בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
הודעה
וילהלמינה ( מאגודת הסופרים) הודיעתני כי ייערך ערב קריאת שירה של משוררי-אהבה
ברעננה, בית יד לבנים, ב-5/7 בשעה 8.00
הערב נערך לכב' צאת חוברת "אפריון" עיתון-ספרות שנוסד בידי המשורר העיוור ארז ביטון.
הערה: שירת אהבה נושאה הוא חדש לא היה עוד. תרגומיי אף הם חדשים, אם כי אלה השירים עצמם שנכתבו, כידוע, כבר לפני 6000 שנה.
לא אני אקרא מתרגומיי ( כפי שהם הופיעו ב"אפריון מס' 109, חורף תשמ"ט), אלא שחקנית, כפי שהודעתני וילהלמינה, שהיא כאמור עורכת הערב.
על משתתפים נוספים שייקראו שיריהם תבוא הודעה נפרדת.
אל נא תיעדרו. בואו, מי ברכב מי ברגל, כי קרוב הוא.
( זו הודעה מוקדמת, נודיע על שינויים במידה ויהיו כאלה).
בהצלחה משה.
היי מוישלה תודיעה שוב בבקשה
להתראות טובה
שירה מלפני 6000 שנה ועורכת בשם וילהלמינה. כבר נשמע מסקרן.
בהצלחה, משה.
יפה מאוד. תמיד שרו וישירו לאהבה! בהצלחה!
נ.ב : אני רוצה דוגמית לשיר מלפני 6000 שנה, אפשר?
ללוסי,
יש הרבה. קראי נא את המעט שפרסמתי ב"אפריון" 109.
והנה דוגמא קצרה אחת:
לַחַשׁ לְשׁוּב הָאֲהוּבָה
הוֹ, דֶּלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת!
הוֹ דֶּלֶת עַל צִירֶיהָ, הוּא שַׁעַר בּוֹגְדָנִי!
חֲזַקְתִּיךְ בְּשֶׁמֶן, יָצַקְתִּי עָלַיִךְ יֵין,
בְּסוֹבְבֵךְ עַל עָמְדֶךְ, תִּבְגְּדִי בַּמִּשְׁמָר,
אַךְ שָׁבָה מֵחָדָשׁ עַל הַצִּיר לִמְקוֹמֵךְ.
הָאֲהוּבָה שֶׁעָזְבָה, לְוַאי וְהִיא שָׁבָה
חוֹזֶרֶת לְבֵיתִי כְּדֶלֶת עַל צִירֶיהָ.
והנה אחר אחד לגמרי ( אבל גם שיר אהבה:
אֵיפָה הֵם ?
הָרְאֵם שֶׁרָבַץ עַל שְׂפַת הַנַּחַל אֵינֶנּוּ כָּאן
הַפֶּרֶא שֶׁרָבַץ בֵּין קְנֵה הַסּוּף.
הוֹ, רְאֵם הַנּוֹטֶה עַל צִדּוֹ, הִנְּךָ נוֹטֶה לִשְׁכַּב,
לְיַד הַצֹּאן הַנָּמָה בָּאָחוּ, הָרְחֵלוֹת לְצִדָּן.
אֶת הֶהָרִים אֶשְׁאַל – קוֹלֵי בְּקָעוֹת יִשְּׂאוּ
אֶת הַתְּאוֹ הָרוֹעֶה אֶשְׁאַל, אֶת חַיּוֹת הַשָּׂדֶה
אֵי אִישִׁי, אֵי הוּא בַּעֲלִי בֶּן תִּשְׁחֹרֶת ?
אֵי פָּנָה הָאִישׁ וְאַגִּישׁ סְעוּדָתוֹ?
אֵי הָלַךְ בֵּין הָרִים שֶׁלּוֹ מַשְׁקֶה טוֹב אֶשָּׂא?
בְּקַר-הַבָּר נְשָׂאוֹ, הַיָּמִים נְשָׂאוּהוּ,
הֵם לָקְחוּ בַּעֲלֵךְ, הֵם נְשָׂאוּהוּ עִמָּם אֶל פִּסְגַּת הֶהָרִים.
יֵמֵי יהָרִים נְשָׂאוּהוּ, שֶׁעֵינָם מְנֻמֶּרֶת,
יֵמֵי הָרִים נְשָׂאוּהוּ בְּמַלְתְּעוֹת טוֹרֵף.
בְּקַר-הַבָּר! בְּלָכְדְדָ בַּעֲלִי, בְּשֵׂאתְךָ אוֹתוֹ אִתְּךָ אֶל מְאוּרוֹת הָאֵימִים
עַל מִשְׁכָּבוֹ הִרְבַּצְתָּ תַּנִּים שֶׁל יְלֵל-לַיִל
בְּמִכְלְאוֹתָיו שִׁכַּנְתָּ עוֹרֵב רַע מַבָּט,
בַּחֲלִילוֹ הָאָדֹם, חֲלִיל טִין הָרוּחַ יְנַגֵּן עוֹד,
אֶת שִׁירָיו יָשִׁיר רַק רוּחַ הַצָּפוֹן.
Thorkild Jakobsen: Treasures of Darkness, p. 53
ויש לי ספר שלם – אולי יעניין מישהו…?
לוסי,
בתגובה הקודמת יש "י" אחד ממיותר – ואיתך הסליחה.
כפצוי, הנה עוד שיר אהבה שומרי:
בָּלְבָּלָה לְאִינָנָה: אֶל הָאָרוּס
אֲרוּסִי הַיָּקָר,
מָה נָּאִיתָ,
כַּאֲרָיוֹת דָּמִיתָ,
מָה יָּקַרְתָ לַלֵּב.
אֶת לִבִּי בַּחֲרָמִים,
עוֹטְיָה לְפָנֶיךָ
לִבִּי נִצּוֹד בָּרֶשֶׁת,
כֹּל גֵּוִי רוֹעֵד
בְּעָמְדִי מוּל פָּנֶיךָ.
קָחֵנִי חַדְרְךָ,
נְצוּדוֹתִי בַּיֹּפִי,
כֹּל כֻּלִּי רוֹעֶדֶת
הוֹבִילֵנִי בְּיָדְךָ לַחֶדֶר.
לֹא אֶרְאֶה הַדֶּרֶךְ, הֵן כֻּלִּי עֲלוּפָה.
חֲתָנִי, נָא אֶגַּע,
יָד אַעֲבִיר עַל עוֹר לֹבֶן,
טוֹב מַגָּע מִיֵּין דְּבַשׁ, מָה מָתוֹק הוּא.
חֶדֶר בִּפְנִים חֶדֶר
תַּכְבִּיר מַגָּע יָדֶיךָ,
נִתְעַנֵּג נָא עַל מַרְאֲךָ כֶּאֱלוֹהַּ.
גִּבּוֹר כַּאֲרִי חֲתָנִי, עַל עֶרֶשׂ
אֲלַטֵּף יְצוּרֶיךָ,
נִתְעַנֵּג נָא יַחַד.
טוֹבִים דּוֹדֵינוּ מִיַּיִן,
הָבָה נִתְעַנֵּגָה, נִסְבְּאָה מֹר וּדְבַשׁ.
חֲתָנִי, אֲרוּסִי, מְלוֹא הַכּוֹס עֶרְיַת,
אֱמֹר נָא לְאִמִּי הַמַּקְשִׁיבָה מִבַּעַד לַדֶּלֶת,
אֱמֹר לָהּ מָה הָיָה, וְהִיא תַּעֲנִיק-תָּבִיא לָנוּ
מַמְתָּקִים, פְּרִי הָעֵץ, גַּם מִפֵירוֹת הָאָרֶץ,
הִיא תָּבִיא מִכָּל טוּב לְעַנֵּג אֶת הֱיוֹתֵנוּ יַחַד.
חֲתָנִי, אֲרוּסִי, מְלוֹא הַכּוֹס עָרִיתָ,
גְּבוּרָתְךְ הֶרְאֵיתָ, נִלְחַמְתָּ וְעָלִיתָ בַּשַּׁעַר,
אֱמֹר נָא לְאָבִי, הָעוֹמֵד לָצֵאת הֵעִירָה
(וּרְאֵה שֶׁפַּאן, הַהִמְנוֹן לְאַפְרוֹדִיטֶה, שׁוּרָה 138 וְלַהֶלֵן:
"הוּא לְאָבִי יְסַפֵּר זֹאת, וְגַם לְאִמִּי הַדּוֹאֶגֶת,
הֵם לְךָ רֹב זָהָב וּלְבוּשׁ עָשׂוּי אֶרֶג יִשְׁלְחוּ").
אֱמֹר נָא לְאָבִי וְהוּא יָבִיא מִטּוֹב הָאָרֶץ,
מַתָּנוֹת לְלֵיל כְּלוּלוֹת, מִבִּרְכַּת שָׂדֵהוּ.
רוּחֲךָ הַטּוֹבָה, טוֹב אֲנִי יוֹדַעַת,
טוֹב אֲנִי יוֹדַעַת מָה יִיטַב לָרוּחַ,
הֶחָתָן, אַל נָא קוּם: שַׁן אִתִּי עַד בֹּקֶר.
טוֹב אֲנִי יוֹדַעַת מָה יְלַבֵּב אֶת הַלֵּב,
לֵב גִּבּוֹר אַחַר לַיִל לְלֹא שְׁנַת,
הֶחָתָן, אַל נָא קוּם~ שַׁן אִתִּי עַד בֹּקֶר.
הִנֵּה, אֲהַבְתָּנִי,
גַע בִּי מִלֵּב אַל לֵב,
עוֹר אֶל עוֹר,
לָשׁוֹן מוּל לָשׁוֹן יַחַד.
הַעֲנֵק מִגּוּפֵךְ,
אֲדוֹנִי, מְגִנִּי,
גַע בִּי וְנִקְרַב אִישׁ אַל רֵעֵהוּ.
מְקוֹמְךָ הוּא כִּדְבַשׁ, וְכָל מָקוֹם בִּי הוּא לְךָ,
הַנַּח נָא עָלָיו יָד, כִּמְמַשֵּׁשׁ בַּד-גִּישָׁן,
כּוֹפֵף עָלָיו יָד כְּמוֹדֵד גְּלִימַת גִּישָׁן-סִיקִין.
S. N. Kramer, History begins at Suner, “To the royal bridegroom: The first love song”, p. 212
S.N. Kramer, The Sacred Marriage, p. 92
משה, תודה רבה. נהניתי מאוד.יופי של יופי.
סליחה על בורותי: מה זה גישן? וגישן-סיקין?