בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
מכתב א'
מאתי הבחור אוה"האר לכבוד הוד המשוררת של הכינרת – חמרים לשימושך, אם תאבי בכגון דא ואם אף תמצאי בהם ענין. ונקווה כי אך להועיל לך הדברים, אותם בכבוד רב לך מרים איש ההרים מירושלים, והנה כתבתי לך כבר פעמיים, מלב דורש טוב כשפע מים, ונשתה לחיים לקראת שיריך שאין בהם מתום ואת יודעת להביאם בלילות וביום, כי בידך לעשות שיר מכל חומר, וכל שיריך הם שיר וזמר: ולואי יִשּׁוֹב בך על יד הכנרת אך רוח טובה, וים שקט בלי סער וסופה, וקבלי נא מכתבי זה כמנחה מועטה, ובכך ב"ה אסים עתה.
עיינתי ושקלתי ומצאתי כי אלה הם
גבולות הכנרת
ספר במדבר פרק לד
(יא) וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם *כִּנֶּרֶת* קֵדְמָה:
(יב) וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב:
רד"ק על יחזקאל פרק מז פסוק יח
הים הקדמוני – הוא ים המלח או ים *כנרת* כי שניהם מזרחי'.
רש"י על במדבר פרק לד פסוק יא
ים כנרת קדמה – שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב והגבול במזרח ים כנרת ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של א"י כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:
אבן עזרא על במדבר פרק לד פסוק יא
ומחה – כאשר אמרו קדמונינו תבירתא מגזרת ימחאו כף:
מי ירש ארץ?
רש"י על דברים פרק ג פסוק יז
כנרת – מעבר הירדן המערבי היה ונחלת בני גד מעבר הירדן המזרחי ונפל בגורלם רוחב הירדן כנגדה ועוד מעבר שפתו עד *כנרת* וזהו שנאמר והירדן וגבול הירדן ומעבר לו:
ספר דברים פרק לג
(כג) וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה *יָם* *וְדָרוֹם*
רש"י על דברים פרק לג פסוק כג
ים ודרום ירשה – ים *כנרת* נפלה בחלקו ונטל מלא חבל חרם בדרומה לפרוש חרמים ומכמורות.
איך נעשתה החלוקה ואיך נפתלי זכה בארץ גינוסר:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכב/א
תא שמע בין רב למעט ועוד תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים ולא נתחלקה אלא בכסף שנאמר בין רב למעט אמר רבי יהודה סאה ביהודה שוה חמש סאין בגליל ולא נתחלקה אלא בגורל שנאמר אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים שנאמר על פי הגורל הא כיצד אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו והיה מכוין ברוח הקדש ואומר זבולן עולה תחום עכו עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולן טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר נפתלי עולה ותחום *גינוסר* עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו נפתלי טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גינוסר וכן כל שבט ושבט ולא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא
ואלה הם תנובת סביבות הכנרת:
רע"ב על מסכת מעשרות פרק ג משנה ז
סוכת *גינוסר* – ים כנרת מתרגמינן [ים] *גינוסר*, והוא מקום בארץ הגליל שפירותיו מרובים וטובים, ויושביו עושים סוכות ודרים שם כל זמן הפירות. (זו לא סוכת חג הסוכות אלא מלונה במקשה, ראה יעשיהו).
רש"י ישעיה פרק כח פסוק א
גיא שמנים היא *כנרת* שפירותיה מתוקים ושם הם הולמים עצמן ביין.
רש"י יחזקאל פרק לט פסוק יא
גי העוברים – גי שהם עוברים את ים *כנרת* להביא משם פירות גינוסר תמיד.
תלמוד ירושלמי מסכת בכורים דף ו/א
הלכה ח. מתני' אלו מביאין וקורין מן העצרת ועד החג משבעת המינין, מן הפירות שבהרים ומן התמרים שבעמקים ומזיתי שמן ומעבר לירדן. רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש:
גמ' רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש. רבי יונה רבי זעירה בשם רבי חנינה ששה עשר מיל חיזור חיזור לציפורין הן הן ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יונה מאן דמקדר אילין שיגרונייה דבישן מינהון. מאן דמקדר הדא ביקעת *גינוסר* מינהון. מתיבון לרבי יונה והא כתיב ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אלא רץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש. אמר לון אשר בה זבת חלב ודבש:
וזה על כל הימים – גיאוגרפיה:
אבן עזרא על שמות פרק י פסוק יט
ויהפך ה' רוח ים – נקרא מערב ים בלשון הקדש בעבור הים הגדול היוצא מספרד ועובר על ארץ מצרים אל ארץ ישראל. והוא לפאת מערב. ואיננו ים אוקינוס. כי ישראל לא ירשו כל כך. ונקרא ים ספרד הים הגדול בעבור שרחבו ג' מאות פרסאות ושאר הימים שבארץ ישראל כים סוף. וים *כנרת*. וים המלח. אין בהם שיהי' רחב שלשים פרסה:
וזה על קיבוץ כנרת ככתוב במדרשים:
רד"ק על יהושע פרק יא פסוק ב
נגב *כנרת* – לדרום *כנרת* וכנרות קבוץ *כנרת* וזה וזה תרגום גינוסר והיא ארץ שמנה מאד ורבותינו ז"ל הפליגו בספור שבח פירותיהם והקבוץ ר"ל שהיו מקומות נחלקים וכלם היו שמנים:
ותנובתו יצאה שמעה:
רמב"ם פירוש המשניות – מסכת מעשרות פרק ג משנה ז
וגנוסר, מקום בארץ הצבי יש בו גנות רבות, מדובר בו נכבדות ונפלאות ועושין בו אהלים לדירה, כל זמן אסיפת הפירות, וזה המקום הוא שקראו התורה *כנרת* (במדבר לד):
וזה מבקש דין שלא תהא מתיקות פירות גינוסר דוחין חג:
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ח/ב
רבי יצחק מפני מה אין פירות *גינוסר* בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו נמצאת עלייה שלא לשמה כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי מפני מה אין חמי טבריא בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה:
מחצבי הגליל – בסביבות כנרת:
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו/א
חמת זו טבריא. ולמה נקרא שמה חמת? על שום חמי טבריא. רקת – זו ציפורי. ולמה נקרא שמה רקת משום דמידלייא כרקתא דנהרא. כינרת זו גינוסר. ולמה נקרא שמה כינרת? דמתיקי פירא כקלא דכינרי. [שמתוקים פירותיו] ..(?): …אלא אמר רבה: חמת זו חמי גרר רקת זו טבריא *כינרת* זו גינוסר ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון. רבי ירמיה אמר: רקת שמה. ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטבורה של ארץ ישראל. [רבה] אמר: רקת שמה. ולמה נקרא שמה טבריא? שטובה ראייתה. אמר זעירא קטרון זו ציפורי. ולמה נקרא שמה ציפורי? שיושבת בראש ההר כצפור. … וזבולון מתרעם על מדותיו [של הקב"ה], … אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות: לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות. אמר לו: כולן צריכין לך על ידי חלזון שנאמר…" ושפוני טמוני חול". תני רב יוסף "שפוני" זה חלזון, "טמונ"י זו טרית; חול זו זכוכית לבנה.
דג המצוי בכנרת
רבינו בחיי על במדבר פרק י פסוק ב
והיא התכלת הצבוע מדם חלזון שהוא הדג המצוי בים *כנרת
על הכנרת וקדושתו, – כקדושת הר סני וחלקים אחרים של ארץ ישראל שהם כולם שבעה- שהוא עצמו מספר קדוש
חזקוני על בראשית פרק ה פסוק יח
(יח) ויולד את חנוך – שביעי היה ונתחנך לקדושה שכן מצינו השביעי קדש. וכן כתוב בדוד: הוא השביעי: דבר זה הביאו לקדושה וכן מצינו בשבעה רקיעים ערבות משבע ארצות – ארץ ישראל משבע מדברות – מדבר סיני משבעה ימים – ים *כנרת* מז' עולמות – עולם שביעי שכולו שבת משבע נרות – נר מערבי משבעה ימים – יום שביעי וכן תשרי, שמיטה ויובל.
בעל הטורים על במדבר פרק ה פסוק כג
ים *כנרת*, מה התם מים חיים, דכתיב:" מקדם לעין", אף הכא מים חיים.
וזה על יישובים סביב הכנרת
תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף ב/א
יוסי בי ר' יהודה שניהם אמרו דבר אחד – אלא שזה למד מטעם א' וזה למד מטעם ב'. ותני כן (וזה מה שלימדו: הסמוך לכרך והנראה עמו, הרי הוא כיוצא בו. ר' אייבו בר נגרי בשם ר' חייה בר בא [אמר]: כגון הדא חמתה. לא אמר אלא "כגון": הא חמתה עצמה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. … וערי מבצר הצרים צר וחמת רקת וכינרת הצידים כפר חיטייא צר דסמיכה לה חמת חמתה רקת טיברייא *כנרת* גינוסר.
וכאן חכמי גינוסר
תלמוד ירושלמי מסכת מעשרות דף ג/א
… אמר רבי יוסי שאל יונתן בן חרשא איש *גינוסר* את רבן גמליאל וחכמים ביבנה
מדיני הסוכה בגינוסר – יבוא נא חכם ויפתור… …
תלמוד ירושלמי מסכת מעשרות דף טז/א
סוכת *גינוסר* אף על פי שיש בה ריחים ותרנגולין פטורין. סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטור.
תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה דף ט/ב (וכאן סיפור ארוך וחשוב על שני החכמים):
משכני אריך נרוצה וגו'. רבי מאיר הוה יתיב דרש בבית מדרשא דטיבריה. עבר אלישע (בן אבויה, הוא "אחר"] רביה רכיב על סוסייא.
וכאן מתכון מגינוסר:
(6) תוספות הרא"ש על מסכת ברכות דף מד/א
באוכלי פירות *גינוסר* – וצריך לאכול עמהם דבר מליח כדאמרינן לקמן שהיו נותנין לקוצצי תאנים ואותו מליח אפשר לאוכלו בלא פת הילכך הוי מליח עיקר ופת טפילה כך פר"ח:
וזו הודעה: מאכלי גינוסר יפים לבריאות
(49) ספר אליהו רבה או"ח – סימן ריב
דג מליח וכו'. כן לשון הטור ושולחן ערוך. ותמה הב"ח דש"ס דקאמר באוכל פירות גינוסר שם, משמע דמיירי דהמליח בא להשיב הלב שנחלש מפני מתיקות הפירות והפת שלאחריו הוא טפל, אבל כשאוכל דג מליח ופת עמו אינו פוטר, וכן תמה לחם חמודות דדוקא כשצריך לאכול המלוח מכח שאכל כבר דבר שמזיקו הוא דפטור לפת עיין שם. ועיינתי בספר אדם וחוה דף קמ"ג כתב זה לשונו, מליח כגון פירות גינוסר ופת עמו מברך על המליח שהוא עיקר לגבי פירות ולא מליח אחר עד כאן לשונו. משמע דפירש הש"ס דפירות *גינוסר* עצמן הם מלוחים, ואוכל פת עמו, וכן נראה לי פירוש דברי רבינו יונה וכן משמע בט"ז, ולא כב"ח שהאריך לדחוק בפירושו, עיין שם ודו"ק. ונראה לי שכן דעת הטור וסבירא ליה דפירות גינוסר לא דוקא אלא הוא הדין דג מליח שמלוח הרבה, ודוקא כשאין אוכל פת אלא שלא יזיק גרונו אבל אותן שקובעין לאכול דג מלוח שקורין הערינ"ג עם הפת ודאי הפת עיקר:
חדש! חדש! חדש!!
זה עתה בא בדואר יונים:
מכתב מאת האברך השפל באמת מנחם מענדיל בהרב מו"ה משה זצללה"ה מהגליל, פקיעין, טבריה וכו' ארה"ק, מכתב המדבר בטבע הארץ:
ספר פרי הארץ – מכתב כג
בעזה"ש פעה"ק טבריא תובב"א תמוז ה'תקמ"ז לפ"ק:
גודל השלום לכבוד ידיד ה' אהובנו הנאמן אמון מופלא המתעסק בקדשים שר האלף הרבני המופלא ומופלג בתורה ויראה הוא הראש והנגיד כ"ש מו"ה ישכר בער ר' בינמש ני"ו ויזרח ושלום אהלו ושתילי בניו וכל אשר לו לטוב לו בע"ה:
אחד"ש ביכה סמיכה לו למען ייטב לו להאריך ימים, מודיענו מבריאתינו שלום וחיים בעזה"י מאתנו והנלווים אלינו וכל אחינו האשכנזים בעה"ק צפת"ו ופעה"ק ומפקיעין אנשי השלום שלום, ויתבשר מביאת שלוחנו העבר ה"ה הרבני מו"ה שמואל גרונם הכהן כי בא שלום בחצי טבת העבר עם כל כסף הקדשי' שהי' ת"י, ועם כל האגרות מרב שלום, והיינו אך שמחים. והנה כל הקורות אותנו לשעבר ומגודל היוקר אשר לא קם כמוהו הכל באר היטב בכל האגרות הרבות אשר שלחנו ע"י אהובנו הרבני המופלג בתו"י הותיק מו"ה צבי הירש סג"ל הארקיר אחיו של שד"ר המופלא מו"ה משה סג"ל שהלך שליח לעצמו לפולניא, וע"י הכינונו כל האגרות וקבלת המעות כל דבר ודבר על אופניו ביחוד לכל אחד ואחד מיוחד הכל כראוי וכנימוס מכתבי ציבור ויחיד. ברם נתאחרה נסיעת מו"ה צבי הירש הנ"ל עד אחר חג השבועות מפני גודל היוקר שאינה בנמצא שום ספינה בנמל עכו, שכל הספינות באות לשבור בר בכל הארץ, ואף בהאי שתא בעו"ה המרחם ירחם, והגם שירדו גשמים לרוב מאוד כמבואר בכל האגרות הנ"ל קווינו לשלום ואין טוב, כי אדרבה מפני רוב הגשמים לא חרבו פני האדמה, וברוב המקומות לא צמחו כלל, ואשר צמחו נהפכה התבואה לפסולת בפני עצמה מחמת הגשמים, גם ירדו גשמים בזמן הקציר והיתה קללה גדולה שירדו גשמים עד אחר חג השבועות הרבה מאוד אשר לא נשמע ולא נראה במדינות הללו כמוהם. רק פעה"ק וכל אשר סביבותינו הצליחה התבואה מעט, מפני שסביב ים *גינוסר* ממהרת להתבשל. והנה לא ירד השער של תבואה כעת בתחלת השנה, ומי יודע מה שיהא בסוף, לזאת אהוביי קראו בקול גדול והשמיעו לפני אחב"י ולכבוד ידידיי ה"ה הגבאים דק"ק בראד:
והנה האלף ומאה ושבעה עשר גראש ששלחו מק"ק בראד (הכל) [הקול] נשמע שכבר הגיעו לצידון ושלחנו לשם קבלות בכדי שיגיעו המעות לכאן, וע"י קבלות שלחנו אגרותינו, ואתה שלום וביתו שלום וכל אשר לו שלום, ואפריון נמטייה לכבוד הגבאים דק"ק בראד ראשי אבות הלווים אבירי הרועים גדולים מעשיהם. כבוד הרב המאור הגדול אבד"ק פידקאמין, וכבוד חתן הרב המופלג, למעה"ש להודיעם צערינו ולרבים, ומה' יהיו אתם הברכה החיים והשלום:
הכ"ד אהוביהם המעתירים והמשתוקקים באהבתם, ולגודל התשוקה תמיהתנו רבה על העדר מכתבם תמיד ע"י מי שמזדמן או (פאטשט) [פאסט] או דרך סטאנביל, כי כל זאת נחמתינו לדעת שלומים של כל אחינו שלום, ומלכי צדק הצדיקים ה' עליהם יחיו, ראו מה עשינו לכפול המכתבים כמה פעמים, מהרו עשו כמונו כמוהם, מעתה ועד עולם שלום וברכה וחיים:
השפל באמת מנחם מענדיל בהרב מו"ה משה זצללה"ה ונאום אברהם בלא"א מו"ה אלכסנדר כ"ץ זצללה"ה:
תוספתא:
אם אמנם מישהו תוהה – ומחכה מאד, – אמשיך במחזה המקראי בקרוב.
המצפים בכליון עיניים – שיזדיינו בסבלנות. (זה עיסוק טוב לשעות הפנאי, עד שממתינים) .
משה, איזו הפתעה! תודה רבה על איסוף החומר! חלק ידעתי, חלק חדש לי.
חדש לי שמוזכרת המלה 'קבוץ'במקורות!
ושגינוסר היתה מקום בו אנשים עשו לעצמם גינות פרי בלי בתי קבע.
ושהפירות היו כל כך משובחים!
אני קשורה גם למושבה מגדל הקרובה, בה גרתי שנים רבות. האם גם עליה יש לך מידע?
תודה מקרב לב, גם ההומור!
סבינה,
כתבתי לרבי בענן עליו שאלת, זו היא תשובתו:
ב"ה
שלום לך משה,
בעוד המילה "מגדל" מוזכרת בתנ"ך פעמים רבות, (עדיין) לא מצאתי איזכור של שם 'מגדל' בתור עיר (ולא בתור מגדל של בניין).
בברכה,
הרב מנדי קמינקר
אתר בית חב"ד
http://www.BeitChabad.com
:: On Friday, June 05, 2009 you wrote:
כב' הרב
שאלה:
האם מגדל, היישוב ליד הכינרת, מוזכר במקרא?
בכבוד רב
מקוה לתשובה
מ. גנן
==============================================================
Date Initiated: 6/5/2009 10:56:20 PM
Category: Ask the Rabbi
Name: משה גנן
Email: mganan@zahav.net.il
==============================================================
לגב' סבינה,
הנה, השתדלתי לעמוד במשימה.
ותודה על ההזדמנות שזינת לי ללמוד על מ גדל, היא מגדלה, היא …וראי כל השמות להלן.
Migdal
Local Council Migdal (meaning tower) is named after the old city of Migdala Nunia (which in Aramaic meant fish tower) and is situated just west of the Sea of Galilee (Kinnereth Sea) about 8 km north of Tiberias on Tiberias-Rosh Pina road (Road 90, the longest road in Israel, connecting Metula in the north and Eilat in the south). It was founded in 1910 and has 1,500 inhabitants.
.
According to the Local Council, the unofficial flag is the municipal emblem on a white field. Sources: The municipal emblem was published in the official gazette (Rashumot), 'Publications Gazette' section (Yalkut HaPirsumim), YP 1664, 25 September 1969.
However, actually used flags are yellow with black emblem and green with white emblem.
The modern history of this colony started with small group of Catholic Germans who identify the site as the birth place of Miriam Magdalen and settled here in 1908. They left after a year and the land was bought by Zionist from Russia which founded the agriculture farm Akhuzat Moskva (Moscow Estate) in 1910. The farm was dissolved few years later and the land was sold to private investors and a new group settled in 1923-1924 from whom this colony was evolved.
New Testament ties to the site are limited to references to Mary Magdalene's provenance (Mk 15:40, 47; 16:1; Matt 27:56, 61; 28:1; Lk 8:2; 24:10; Jn 19:25; 20:1, 11-18) and perhaps to Jesus' port of call after feeding the crowds (Dalmanutha/Magadan in Mk 8:10; Mt 15:39).
Jesus casts out from Mary Madalena 7 demons:
John Rosseau and Rami Arav ask concerning Magdala: "Can a correlation can be made between its depravity and the seven demons that Jesus cast out of Mary (Luke 8:2)?" It would seem possible that in this affluent city, Mary got with the wrong crowd. Somehow demonic forces began to enter and take control her life.
Migdal, according to our sources, had a large aqueduct system, a theatre, hippodrome, and a market. Josephus describes it in some detail and made the city his headquarters when he became commander of the Galilean revolt. It was culturally and commercially diverse, opulent, and “wild.” Meyers and Strange concluded that the city was more “Romanized” than Capernaum or Chorazin, and thus closer to Sepphoris, Tiberius, and Beth Shean as a Roman polis.
Migdal, according to the record of Josephus, was a large, thriving, and culturally diverse “Romanized” city with theatre, hippodrome, and a large aqueduct system.
Most evidence for Roman culture in Galilee dates to the time of Hadrian
Migdal was a tiny Jewish fishing village. Dennis Duling describes the first century town as a noteworthy "boat building and fish processing center." Chancey's analysis, however, highlights the city's "adherence to Jewish tradition" and its apparently enthusiastic support of Josephus' mobilization against Rome during the first revolt (Myth, 99). Josephus mentions a theater and a large hippodrome in Migdal (a.k.a. Taricheae; cf. War 2.598-599). Migdal was a place of "traffic, commerce, and the flow of ideas and information.
Catholic Encyclopedia
Magdala
(Hebrew Migdal = tower, fortress; Aramaic Magdala; Greek Magdala).
It is perhaps the Migdal-El mentioned in the Old Testament (Joshua 19:38) belonging to the tribe of Nephtali. St. Jerome in his version of Eusebius's "Chronicle" supposes the place to be in the neighbourhood of Dor (Tanturah) on the sea-coast; Kiepert, on the contrary, identifies it with ‘Athlit (Castellum Peregrinorum). The territory of Nephtali, however, never extended so far to the west. According to Matthew 15:39, after the second multiplication of loaves, Jesus went with His Apostles into the country of Magedan, the name given in various forms … Very many earlier authorities, however, give Magdala instead of Magedan . The parallel passage in Mark., viii, 10, reads in most recensions Dalmanutha. Van Kasteren thinks Dalmanutha is the modern El-Delhamiye, about four miles south of the southern end of the lake near the Jordan, north of the influx of the Yarmuk.
The existence of a Galilean Magdala, the birthplace or home of St. Mary Magdalen (i.e. of Magdala), is indicated by Luke 8:2; Mark 16:9; Matthew 27:56, 61; 28:1, and in the parallel passages, John 20:1, 18.
The Talmud distinguishes between two Magdalas only. One was in the east, on the Yarmuk near Gadara thus acquiring the name of Magdala Gadar; as a much frequented watering place .
According to various passages in the Talmud, there was another Magdala near Tiberias, at a distance from it of about three and three-quarters miles. …. This Magdala, perhaps to distinguish it from the place similarly named east of the Jordan, is called Magdala Nunayya, "Magdala of the Fishes", by which its situation near the lake and plentiful fisheries appear to be indicated. According to the Talmud, Magdala was a wealthy town, and was destroyed by the Romans because of the moral depravity of its inhabitants. Josephus gives an account (Bell. jud., III, x) of the taking of a town in Galilee, which was situated on the lake near Tiberias and which had received its Greek name, Taricheæ (the Hebrew name is not given), from its prosperous fisheries . Pliny places the town to the south of the lake, and it has been searched for there. But a due regard for the various references in Josephus, who was often in the town and was present at its capture, leaves no doubt that Taricheæ lay to the north of Tiberias and thirty stadia from it (about three and three-quarters miles). The identity of Taricheæ with Magdala Nunayya is thus as good as established .
. The small poverty-stricken village, El-Mejdel, has kept the name and situation to this day. It lies about midway between Tabaryya and ‘Ain Tabgha, at the south end of the little fruitful plain of Genesareth, and rests on the declivities of the mountain which projects over the lake . In the caverns of Wadi Haman, about half an hour to the west of Magdala, the Galilean robber bands during the time of the first Herod used to find a safe refuge. Later the caves were occupied by hermits, until finally a stronghold was established there by the Arabs. Mejdel, with its few dirty huts and single palm tree, is all that is left of luxurious Magdala. No ruins of any importance have yet been uncovered.
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מו/א
מה המרחק במדויק ממגדל נוניא עד טבריה?
אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: כדי שילך אדם ממגדל נוניא לטבריא מיל. ונימא מיל הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא.
(הסבר: ר' אבהו מצטט דברי ריש לקיש: ריש לקיש אמר בענין כלשהו שזה ענינו כמו ללכת ממגדל נוניא עד טבריה מיל. נאמ ר מכאן – ממשיך ר' אבהו – שהמרחק בין מגדל נוניא לטבריה הוא מיל.
הערה: Mile- בתלמוד.
HOW MAGDALA GOT ITS NAME
In the Talmud, Magdala is called by its Aramaic name, Migdal Nunaiya (=פסחים מ"ו ע"בPes. 46a). This name gives us a clue to the basic enterprise going on in the area, since the name means "Tower of Fish." Magdala was famous for its skill in processing fish. In the first century the town was called by another name illustrating this. In the Greek language it was called Tarichaea, again, referring to it as a place of salting or processing fish.
We read in the New Testament about two miracles that Jesus performed, both including some type of small fish. It is thought today that the small fish were the plentiful Kinneret sardines. It is likely that the fish were either salted or smoked. It is even quite possible that these little fish were originally processed at Magdala.
סבינה,
זה מחזיר אותנו למתכון הפירות . היו אוכלים פירות עם דג מלוח, סרדינים. (מתכון דגינוסר
(6) תוספות הרא"ש על מסכת ברכות דף מד/א
באוכלי פירות *גינוסר* – וצריך לאכול עמהם דבר מליח כדאמרינן לקמן שהיו נותנין לקוצצי תאנים ואותו מליח אפשר לאוכלו בלא פת הילכך הוי מליח עיקר ופת טפילה כך פר"ח:
הייתי בנורבגיה. שם אוכלים דג מבושל בדבש – כמו שאכלתי אצל משפחה מרוקאית חציל זעיר טבול בסירופ סוכר.
MAGDALA, HOME OF MARY MAGDALENE
On the Sea of Galilee, near the base of towering Mount Arbel, lie the ruins of the ancient city of Magdala. Today the remains of the city can be found by traveling north about six kilometers on the coastal road from Tiberias.
Magdala was placed on the map forever because of its most famous first-century resident. We know her from the dozen references in the New Testament as Mary Magdalene. We also know from the Gospels that Jesus (Yeshua) delivered this woman from a demonized life (Mark 16:9). Thereafter, she became a disciple par excellence. Mary accomplished something that the twelve selected disciples did not accomplish. She followed Jesus all the way to the cross (John 19:25), and three days later she was the first witness to the resurrection of the Lord (John 20:14-18).
Mary's city, Magdala, is mentioned only once in scripture, in Matthew 15:39. Here it is stated that Jesus came to the region of Magdala. However, even in this instance, the NIV translates Magdala as Magadan. The area of Magdala is also associated in the New Testament with the name Dalmanutha, as seen in Mark 8:10. All other references to the city are indirect ones.
Like so many other ancient cities, Magdala was rediscovered in the past century. In 1971-74, the city was excavated by Corbo and Loffreda. In their excavations they discovered a mini-synagogue, a water reservoir and some mosaics. One of the mosaics, now on display at Capernaum, depicts an ancient boat with both sails and oars, not unlike the famous boat actually discovered in the general area in 1986.
HISTORY OF MAGDALA
Soon after the time of Jesus, Magdala suffered a tragic blow. After the revolt against Rome began in AD 66, Magdala was defeated by the Romans. The historian, Josephus, recounts that the Romans under Titus conquered the city with much bloodshed. Since Magdala was a center of boat building, many of the remaining residents fled to the sea in their vessels. A great sea battle resulted with a total of 6500 Jews slaughtered in the sea and on land. Josephus describes how the sea became bloody and full of dead bodies. Titus' father, Vespasian, then decreed that the remaining citizens would not be spared. The old and infirm were slaughtered. Six thousand of the city's strongest were given as slaves to Nero, and the remaining thousands were sold in the slave markets.*
Somehow, Magdala continued on as a city. In later times the Talmud mentions Magdala once again as a boat-building center. The city is also characterized as one noted for its wealth and depravity
זה איננו הקטע האמור בענין בנין ספינות במגדל – ואינני מבין הקטע – אולי יימצא מי שיפרש לי.
(4) תלמוד ירושלמי מסכת עירובין דף כח/א
גמ' דל כן מה אנן אמרין. יעשה כמי שיצא באונס ולא יהיה לו אלא ארבע אמות לפום כן צריך מימר יש לו אלפיים אמה לכל רוח אמר רב חונה והן שיהו ד' אמות אוכלות מתחום טבריא ומתחום *מגדלה*. רבי חונה בשם רב אדא בר אחווה רבי לא בשם ר"ש בן לקיש ואפילו יצא למגדלה וחזר כאילו לא יצא. רבי יישוע דרומייה בעי עד כדון בשיצא שוגג ואפילו יצא מזיד א"ר פנחס מתניתא אמרה כן שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן חוזרין אפילו בזיינן: תניא עכו"ם שבאו לעיירות הסמוכו' לספר ליטול מהן אפילו תבן אפי' עצים יוצאין עליהן בזיין המובלעות אין יוצאין עליהן בזיין אלא אם כן באו לעוסקי נפשות. בראשונה היו מוליכין את הזיין לבית שהוא סמוך לחומה פעם אחת באו עליהן השונאין היו מדחקין ליטול את הזיין והרגו אלו מאלו יותר ממה שהרגו מהן השונאים התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו:
הי משה
אתה איש ספר
איזה כתבה מעמיקה…
להתראות טובה