מיקלוש רדנוטי[1]: מַסָּע מְזֹרָז
חֲסַר דֵּעָה שֶׁכָּשַׁל וְקָם וְשׁוּב צוֹעֵד
יַנָע קַרְסֹל וּבֶרֶךְ כְּמִתּוֹךְ כְּאֵב נוֹדֵד
אוֹ שׁוּב יָצָא לַדֶּרֶךְ, כְּצִפּוֹר יִפְרֹשׂ כָּנָף
לֹא יָעֵז לְפַגֵּר, בּוֹר יִקְרֹץ לוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא;
וְלַשּׁוֹאֵל: מַה לּוֹ כָּךְ , מִדֶּרֶךְ לֶכְתוֹ יוֹדֶה;
לוֹ אִשְׁתּוֹ, וְסוֹף יָפֶה יוֹתֵר בְּבֵיתוֹ מְחַכֶּה.
אַךְ חֲסַר דֵּעָה הָאִישׁ, הֵן בֵּיתוֹ מִכְּבָר נִשְׂרַף,
הַכֹּתֶל הִתְמוֹטֵט, נִשְׁבַּר גַּם הַשֵּׁיזָף,
מֵעַל הַכֹּל רַק סַעַר אֵשׁ רָעָה יִשְׁתּוֹלֵל
פָּחַד וּבַלָּהָה יֶאֱפֹף יוֹם, גַּם לֵיל.
הֵן לוּ רַק אֲאָמִינָה: חֲזוֹן הַלֵּב אֵינוֹ שָׁוְא,
הַבַּיִת, הַשִּׁיבָה, הַתִּקְווֹת אֵינָם כָּזָב
לוּ עוֹד הָיָה, כְּפַעַם בָּרוּחַ בַּמִּרְפֶּסֶת
דְּבוֹרִים יִשְּׂאוּ דְּבָרָן, הָרִבָּה מִתְקָרֶרֶת,
וּדְמִי רֹגַע הַקַּיִץ בַּגַּן חוֹלְמָנִי, שָׁזוּף
בֵּין בַּדֵּי הֶעָץ הַפְּרִי נָע וְנָד, חָשׂוּף
וְנָעֲרָה זְהֻבָּה תַּמְתִּין בַּשְּׂדֵרָה, אֲדֻמָּה,
וְהַיּוֹם אַט יָצוּר צוּרוֹת-צֵל בַּדְּמָמָה.
אַךְ הֲרֵי עוֹד אֶפְשָׁר! כֹּה יָפֶה עוֹד הַיְּקוּם… !
אַל תֶרֶף, חָבֵר ! קְרָא לִי וְעוֹד אָקוּם !
תרגם: משה גנן
[1] מיקלוש רדנוטי, משורר יהודי-הונגרי בעל שם: נספה ביאס, יוגוסלביה, לשם נשלח במסגרת פלוגות עבודות כפייה: נמצא אחר המלחמה בקבר אחים: בכיסו שיריו האחרונים, כולל השיר הנ"ל.
היי מוישלה
לחשוב שזה אמיתי
לחשוב שהוא ידע…
קרא לי ועוד אקום
אחרי כל זה…. אקום
אזכור את מיקולוש
חג שמח טובה
המשך בתרגומים החשובים מהונגרית.
אופטימיות ככורח, כהכרח. יהפ מאוד.
אהבתי:
"חֲזוֹן הַלֵּב אֵינוֹ שָׁוְא,
הַבַּיִת, הַשִּׁיבָה, הַתִּקְווֹת אֵינָם כָּזָב"
איזו אמונה!
ולמרות הכל "כה יפה עוד היקום"
מרגש!
תרגום מרגש ויפה מאוד. אבל יש לי גם שעלה, למה צורת הדפסה המקורית לא נשמר בתרגום?
ל"הונגרי",
תודה על דבריך.
לשאלתך (!): אנא הזכירני את צורת ההדפסה המקורית. איפה ראית את השיר מודפס במקור?
(אגב, הרשיני נא להביע ספק מסוים בכך שב"בננות" ניתן לשמור בדיוק על צורת הדפסה. זה קשה – היא אולי איננה נשמרת).
הנה גם לדברים שלא היום-נולדו יש עדין עדנה. דבריך עדות כי עוד קוראים גם ב"פוסטים" ישנים. ( איך עלית על הפוסט?)
עבורי כל איזכור של עבודותיי הוא בבחינת מתנה.
אז שוב תודה.
מ. גנן