בננות - בלוגים / / מורגנשטרן: הברך
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

מורגנשטרן: הברך

 

Das Knie

Ein Knie geht einsam durch die Welt.
Es ist ein Knie, sonst nichts!
Es ist kein Baum! Es ist kein Zelt!
Es ist ein Knie, sonst nichts.

Im Kriege ward einmal ein Mann
erschossen um und um.
Das Knie allein blieb unverletzt –
als wär's ein Heiligtum.

Seitdem geht's einsam durch die Welt.
Es ist ein Knie, sonst nichts.
Es ist kein Baum, es ist kein Zelt.
Es ist ein Knie, sonst nichts.

 

הַבֶּרֶךְ

בֶּרֶךְ בּוֹדֶדֶת  דַּרְכָּהּ מְשָׂרֶכֶת

בֶּרֶךְ בּוֹדֶדֶת – לֹא יוֹתֵר!

אֵין זֶה עֵץ! לֹא אִזְדָּרֶכֶת!

בֶּרֶךְ בּוֹדֶדֶת וְלֹא יוֹתֵר.

 

אָדָם יָצָא לְמִלְחָמָה

נוֹרָה מִכָּל עֵבֶר.

בִּרְכוֹ  בִּלְבַד לֹא חֻלְּלָה, 

קְדוֹשָׁה כְּמוֹ  קֶבֶר.


 

מֵאָז דַּרְכָּהּ  הִיא מְשָׂרֶכֶת


בֶּרֶךְ בּוֹדֶדֶת, לֹא יוֹתֵר!

אֵין זֶה עֵץ, לֹא אִזְדָּרֶכֶת,

בֶּרֶךְ בּוֹדֶדֶת, לֹא יוֹתֵר.

 

6 תגובות

  1. שיר יפה עמוק ו דווקא לא שטותי
    הברך כחזות הכל
    מקורי ביותר
    והתרגום- שפתיים יישקו
    כל הכבוד!

  2. חנה,

    אין כמוך.
    לימדו אותי ללכת אחר רגשותיי. ( היה ויכוח מה עדיף – רגש או רציו – אך בצומת מסוים בחיי ראריתי שזה היינו הך): ובא לי לשלוח לך ( כמו אני אומר – להגנתי – במעטפה) נשיקה. כי את ראויה.
    אמנם, את מגיבה לרבים, אז אולי כולם ישלחו. בסוף לא יהיה מקום איפה להדביק את שלי.
    בכל אופן, אני מקווה שתקבלי.
    בכבוד
    ובתודוות רבות מאד מאד

    משה

    • משה
      חשבתי על הסמליות של הברך:
      על הברכיים כורעים להתפלל ,ואז היא סמל הענווה והכניעה
      על הברכיים מזדקפים ,ואז היא סמל לזקיפות הקומה ולחלופין – הגאווה
      הברך היא ציר הרגל ,מאפשרת לנו ללכת להתנייד
      לנוע
      וחיים פרושם תנועה
      משמע הברך היא החיים עצמם או לפחות מה שהם מאפשרים
      תודה על הנשיקות, משה
      הן מפשירות בי חיוך ,כשאני רכונה ככה על כתיבתי
      ובאשר לתגובותי לאחרים ,אז אגלה לך סוד
      אני אוהבת להגיב לדברים יפים ונכתבים כאן דברים יפים
      אני מתלהבת מטבעי והיות ועבודתי היא במחשב
      מה קל יותר מזה
      נשיקות גם לך
      בשורות טובות
      אמן

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן