁכָּאן אַךְ יֵאָנַח הוּא,
יֵלֵךְ לוֹ וְיַחֲלִיף מָקוֹם.
הקשר לשירו של מלרמה ברור: האיש לשנו אינו זוכה למנוחה. זה השם שנתתי לשירו של מורגנשטרן רק במקצת חידה, התכוונתי להיות אירוני על חשבון הפאון הזה הנח, וגם להכניס את שירו של מורגנשטרן לקונטקסט תרבותי רחב יותר, דבר בו עזר לי גיורא בהחלט.
גיורא כמובן צודק בהזכירו את מלרמה, שעל בסיס שירו כתב דביוסי את המוסיקה היפה כל כך.
תוכלו לשמוע אותה בכתובת
http://cafe.themarker.com/view.php?t=742629
היצירה, משנת 1894 מבוססת על שיר סימבוליסטי של סטפן מלארמה ונכתבה כמוסיקה לבלט ללהקה הרוסית של סרגיי דיאגילב. בלהקה זו בלט הרקדן הנודע ניז'ינסקי שרקד את התפקיד המרכזי.
יפה מאד. וכמה טוב שאתה תמיד מביא את המקור הגרמני. יש בזה משהו מאד חזק, אולי אפילו הכרחי. (בלי להבין גרמנית)
איריס,
ראי נא תגובתי בפוסט שלי דהיום.
תודה על ההערה.