אלגיה על וָרוֹשְׁמָאיור

 

 

 

 

 

ערב.
למדתי המון. קראתי חצי אנציקלופדיה. – צריך להתרענן מעט בשירה.

אני רוצה להביא בפניכם – בפני אלה שמעט קוראים אותי – שני שירים לא קלים לפיתרון. לבקש מבינים בדבר שיגידו אם הם יבואו בקהל. (בעיניי הם קשים, – טובים? לא טובים? אפשר שיקרא בהם  מישהו ויביע מהגיונותיו… ) לא הכרח.

מזמן – יחסית – לא כתבתי פה.  הרושם- כאילו סיגל ניבאה – ואני לא ידעתי מה ניבאה, אך נראה לבסוף כי היא צודקת.
אני  מביא את השירים – אולי הם משחק, אולי הטון, אם לא התוכן, המכריע…? מי שמתחשק לו שיביע אומר.

והנה כבר גם ניקדתי – מעודד מדברי גיורא ואמיר.
האם רשות בידי להודות להם גם בדרך זו?.

מ.

 

מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל הַפַּחַד

 

הַדְּפִיקוֹת עַל גַּב הַקָּרוֹן

וִילָךְ וִילָךְ אוֹר תַּעְתּוּעִים

דְּפִיקוֹת שְׁחֹרוֹת פָּנָס קְרוֹנוֹת כַּחֹל

דִּמְדּוּמֵי בֹּקֶר כְּמֵת חִוֵּר

כָּל הַזְּמַן אֲנִי נִתְקָל בְּקִירוֹת זִכְרוֹנוֹתַי

לְמָה זֶה טוֹב

אֳנִיָּה דְּמוּיַת הַסִּיגָר בְּאַבָּזִיָה

פְּלִיטוֹת-עָשָׁן   מֵהָאֲרֻבּוֹת

מָה כָּל זֶה מָה זֶה יוֹעִיל

דְּפִיקוֹת שְׁחֹרוֹת בִוילָךְ

קוֹל רַעַם פֶּתַע שֶׁל תִּמָּהוֹן צָהֹב

 

מָה אֶעֱשֶׂה עִם הַקָּרוֹן הַזֶּה

וְעִם הַשֵּׁנִי שֶׁנָּשָׂא אוֹתִי בְּקוֹל

אֲנִי רוֹאֶה  אֶת רַגְלָיו הַצְּהֻבּוֹת שֶׁל סָבִי

גֶּשֶׁם יָרַד גַּם בְּגוֹסִינְגְ וְהוּא לֹא יָדַע לָרוּץ

לֹא יָכֹל לָרוּץ

צָלַע גַּם אַל תּוֹךְ תָּאֵי הַגָּאזִים, סוֹחֵב רַגְלָיו,

וִילָךְ וִילָךְ אוֹר תַּעְתּוּעִים

לֹא רָעַם הָרַעַם  הַגַּז לָחַשׁ

הַכֹּל צוֹלֵעַ בַּאֲשֶׁר תַּבִּיט

הַכֹּל לוֹחֵשׁ וְרוֹעֵם בַּאֲשֶׁר תַּבִּיט

 מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל הַפַּחַד

 

כָּל זֶה חָסֵר תַּכְלִית לָמָּה כָּל זֶה טוֹב

 

סִלְחוּ לִי אֲבָל   הָאֵבֶל אוֹתִי מָה זֶה הַיֶּלֶד מְיַלֵּל,

וְחוֹנֵק  בְּמַכּוֹת כּוֹאֲבוֹת

גַּם תּוֹךְ הִשְׁתּוֹלְלוּיוֹת בַּשָּׂדֶה

תָּמִיד פָּחַדְתִּי

תָּמִיד הִכָּה אוֹתִי הַפַּחַד

הוּא הִרְבִּיץ בִּי תּוֹרָה עַד הָפַכְתִּי אָדָם

וְעַתָּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה

עָלָה לְפֶתַע מִתַּת הַהַכָּרָה

דְּפִיקוֹת בוִילָךְ וְיֵלֵךְ  וגוסינג וְסָבִי

אֲנִי זוֹכֵר  וְאֵיכְשֶׁהוּ גַּם

אֲנִי צוֹלֵעַ

זוֹכֵר זֵכֶר הגאז אֲנִי  יָכֹל לִבְרֹחַ

 

 

 

 

 

 

אֵלֶגְיָה עַל וָרוֹשְׁמָאיור^[1]

 

נִמְתַּחַת הָרוּחַ, בִּרְצוּעָה שֶׁל כֶּלֶב.

שׁוּרַת יְרִיעוֹת שֶׁל עַרְמוֹנִים חוּמִים.

הַגֶּשֶׁם בְּעֵט שֶׁל כֶּסֶף

חוֹרֵט אֶת הַסְּתָו עַל חֶלְקֵי נַחַל זְהוּבִים. הָאַלּוֹנִים

מוֹשִׁיטִים יָד לַחֲטֹף, רַעַשׁ יְלָדִים

נוֹפֵל מִכַּפּוֹתֵיהֶם, וּכְמוֹ הָעֵץ

גַּם אֲנִי רוֹעֵד בְּעוֹדִי עוֹמֵד וְאֵינֶנִּי זֶע.

עֵינַי תָּרוֹת אַחַר הַזְּמַן שֶׁחָלַף, צִיּוּר

שֶׁל נַעֲרָה בֶּחָלָל הָרֵיק אוֹחֵז בִּי,

זְרוֹעָהּ, יוֹפְיָהּ,

שֶׁהֵם שֶׁל הַנֶּצַח, כְּמוֹ הַקַּיִץ, עָצוּב  כְּמוֹ הַגַּן.

וּמֵאֲחוֹרַי, בִּלְתִּי חִמּוּשׁ, צוֹעֵד גְּדוּד הַזִּכְרוֹנוֹת,

שֶׁל שְׁמֵי עַרְבַּיִם טִעוּנֵי קִינָה, טַעֲמָם עָשָׁן,

מַסֵּכוֹת יְרֻקּוֹת, מַדִּים מַדִּיפֵי רֵיחַ שֶׁל אָבָק שְׂרֵפָה

מְעֹרָב עִם צִיּוּץ חַרְגּוֹלִים מֵבִין סִבְּכַי הַתַּיִל

וְעוֹלָם שֶׁשָּׁקַע, הָגֵן,

 לְמִי הַכַּדּוּר

וּמִי יִבְעַט אֶת בְּעִיטַת הָעוֹנְשִׁין שֶׁל 11 מָטָר.

מָה נֹעַם  קוֹל הַלַּהֲקָה הַמְנַגֶּנֶת מֵאָחוֹר עַל הַדֶּשֶׁא

לַהֲקַת כְּלֵי הַנְּשִׁיפָה

אוֹ נִזְכֹּר נָא אַתְּ יָפָה ירקוני (אֲבָל בְּעֶרֶב אַחֵר) עַל הַבָּמָה 

מִתְנַשֶּׁקֶת עִם חַיָּל, הַכֹּל שׁוֹ-אוֹף.)  (show-off

וּבָרֶקַע גְּבָעוֹת בְּבֵית גּוּבְרִין, מְעָרוֹת עֲמֻקּוֹת,

 

תּוֹדָה לְסֶרֶן הַמַּדְּעָן, בּוֹטְנָאִי

  לִמֵּד אוֹתָנוּ שֵׁם כָּל פֶּרַח

סְלִיחָה, כָּל קוֹץ וְדַרְדָּר, דְּבָרִים שֶׁאָהַבְתִּי מֵאָז

 – עָבַדְתִּי בְּגַן הַיֶּרֶק עִם פְרִידָה,

 

לַהֲקַת כְּלֵי הַנְּשִׁיפָה

קוֹלָם מְהַדְהֵד בַּהַפְצָצוֹת

מִפְגָּשִׁים אַחֲרוֹנִים עִם בָּנוֹת

וְהַנַּעֲרָה בָּכְתָה,  וְהַהַתְקָפָה  בִּגְבוּרָה,

 כָּל זֶה נָדַם, בַּתֹּף וּמְצִלְתַּיִם

נִמְתְּחָה הָרוּחַ כִּרְצוּעָה עַל כָּתֵף.

חוּרְבוֹת שֶׁל זִכְרוֹנוֹת, עֲרֵמוֹת נוֹרָאוֹת

מַקִּיפוֹת אוֹתִי, יוֹרֵד גֶּשֶׁם וּבְתוֹךְ הַגֶּשֶׁם הַפְצָצוֹת

הָאָדָם רַק מַבִּיט וּמְחַכֶּה וּמְעַצֵּב מִלִּים

שֶׁהֲרֵי מָה עוֹד לְאָדָם  מִלְּבַד הַנִּסָּיוֹן לְהָבִין,

לְהַבִּיט

אֵין לְאָן לִבְרֹחַ – לְאָן? וּבְכֵן

הוּא  שׁוֹתֵק   וְנִשְׁאָר עַל עוֹמְדוֹ כְּמוֹ הָעֵצִים.

 

---