בננות - בלוגים / / פני אדם
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

פני אדם

 

 

 

 

 

די לשלטון המלים!!
 תמונה אחת אומרת יותר ממאה מילים!!
פוסט זה  מבקש להציג את יפי האדם בוורסיותיו. (=בהתגוונותו, its various versions)

הטבע חוזר על עצמו, והאדם מחקה את הטבע: 

הנה אדם עצוב  בעץ:

 חסר לה החלק התחתון של הגוף.  הנהו:

רואים לה הכל. אבל אל  להירתע ממנה! הביא רק עץ (אולי ככה היא גם במיטה).

הנה החבר שלה (מקנוסוס. הוא קצת רזה):

חוששני כי אף על פי כן יקל עליו להפכה לאם.  
הנה דמות האם הקדומה ביותר – קודמת לרוב תמונות ישוע ומריה:

אם גאה.

הנה בתה:

 שמה Dolly.

הנה בתה השניה: שמה  Beauty:

הנה היא מציצה מהחלון.

נולדו לה גם בנים, הנה הם אחד אחד:

אחד אחר: ועוד:

ועוד: (כאן נכנסים לתחום  של אחרית הימים:) גם עוברים מעץ, חימר, טרקוטה ומה עוד לא אל תחום הזהב:  ואלה דמיוות מהסביבה (שכנים קרובים ורחוקים): הנה דוד חמור סבר אך עם לב זהב ממיקנה:

והנה שכנה מכנען:
שכנה מהקומה למעלה. פניה – רואים – מדוזני עונג.

עוד שכן ממרי: (Mari, צפון סוריה):

זה הדוד, בעצם.

והלוחם משדות פלשת:

That is all, folks!! 
 המבחר – שלי.  אפשר להציע עוד, או  להתלונן בהנהלה. 
הודעה צנועה: אני יוצא לחופשה של כמה ימים. נוסע לאירופה.  נתראה אחר כך.
מ.

 

20 תגובות

  1. מנוחת הגרפומאן הלוחם

    • מי אתה, גרשון? ולמה הרוע יוצא ממילותיך? האם משעמם לך ביום חג יפה כזה? למה לא תניח לנו פה, ותלך לשחות בים? נראה לי שזה יעשה לך טוב…

  2. תוכן: זה נפלא! וכל כך מקורי ומרענן. טוב להיזכר מאיפה באנו, לרדת מהמלים וללכת כל האדמה. תודה. ונסיעה טובה

  3. ידידי,
    אחר הכל – ואין זה נאה לי להתעסק אתך בכלל, כי אתה, בלשון הנהוגה פה, כפי שאני לומד אותה, טרול – בכל זאת נאלצתי לבדוק את משמעות המילה הפוגעת האהובה עליך כל כך וזה אשר מצאתי (בויקיפדיה):

    Graphomania (from Greek γραφε — writing, [1] and μανία — insanity), also known as scribomania, refers to an obsessive impulse to write[2]. When used in a specifically psychiatric context, it labels a morbid mental condition characterized by the writing of long successions of unconnected meaningless words-
    ואין מה שיאפיין יותר את מה שכתבת.
    אגב, אני חי טוב מאד בלי שאטה ללמוד אצלך קיצור או כל דבר אחר – דבריי ב"ה מתפרסמים חדשים לבקרים ולא רק בבננות או כיו"ב. וכבר הצעתיך לחדול מלקרוא בכתביי המסורבלים, בהם אין בין המלים קשר, ועל מה שאכתוב אין נושאם נושא בעיניך חן, והם מיותרים. ברוך השם לא בעיני כולם כאן זה כך, כי לו זה היה כך, באמת הייתי מקבל עצתך ומוחק. במקום לכתוב להנאתי וכנראה גם להנאת אחרים, הייתי כל היום יושב ומוחק.
    בהגדרה הנ"ל מצאתי שמתאימות לך במיוחד המלים
    morbid mental condition characterized by the writing of long successions of unconnected meaningless words

    אולי ראית שאני נוהג כענין בכל מכותביי – והנה גם בך. בהיעדרי תוכל אולי להשתולל – להשמיץ ו"לייעץ" ומה לא כאוות נפשך הבזויה. כשאשוב, אני מבטיחך נאמנה שאמחק. זה אתה המשתולל ולא נותן לי מנוחה (כביכול), והרי איש איננו מחייבך לקרוא, ולא אתה קרוא להיטיב את דרכיי, ובכלל אתה מאוס. אבל זאת כבר כתבתי.
    תמחוק את עצמך.

    באמת מאוס לי להתווכח אתך ואתה מביאני למנהג זה המגונה. כאילו אני חייב לך תשובה.

    • אין שום צורך שתתעסק בכתיבתי,אלא בכתיבתך.הקדש עוד זמן למחשבה ולבחינת הדברים שכתבת,השתמש במחיקון,ולא תצטרך להמציא טרולים.לי אין בלוג ואני לא מקשקש קשקושים בעולם וירטואלי,לא מחבר שירים ולא כותב מחקרים על הקשר בין הטרול המצוי
      והשירה הקוריאנית של המאה החמש עשרה

      • משה, מאמריך מושקעים ואינטלגנטים ,חבל שאתה משקיע אנרגיות מיותרות בויכוחים עם אנונימיים למיניהם, הנח להם או מחק, לא נעים להכנס לבלוג, שיש בו ריב ומדון, ולא ויכוח עניני וטוב ,לא נעים ,זה הופך את ההשקעה שלך לברכה לבטלה ,שהרי דברי חכמים בנחת נשמעים, ומענה רך ישבר גרם, סתם הצעה טובה וידידותית אתה יכול למחקה, אך אנא בלי ויכוח

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן