מִיקְלוֹש רַדְנוֹטִי : מַסָּע מְזֹרָז

מיקלוש רדנוטי[1]: מַסָּע מְזֹרָז

חֲסַר דֵּעָה שֶׁכָּשַׁל וְקָם וְשׁוּב צוֹעֵד

יַנָע קַרְסֹל וּבֶרֶךְ כְּמִתּוֹךְ כְּאֵב נוֹדֵד

אוֹ שׁוּב יָצָא לַדֶּרֶךְ,  כְּצִפּוֹר יִפְרֹשׂ כָּנָף

לֹא יָעֵז לְפַגֵּר, בּוֹר יִקְרֹץ לוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא;

וְלַשּׁוֹאֵל:  מַה לּוֹ כָּךְ , מִדֶּרֶךְ לֶכְתוֹ יוֹדֶה;

לוֹ אִשְׁתּוֹ, וְסוֹף יָפֶה יוֹתֵר בְּבֵיתוֹ מְחַכֶּה.

אַךְ חֲסַר דֵּעָה הָאִישׁ, הֵן בֵּיתוֹ מִכְּבָר נִשְׂרַף,

הַכֹּתֶל הִתְמוֹטֵט, נִשְׁבַּר גַּם הַשֵּׁיזָף,

מֵעַל הַכֹּל רַק סַעַר אֵשׁ רָעָה יִשְׁתּוֹלֵל

פָּחַד וּבַלָּהָה יֶאֱפֹף יוֹם, גַּם לֵיל.

הֵן לוּ רַק אֲאָמִינָה: חֲזוֹן הַלֵּב אֵינוֹ שָׁוְא,

הַבַּיִת, הַשִּׁיבָה, הַתִּקְווֹת אֵינָם כָּזָב

לוּ עוֹד הָיָה, כְּפַעַם בָּרוּחַ בַּמִּרְפֶּסֶת

דְּבוֹרִים יִשְּׂאוּ דְּבָרָן, הָרִבָּה מִתְקָרֶרֶת,

וּדְמִי רֹגַע הַקַּיִץ בַּגַּן חוֹלְמָנִי, שָׁזוּף

בֵּין בַּדֵּי הֶעָץ הַפְּרִי נָע וְנָד, חָשׂוּף

וְנָעֲרָה זְהֻבָּה תַּמְתִּין בַּשְּׂדֵרָה, אֲדֻמָּה,

וְהַיּוֹם אַט יָצוּר צוּרוֹת-צֵל בַּדְּמָמָה.

אַךְ הֲרֵי עוֹד אֶפְשָׁר! כֹּה יָפֶה עוֹד הַיְּקוּם… !

אַל תֶרֶף, חָבֵר ! קְרָא לִי וְעוֹד אָקוּם !

תרגם: משה גנן