תגובות

להתנצל? להיות גאה? להצטרף כמגיב מס' 123 לדברי הגב' ענת לויט המוצאת טעם וסיבה להתלבט  אם לפרסם בבננות או להימנע? לעמוד כגל-עד ונד נגד   דברי יעל הטוענת כי מפרסמים כאן רק אחר שהפוסט התיישן והבשיל הרבה במגירות או על דפי  מקומות פרסום אחרים? או להצטרף ללויט הטוענת שאין טעם לפרסם דבר ישן – כאן מין מעבדה ושטח ניסוי לאופני ההתקבלות של דברים  שנכתבו  אך זה עתה?  או – דבר אחר – להימנע מפרסום באינטרנט, כי יש מקומות פרסום שחרתו על דגלם עיקרון שלא לפרסם דבר שכבר פורסם, ולו באופן מקוון? 
תמהני.
חשיפה לפני הרבים – יש רבים החושפים אותך, אך נדמה כי רק אם אתה חבר טוב ומוכר מזמן. הנה,  – הבכי החוזר אצלי – אני מפרסם כבר כשנתיים בבננות, אך מעולם לא היו לי תגובות רבות כמו לאחרים. אז עולה השאלה – למי אני עמל? למה יכול אדם כאן, עלי אדמות, בבלוג הזה לצפות? מה אני יכול לעשות ולא עשיתי עוד? האם  לשלוח ידי בפרסום שיר או מאמר או קטע הומור או  נתוח ספרותי,  או אולי תרגום מגדולי עולם, ביקורת, או קטע על טיול שערכתי או על ערב  מהנה לו הייתי עד, מבלי ליהפך כאן לאד ולהתאדות כאילו  לא הייתי אני, או הדבר בעולם?

לְאָן אָנוּ נוֹשְׂאִים עַל גָּבִינוּ
אֶת הַשָּׁנִים?
יוֹם יוֹם אוֹתָהּ הִתְלַהֲבוּת לַעֲשִׂיָּה
אוֹתָם פְּרָטִי שִׁגְרָה שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּנִּים.

הַקִּירוֹת הַקָּרִים בֵּבֹּקֶר.
מַשָּׂא הַסְּפָרִים.
מַגַּע הַיָּד, שֶׁיַּעַמְדוּ בְּסֵדֶר
עַל הַמַּדָּף, עַל גַּבָּם מִסְפָּרִים.

וְעַתָּה, – לְהִתְמַתֵּחַ.
לָקוּם, הִנֵּה זֶה דַּי.
שָׁלוֹם לָכֶם, סְפָרִים, שָׁלוֹם כְּבָר, רַבּוֹתַי.

אֶהְיֶה מִתְעַנְיֶנֶת מֵרָחוֹק,
אוּלַי פַּעַם אֲבַקֵּר,
הֱיִיתֶם מְלוֹא חַיַּי, וְעַתָּה אֵינְכֶם עוֹד לִי יוֹתֵר. 

אז הגיבו נא, ולו הפעם, במלים טובות – כדבר ידידי גיורא, המודה ומתוודה שאף הוא מבני האדם האוהב אותן,  -האמת, כולנו בכך איתו.

מִרְיָם  פְּרִינְץ פּוֹרֶשֶׁת