בננות - בלוגים / / עיר שלום
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

עיר שלום

 

רק רציתי לציין שאמיר אור  + נחמיה שטרסלר צודקים ( ראו פוסט של אמיר מהיום)
לא ידעתי שהאדון הנכבד, מבקר הספרות  רני יגיל חרדי. עכשיו למדתי זאת.
 לא ייתכן  לנהל   איתם ויכוח .  מה שלא תעשה, הם תמיד צודקים. עם מי שתמיד צודק, יהא אשר יהא ותאמר להם דבר שתאמר ותצביע ותראה,  אין טעם להתווכח. הם תמיד צודקים, ולא רק זאת , הם צדיקים.  האלהים עצמו לוחש  להם, פניהם מכוונים השמימה,  הם מכורים לדעה אחת.

אבל מה עם הפוסט של היום?

(בוודאי לא חכיתם/ן לו…)

הנושא  שלי היום הוא בענין הישארות החומר. דבר איננו הולך בספרות לאיבוד. נושאים  כלים לשעה ומתחדשים שוב לאורך הדורות.
אמנם הם לובשים ופושטים צורה.

הבוקר האזנתי ברדיו לשיר של ז'בוטינסקי על עיר השלום. 
מכל מקום אני חשתי עם השיר וחשתי בו נושא עתיק – שפגשתיו אצל השומרים כבר.
והנה השיר , בתרגומי:

 

 

ספר תהילים פרק קז

(ד) תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ:

(ה) רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף:

(ו) וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם:

(ז) וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב:

(ח) יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:

 

הדרכים


הוֹ, לוּ מַלְכוּת, וּבָהּ שְׁבִילִים רְחָבִים,

הַדְּרָכִים הַיְשָׁרוֹת בֵּין שָׂדוֹת יוֹבִילוּ,

בָּתִּים אֲדֻמֵּי גַּג יְלַוּוּן, וִילָדִים מְשַׂחֲקִים,

וְגַנּוֹת עִם עֲצֵי פְּרִי מָתוֹק בְּרֹב צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת:

וְאָהֳלֵי מוֹר, עֲצֵי צֵל לְנָוֶה לַיָּגֵעַ:

שֶׁהָעוֹלִים מִתַּחְתִּיּוֹת הַשְּׁפֵלָה, הַמִּדְבָּר, הַיּוֹרְדִים מִפִּסְגּוֹת הֶהָרִים

 יִמְצְאוּ מַעֲיָן, שָׁם חַיִּים הַמַּיִם מְפַכִּים.

 

אַף הַנּוֹדֵד, הַהוֹלֵךְ לְאוֹר כּוֹכָבוֹ בַּאֲפֵלַת הַלַּיִל

 יַגִּיעַ אַל מְחוֹז חֶפְצוֹ בַּדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה, בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ,

 יַגִּיעַ אַל מְחוֹז חֶפְצוֹ, וּכְבָר תְּחַכֶּה לוֹ, בַּפֶּתַח שְׁעָרֶיהָ

 הָעִיר,  הַבְּנוּיָה בַּשֶּׂגֶב.

 

מקור: Amalia Kuhrt, Mesopotamia in the Third Millenium, p. 68.

 

 

(ואולי כבר פרסמתי אותו פעם? 
(גם אם כן,  אולי  לא קראו.
 הזדמנות חוזרת..

 

20 תגובות

  1. הי משה, הלוואי שלא נפספס את הכוכבים באפלת הליל של ימי חיינו, וקשה להאמין שנזכה להגיע לאותה עיר שלום בזמן הקרוב, רק לכתוב עליה או לתרגם אותה משומרית 🙂

    • סיגל,
      רוצה קצת לחזר אחריך (מותר, באינטרנט…):
      איתך, יש לי הרגשה, הייתי מגיע.

  2. הנחבא אל הכלים

    למשה
    אכן פרסמת בעבר, אבל מזמור תהילים והמזמור השומרי יפים עד מאד. אז מה זה משנה.
    אין לי דרך לעמוד על טיב התרגום. אבל לכשעצמו הוא יפה מאד.
    אנא בדוק את האיות של דברי ההקדמה שלך, יש הרבה שגיאות.
    בברכה
    הנחבא

    • מר נחבא,
      1) כבר תיקנתי.
      2) לזכות לשבח חם מפיך – זה משהו!!
      שמח שהשיר מצא חן בעיניך.
      3) חיפשתי במירב תיקיי לשירה השומרית ולא נמצא לי המקור. קבור עמוק. ( אפילו באוצרי : :Benjamin R. Foster: Before the Muses לא מצאתי. ואולי הוא בספרו השני שאין לי בבית )From those distant days) כשאגיע לספרייה ( לא בימים הקרובים) אחפש שוב.

    • מר נחבא,
      1) כבר תיקנתי.
      2) לזכות לשבח חם מפיך – זה משהו!!
      שמח שהשיר מצא חן בעיניך. – היום פרסמתי משהו שבוודאי עוד לא פירסמתי.
      3) לא מצאתי אצלי את המקור. חיפשתי במירב תיקיי לשירה השומרית. אפילו באוצרי – Benjamin R. Foster: Before the Muses לא מצאתי. ואולי הוא בספרו השני: In those distant Days (הספר ממנו גנבו את שם הספר "בימים הרחוקים ההם) לא מצאתי. צריך שוב לחפש בספריה – אבל לא בקרוב.

      • הנחבא אל הכלים

        למשה תודה

        אחפש בANET אולי יש שם. אבל זה ממש לא משנה, הדברים כתובים יפה.
        בברכה
        הנחבא

  3. יפה מאוד!

  4. יפה מאד, ביחוד זה:

    שֶׁהָעוֹלִים מִתַּחְתִּיּוֹת הַשְּׁפֵלָה, הַמִּדְבָּר, הַיּוֹרְדִים מִפִּסְגּוֹת הֶהָרִים

    יִמְצְאוּ מַעֲיָן, שָׁם חַיִּים הַמַּיִם מְפַכִּים.

    והרעיון של הישארות החמר– הברקה!

    • סבינה,

      תגובותיך – עבורי תמיד פנינים שכאילו באות ונשלות לי מים הכינרת.
      תודה על מילותיך החמות. תבואי שוב!!!
      משה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן