שִׁירַת הַצִּפֳּרִים עַל עֵץ הַגַּרְדּוֹם

 

שִׁירַת  הַצִּפֳּרִים עַל עֵץ הַגַּרְדּוֹם

 

חַיַּי מְבוּכָה, טֵרוּף אָיֹם.

תְּלוּיִים חָיִינוּ עַל חוּט אָדֹם.

 

 

קַרְפָּד קוֹרֵא, בּוּכְיָא[1] אוֹרֵג.

הָרוּחַ עֹקֶם בַּנּוֹצוֹת סוֹרֵק.

 

 

חִיל,  פַּלָּצוּת מְשׁוֹמֶמֶת.

אַלָּה עָלַיִךְ! קוֹרֵאת תִּנְשֶׁמֶת.

 

אוֹר כּוֹכָב נִשְׁבָּר בַּסַּהַר.

וְאַתְּ: כְּלִי שֶׁבֶר! בְּלִי שֵׁם וְתֹאַר.

 

חִיל פַּלָּצוּת מְשׁוֹמֶמֶת,

קוֹל פַּרְסוֹת סוּסֵי הַשֶּׁמֶשׁ!

 

הַכּוֹס קוֹרֵא:  פַרְווּס, פַרְווּס,,

כִּסְכֵּס! כַּסֵּחַ! וְאַל תָּחוּס!

 

שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ.

 

 

 

 

 

 

 

 

Bundeslied der Galgenbrüder

 

O schauerliche Lebenswirrn,
wir hängen hier am roten Zwirn!

Die Unke unkt, die Spinne spinnt,
und schiefe Scheitel kämmt der Wind.

 

O Greule, Greule, wüste Greule!
»Du bist verflucht!» so sagt die Eule.

Der Sterne Licht am Mond zerbricht.
Doch dich zerbrach's noch immer nicht.

 

O Greule, Greule, wüste Greule!
Hört ihr den Ruf der Silbergäule?

Es schreit der Kauz: pardauz! pardauz!
da taut's, da graut's, da braut's, da blaut's!