סבינה,

 

ימים אלה לי ימי כאב – על לא עוול בכפי – או  אף אולי לא ביד אף איש. ככה זה בא פתאום, כאמור ללא עוול ממשי בדי.

  דברייך לעיל מביאים אותי  לנסות ידי במענה לאתגר  ולרעיון שבתשובתך.

ואולי אין זה נאה, לענות,   – אני מכבדך במענה והרעים מיד יעוטו על המענה כציפורי טרף על פגרים – יעלילו שזהו כתביה טיפלית, שגנבתי את הרעיון  לנושא מזולתי – האמיני לי שיעשו זאת, ואני = אנא אני בא,  – לא יתנו לי בבלוג הזה לחיות.

 

אך בקשתך תיעש, ולו בנפשי הדבר. כי אין להם כבוד  בפני הזולת, והם ששים לפגוע בכל הזז.

אגב, בגללפ כבר מחקתי לפחות מחצית מפרסומיי כאן, ואוסיף.

 

כתבתי  קישור לאתר בו פרטים נוספ

ים על בית טריידל. – ביקרתי שם כשטיילנו בגליל, במושב + משובה של כינרת, ואפשר היה לספר על הטיול הזה, אך אין כאן מקום לחוויות אישיות מהמקום ולא אנצל את ההזדמנות להלאות קוראים בכגון דא.

וכך כותב מחבר המאמר על המקום, הארמון של הכנרת

אחרי שגומרים להתפעל מעליית מפלס הכנרת, כדאי לבקר במוזיאון המושבה כנרת ולחפש את עקבותיו של בית המלון הראשון, שהוקם ב-1912

דובי זכאי

var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) );
function txt_link(type,url,urlAtts) {
switch (type){
case "external" :
if( urlAtts != "" ) {var x = window.open(unescape(url),"newWin",urlAtts)} else {document.location = unescape(url);}
break;
case "article" :

urlStr = "/articles/0,7340,L-to_replace,00.html";url=urlStr.replace("to_replace",url);
if( urlAtts == "" || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,"newWin",urlAtts)}
break;
case "yaan" :

urlStr = "/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html";url=urlStr.replace("to_replace",url);
if( urlAtts == "" || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,"newWin",urlAtts)}
break;

case "category" :
urlStr = "/home/0,7340,L-to_replace,00.html"; url=urlStr.replace("to_replace",url);
if( urlAtts == "" || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,"newWin",urlAtts)}
break;
}
}
function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}

בחדר האחרון של המוזיאון לתולדות היישוב של כנרת נמתחה תמונת שחור לבן מראשית המאה ה-20, בה נראים בתיה הראשונים של המושבה. שפת הכנרת נראית בתמונה ריקה מעץ או ירק. כמה בתים מסודרים בשורה לאורך הרחוב הראשי, מוקפי חומה, רק בית אחד מחוץ לחומה, גבוה, שתי קומות וגג משופע. יחסית לבתי המושבה הקטנים בית האבן נראה גדול מימדים, מיוקמו קרוב ביותר לשפת האגם.

 

כשיצאנו מהמוזיאון וטיילנו ברחוב הראשונים ראינו את הבית – בנוי מאבני המקום – בזלת כהה ונוקשה. בניית הבית הסתיימה בשנת 1912. לכאן הגיעו

מגרמניה בני משפחת טריידל, אם ושלושת בניה, שמצאו את שפת הכנרת כמקום ראוי להקים בית מלון קטן. הברון רוטשילד, ארתור רופין, הסופר קלאוזנר ואחרים היו בין אורחיו של המלון. הבית גם הונצח בשיר המפורסם של יעקב פיכמן: "על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת…". בחזית הבית כבר גדלים עצי דקל כבירים, מסביב לבתים האחרים צמחו עצים שהפכו את הנוף השומם בעבר לשטיח ירוק, מנוקד בפרחים ועצים.

 

וזה דבר מאמרו של דובי זכאי:

הארמון של הכנרת

אחרי שגומרים להתפעל מעליית מפלס הכנרת, כדאי לבקר במוזיאון המושבה כנרת ולחפש את עקבותיו של בית המלון הראשון, שהוקם ב-1912

דובי זכאי

var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) );
function txt_link(type,url,urlAtts) {
switch (type){
case "external" :
if( urlAtts != "" ) {var x = window.open(unescape(url),"newWin",urlAtts)} else {document.location = unescape(url);}
break;
case "article" :

urlStr = "/articles/0,7340,L-to_replace,00.html";url=urlStr.replace("to_replace",url);
if( urlAtts == "" || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,"newWin",urlAtts)}
break;
case "yaan" :

urlStr = "/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html";url=urlStr.replace("to_replace",url);
if( urlAtts == "" || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,"newWin",urlAtts)}
break;

case "category" :
urlStr = "/home/0,7340,L-to_replace,00.html"; url=urlStr.replace("to_replace",url);
if( urlAtts == "" || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,"newWin",urlAtts)}
break;
}
}
function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}

בחדר האחרון של המוזיאון לתולדות היישוב של כנרת נמתחה תמונת שחור לבן מראשית המאה ה-20, בה נראים בתיה הראשונים של המושבה. שפת הכנרת נראית בתמונה ריקה מעץ או ירק. כמה בתים מסודרים בשורה לאורך הרחוב הראשי, מוקפי חומה, רק בית אחד מחוץ לחומה, גבוה, שתי קומות וגג משופע. יחסית לבתי המושבה הקטנים בית האבן נראה גדול מימדים, מיוקמו קרוב ביותר לשפת האגם.

 

כשיצאנו מהמוזיאון וטיילנו ברחוב הראשונים ראינו את הבית – בנוי מאבני המקום – בזלת כהה ונוקשה. בניית הבית הסתיימה בשנת 1912. לכאן הגיעו

מגרמניה בני משפחת טריידל, אם ושלושת בניה, שמצאו את שפת הכנרת כמקום ראוי להקים בית מלון קטן. הברון רוטשילד, ארתור רופין, הסופר קלאוזנר ואחרים היו בין אורחיו של המלון. הבית גם הונצח בשיר המפורסם של יעקב פיכמן: "על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת…". בחזית הבית כבר גדלים עצי דקל כבירים, מסביב לבתים האחרים צמחו עצים שהפכו את הנוף השומם בעבר לשטיח ירוק, מנוקד בפרחים ועצים.

המושבה כנרת נוסדה בשנת 1908, עיקר פרנסתה – פלחה ושטחי מרעה. כאן הוקמה החווה הניסיונית להתיישבות במסגרת הקיבוץ, הקבוצה והמושב. כיום לאורך הרחוב הראשי אפשר לראות את הבתים הראשונים, חלקם עדיין בנויים בלבני בזלת כהות. בכל גינה נראים דקלים תמירים, חלקם דקלי ושינגטוניה דקי גזע. מסביב למושבה מטעי תמרים רבים.

 

המוזיאון שוכן בבית חפץ. בנייתו הסתיימה בשנת 1911. כאן היה בית מרקחת ומרפאה לתושבי האזור, בקומה השנייה גר החובש יעקב חפץ. בשנת 1927 נפגע הבית ברעידת האדמה ואחר כך שוקם ושופץ וכיום משמש כמוזיאון המושבה.

 2) התקופה: התיישבות עלייה שנייה 1904-1914

בית טריידל, נבנה בסגנון אירופי מחוץ לחומה אז, על ידי שלושה אחים בני משפחת טריידל, שהיו מראשוני העלייה מגרמניה. בביתם התארחו מכובדים: הברון א. דה רוטשילד, ארתור רופין, קלאוזנר ואחרים. סופר שהבית שימש השראה לשירו של יעקב פיכמן: "על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת…" למשפחה היה בית מוטור – תחנת שאיבה על שפת הים. כחצי ק"מ ממנו נמצא בית המוטור של המושבה. אלה המצויים בביתני אבן סיפקו למושבה מים מהכנרת.

…כשיצאנו מהמוזיאון וטיילנו ברחוב הראשונים ראינו את הבית – בנוי מאבני המקום – בזלת כהה ונוקשה. בניית הבית הסתיימה בשנת 1912. לכאן הגיעו מגרמניה בני משפחת טריידל, אם ושלושת בניה, שמצאו את שפת הכנרת כמקום ראוי להקים בית מלון קטן. הברון רוטשילד, ארתור רופין, הסופר קלאוזנר ואחרים היו בין אורחיו של המלון. הבית גם הונצח בשיר המפורסם של יעקב פיכמן: "על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת…". בחזית הבית כבר גדלים עצי דקל כבירים, מסביב לבתים האחרים צמחו עצים שהפכו את הנוף השומם בעבר לשטיח ירוק, מנוקד בפרחים ועצים.

 

בית טריידל

שמחתי לעמוד לשירותך.

אבל וודאי כבר מצאת את המאמר בעצמך.

בענין השתלת תמונות בפרסומך" יעל ישראל לימדתני  זאת בשעתו. כשאת פותחת  "פוסט חדש", נפתח משטח שבחןלקו העליון כל מיני סימנים. אחד ביניהם תמנוה זעירה.

תהליך העבודה: 1)  סורקים תמונה ממקים אותה במקום כלשהו  במחשב ( ראוי לזכור איפה שמרת).

2) פותחים "פוסט חדש, ממקמים את הסמן במקום שם ברצונך למקמם את התמונה.

3) עומדים עם הסמן על התמונה הקטנה שבראש העמוד, ומסמנים אותה. נפתח חולן  ובו לשונית: "Upload ". לוחצים על הלשונית.

בשורה הבאה כתוב Browse . מוצאים במחשב את התמונה,   יעד הטרה, ולוחצים כדי  לפתוח אותו.               

 לוחצים בשורה הבאה על "להעביר ל-Server ".

כשהוא כבר העביר ( הוא מודיע) ללחוץ. “o.k  ".

אני מקווה שעזרתי.

תתרגלי. למרות הכל  זה לא ממש הצליח לי במכה ראשונה.
"על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת"

על המילים
את השיר כתב יעקב פיכמן, חתן פרס ישראל לספרות. ככל הנראה, בשירו ארמון רב תפארת , כיוון המשורר אל בית טריידל, אך היום שוכן לו ארמון רב תפארת נוסף לחופי הכנרת, זהו בית גבריאל. מבנה יפיפה, המשמש כבית תרבות לתושבי האזור. בבית גבריאל מוצגת בשנה האחרונה סדרת תערוכות בשם "כנרת שלי" – מאיסטרים בבית גבריאל. את סדרת התערוכות אוצר גדעון אפרת ומציגים בה מיטב אמני ישראל, אשר כל אחד מהם יוצר מחדש את הכנרת שלו. במקום גם טיילת יפיפיה על שפת המים ומסעדה עם נוף משגע.

כל החומר הועתק מהאינטרנט.

מקום בו סקירה על שירי הכנרת: http://www.gogalil.org/round_kinneret.asp?p=774&s=3570

גם אותך מוצאים  שם.

 

אמשיך להסתכן ולכתוב כמה מלים משלי על הכנרת.

אשתי ז"ל אהבה לטייל. אחד מחלומותיה הבלתי ניתנים להגשמה, לדעתי, היה לסובב את הכינרת ברגל.

 חלום אחר שלא התגשם הוא – ראינו את  הכינרת מקיבוץ פרוד, וחלמנו להגיע אליו מהקיבוץ ברגל.

במקום כל אלה, נסענו והקפנו עם אשתי את הכינרת – מבית גבריאל עד בית גבריאל.  לא אפרט – הזכור לי הוא כורזים, עין גב,  – אשתי רצתה לראות מה הוא הבטיחה – פראק הירדן,  ועוד. היה משזמן. היה איתנו מדריך שהסביר   את המקומות.

רמות. כנרות. עין גב. סוסיתא ( עם הצבא.  עם מכשיר הקשר בצווארי, ירידה  לא-קלה בגב ההר, על קרקע חלקלקה).   פארק הירדן.  כרי דשא – כשעוד הייתה שם אכסנייה. ירידה במדרגות אל הכינרת.

עכשיו המקום סגור.

טבריה – אלף פעמים. טיול עם מסעדת דגים על החוף.  המוזיאון שפעם היה קיים. החוף, הלידו, שם ישבנו וגם חיכינו למלצר ששכח עולמית לבוא.  ורחצה בים, במקום רחצה מוסדר, וגם ליד חוקוק, חוויה בכלל לא מעודדת, – מזח חלקלק, רעש ומהומה., גם לא היה נקי. מלונות. בפעם הראשונה הראשונה  צלצלנו לטבריה – לא הכרנו שם דבר – מצאתי בספר הטלפונים  שם מלון, "העמק". טוב שלא אירחו אותנו, אוי לעיניים שראו אחר כך את המקום. במקומו לננו במלון בשם "פאר". מי שזוכר  מקומות אלה יידע באיזו שנה בערך זה היה.

לננו גם במעגן וגם בהאון – מרחק הליכה לא גדול מבית גבריאלה – טיילנו שם בגשם, והיו אז עוד גם בנות יענה.  וראינו  ליד גינוסר  את הסירה של  ישוע  (..) ואת הכינרת הריקה.

נכנסנו בדרך לאהלו: למדנו כי שם בית הארחה. לא ידענו – חשבנו שזה בית מדרש מוקדש ללימודים. החלטנו לא ללון שם, כי כבר הזמננו מקום במושבה כינרת. המושבה כינרת היתה יפה, מיוחדת, אבל המקום שם הזמננו  מקום לינה – בבית פרטי – פחות. כבסים היו תלויים בדרך לבית,  ואליו הוביל כבש רוחף באוויר.  הדירה היתה מן הסתם נקייה, עם כרים וכסתות שראינו לנכון לוותר  מלבוא עימם במגע. הבטחנו שנחזור ונסענו לאהלו ולננו שם בכיף.   וגם חצינו את הכינרת מטבריה לעין גב  לפחות פעמיים. זה מעט מאוסף טיוליי ליד הכינרת – לא אזכור הכל ואין בכל זה  לאף אחד חידוש.  וראינו סרטים בבית גבריאלה וכל המקומות היו לנו מלאי קשר וחיבה.

כך היה וכך יהיה, אפילו  אנו בני 100.

כעת אנחנו כבר בני 120, וזקנים מאד.