בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
בין כל הבלדות שתרגמתי -זו היתה הקרובה ביותר ללבי.
זו בלדה סקוטית מימי הביניים, מהאוסף של Francis Child
בַּמִּשְׂחָקִים
תרגם: משה גנן
זֶה הָיָה בְּבֹקֶר מַאי.
לָצֵאת וּלְשַׂחֵק
בִּקֵּשׁ יֵשׁוּעַ מֵאִמּוֹ.
"אַךְ אַל לְךָ הַרְחֵק",
בִּקְּשָׁה אִמּוֹ: וְהוּא הָלַךְ
יָצָא עַד הַבְּאֵר.
שָׁם פָּגַשׁ בִּילָדִים
לְבוּשֵׁי הַפְּאֵר.
אָמַר: "בְּרוּכִים אַתֶּם
תְּבֹרְכוּ בְּיֵשׁוּ.
יְלָדִים, בְּמַה נְּשַׂחֵק?"
שַׂחֵק עִמָּם בִּקֵּשׁ הוּא.
לֹא עָנוּ לוֹ כְּלָל.
הָיוּ הֵם בְּנֵי שׁוֹעִים.
הוּא הָיָה רַק בֶּן נַגָּר
לֹא בֶּן שַׁעֲשׁוּעִים.
יֵשׁוּ אָז פָּנָה אָחוֹר,
לֹא הָיָה זֶה צְחוֹק!
בְּעֵינָיו עִם דִּמְעוֹתָיו
עָמַד מְעַט רָחוֹק.
אָז פָּנָה וְהַבַּיְתָה שָׁב,
אֶל אִמּוֹ חָזַר:
"הִרְחַקְתִּי עַד לַבְּאֵר בִּלְבַד,
הָיִיתִי שָׁם כַּזָּר.
פָּגַשְׁתִּי שָׁם בַּיְּלָדִים
כֻּלָּם הֵם בְּנֵי שׁוֹעִים.
אֲנִי נוֹלַדְתִּי בֶּן אַמָּה
בַּדִּיר וּבֵין שְׁוָרִים".
"אָמְנָם אַתָּה רַק בֶּן אַמָּה,
אַמַּת הָאֱלֹהִים,
וְאַתָּה הֲרֵי יֵשׁוּעַ
שָׁוֶה כִּבְנֵי טוֹבִים.
חֲסֵרָה לָהֶם ה"יוֹד",
וְאָמְנָם הֵם בְּנֵי שׁוֹעַ,
זוֹ מַעֲלָה קְטַנָּה מְאֹד,
מוּלְךָ, בְּנִי יֵשׁוּעַ.
בְּנִי הַקָּט, שׁוּב לֵךְ לָעִיר,
הַרְחֵק שׁוּב לַבְּאֵר,
אֱסֹף אֶת נַפְשׁוֹתָם לְזֵר,
שַׁלְּחֵם לַעֲזָאזֵל".
"לֹא, לֹא!" עָנָה יֵשׁוּעַ
"לֹא יוּכַל לִהְיוֹת!
לִי קוֹרְאוֹת מִמַּעֲמַקִּים
נְפָשׁוֹת חוֹטְאוֹת.
לִלְמֹד עָלֵינוּ בָּעוֹלָם
בְּנֶפֶשׁ מְעֻנָּה –"
לֹא, לֹא! זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת"
יֵשׁוּעַ אָז עָנָה.
.jpg)
Breughel: Children"s Games
ברויגל: במשחקים
בלדה יפה מאוד והתרגום קולח.
תועל אולי לתת פרטים על נסיבות כתיבתה? מתי לערך? ומה ידוע לנו עליה?
לגב" מיכל ברגמן,
תודה על שאלותיך ועל התייחסותך.
ה נה כמה שורות למהות סוגת הבלדה:
הבלדה נושאת עליה את כל תווי הסוגה – דו-שיח, סיפור פשוט המרוכז סביב אפיזודה דרמטית אחת, פשטות וחתירה לענין. כשמה, היא יצירה "עממית" מימי הביניים. "עממית" במרכאות, כי על פי חוקרי הבלדות והשירה העממית אין דבר כזה כלל: שירי עם נתחברו בידי אדם מסוים, אבל נמסרו מפה לפה, מחברם נשכח (אם במקרה אם בכוונה), כל מספר ( שר) שינה בו הן בגלל שאהב אותו וצר אותו לפי רוחו, הן בגלל שיכחה. בגלל זה נחשבות יצירות אלה הן "עממיות".
The English and Scottish Popular Ballads, אם כי זה מקורו ומקומו.
השיר אפוף רגש דתי עמוק. משקף תחושות קיפוח חברתי וגאווה.
נוגע ללב כמובן תיאורו של ישוע כאחד האדם, כאחד הילדים, המעוניין, ככל ילד, לשחק. בולט אי הצדק החברתי – מה אם הילד הנדחה חברתית הוא ישוע…? הסיטואציה האנושית המתוארת אינה מתרחשת בשמים, שם מקום ישוע, או על ההר שם הוא נושא נאום, אלא פה, עלי אדמות, בחצר.
יש הרכבה ספרים על בלדות, והטוב ביניהם, לדעתי, של לשמה יניב – הבלדה העברית בת זמננו, ושלמה יניב, הבלדה העברית – פרקים בהתפתחותה. (הוצ" אניב" חיפה).
אני השתמשתי ב Oxford Book of Ballads בעריכתו של Arthur Quiller Couch
וכמו כל דבר, גם הבלדות פרק שאפשר ללוד עליו הרבה…
הנה המקור האנגלי, עם ציון מקורותיי – (בגלל הסיבוך אענה, ברשותך, בכמה תגובות):
והנה המקור האנגלי:
Source Quiller-Couch, Arthur Thomas, Sir, 1863–1944.
TITLE: The Oxford book of ballads, chosen & edited by A. T. Quiller-Couch
The Holy Well
I
AS it fell out one May morning,
And upon one bright holiday,
Sweet Jesus asked of his dear mother,
If he might go to play.
II
‘To play, to play, sweet Jesus shall go, 5
And to play pray get you gone;
And let me hear of no complaint
At night when you come home.’
III
Sweet Jesus went down to yonder town,
As far as the Holy Well, 10
And there did see as fine children
As any tongue can tell.
IV
He said, ‘God bless you every one,
And your bodies Christ save and see:
Little children, shall I play with you, 15
And you shall play with me?’
V
But they made answer to him, ‘No:
They were lords and ladies all;
And he was but a maiden’s child,
Born in an ox’s stall.’ 20
VI
Sweet Jesus turnéd him around,
And he neither laughed nor smiled,
But the tears came trickling from his eyes
To be but a maiden’s child.
VII
Sweet Jesus turnéd him about, 25
To his mother’s dear home went he,
And said, ‘I have been in yonder town,
As far as you can see.
VIII
‘I have been down in yonder town
As far as the Holy Well, 30
There did I meet as fine children
As any tongue can tell.
IX
‘I bid God bless them every one,
And their bodies Christ save and see:
Little children, shall I play with you, 35
And you shall play with me?
X
‘But they made answer to me, No:
They were lords and ladies all;
And I was but a maiden’s child,
Born in an ox’s stall.’— 40
XI
‘Though you are but a maiden’s child,
Born in an ox’s stall,
Thou art the Christ, the King of heaven,
And the Saviour of them all.
XII
‘Sweet Jesus, go down to yonder town 45
As far as the Holy Well,
And take away those sinful souls,
And dip them deep in hell.’
XIII
‘Nay, nay,’ sweet Jesus said,
‘Nay, nay, that may not be; 50
For there are too many sinful souls
Crying out for the help of me.’
אני תקווה כי בכך יש לפחות משהו מהתשובה לה צפית.
הוסיפי נא לבקר.
בברכות
משה גנן
תודה רבה משה – הארת א תעיני.
תודה, משה, ושתי הצעות:
בפתיח: "בין כל הבלדות שתרגמתי – זה היה הקרוב ביותר ללבי."
תקן ל: "זו היתה הקרובה ביותר".
ובבלדה: "לִי קוֹרְאִים מִמַּעֲמַקִּים
נְפָשׁוֹת חוֹטְאוֹת"
נסה: "לי קוראות ממעמקים"
לסוד,
לגביה כנראה נאמר בפרקי אבות; "בור סוד שאיננו מאבד טיפה"~!!
לסוד,
רב תודות. עין חדה. צודקת בהחלט, ותודה על התיקונים. תבואי תמיד!!
ענת,
תמהני,
אני רואה אותו, אחרים גם רואים אותו, – מעינייך אבל הוא כנראה מסתתר!!!
ובין כל הבלדות שתרגמתי -זו היתה הקרובה ביותר ללבי.
זו בלדה סקוטית מימי הביניים, מהאוסף של Francis Child
הנה הוא שוב, רק למענך:
בַּמִּשְׂחָקִים
תרגם: משה גנן
זֶה הָיָה בְּבֹקֶר מַאי.
לָצֵאת וּלְשַׂחֵק
בִּקֵּשׁ יֵשׁוּעַ מֵאִמּוֹ.
"אַךְ אַל לְךָ הַרְחֵק",
בִּקְּשָׁה אִמּוֹ: וְהוּא הָלַךְ
יָצָא עַד הַבְּאֵר.
שָׁם פָּגַשׁ בִּילָדִים
לְבוּשֵׁי הַפְּאֵר.
אָמַר: "בְּרוּכִים אַתֶּם
תְּבֹרְכוּ בְּיֵשׁוּ.
יְלָדִים, בְּמַה נְּשַׂחֵק?"
שַׂחֵק עִמָּם בִּקֵּשׁ הוּא.
לֹא עָנוּ לוֹ כְּלָל.
הָיוּ הֵם בְּנֵי שׁוֹעִים.
הוּא הָיָה רַק בֶּן נַגָּר
לֹא בֶּן שַׁעֲשׁוּעִים.
יֵשׁוּ אָז פָּנָה אָחוֹר,
לֹא הָיָה זֶה צְחוֹק!
בְּעֵינָיו עִם דִּמְעוֹתָיו
עָמַד מְעַט רָחוֹק.
אָז פָּנָה וְהַבַּיְתָה שָׁב,
אֶל אִמּוֹ חָזַר:
"הִרְחַקְתִּי עַד לַבְּאֵר בִּלְבַד,
הָיִיתִי שָׁם כַּזָּר.
פָּגַשְׁתִּי שָׁם בַּיְּלָדִים
כֻּלָּם הֵם בְּנֵי שׁוֹעִים.
אֲנִי נוֹלַדְתִּי בֶּן אַמָּה
בַּדִּיר וּבֵין שְׁוָרִים".
"אָמְנָם אַתָּה רַק בֶּן אַמָּה,
אַמַּת הָאֱלֹהִים,
וְאַתָּה הֲרֵי יֵשׁוּעַ
שָׁוֶה כִּבְנֵי טוֹבִים.
חֲסֵרָה לָהֶם ה"יוֹד",
וְאָמְנָם הֵם בְּנֵי שׁוֹעַ,
זוֹ מַעֲלָה קְטַנָּה מְאֹד,
מוּלְךָ, בְּנִי יֵשׁוּעַ.
בְּנִי הַקָּט, שׁוּב לֵךְ לָעִיר,
הַרְחֵק שׁוּב לַבְּאֵר,
אֱסֹף אֶת נַפְשׁוֹתָם לְזֵר,
שַׁלְּחֵם לַעֲזָאזֵל".
"לֹא, לֹא!" עָנָה יֵשׁוּעַ
"לֹא יוּכַל לִהְיוֹת!
לִי קוֹרְאוֹת מִמַּעֲמַקִּים
נְפָשׁוֹת חוֹטְאוֹת.
לִלְמֹד עָלֵינוּ בָּעוֹלָם
בְּנֶפֶשׁ מְעֻנָּה –"
לֹא, לֹא! זֶה לֹא יוּכַל לִהְיוֹת"
יֵשׁוּעַ אָז עָנָה.
ותדנ על הביקור ( אפילו אם זה היה רק מין נסיון- ביקור.
בינתיים קראתי את הבלוג שלך והנה תגובתי:
ענת,
כורע אני לרגליך הכואבות,
ואולי תקני לך תותבות:
אלה יותר סוחבות,
לשאתך גם אוהבות
לשוק, למכולת.
נפלת? לא טוב. זו מפולת
כוכבים בשדה הכתב
הכן, שתמיד אברך עליו.
בקיצורף לרגליך נכרע,
כתבי עוד, ואנו נקרא,
לעולם נשמור ולא נקרע
שכן אותותיך בכובבים,
לעדי עד שם בין עבים,
ולעוחלם אינם כבים.
מ. ג.
ענת,
כּוֹרֵעַ אֲנִי לְרַגְלַיִךְ הַכּוֹאֲבוֹת,
וְאוּלַי תִּקְנִי לָךְ תּוֹתָבוֹת:
אֵלֶּה יוֹתֵר סוֹחֲבוֹת,
לָשֵׂאתֵךְ גַּם אוֹהֲבוֹת
לַשּׁוּק, לַמַּכֹּלֶת.
נָפַלְתְּ? לֹא טוֹב. זוֹ מַפֹּלֶת
כּוֹכָבִים בְּשֵׁדָה הַכְּתָב
הַכֵּן, שֶׁתָּמִיד אֲבָרֵךְ עָלָיו.
בְּקִצּוּר, לְרַגְלַיִךְ נִכְרַע,
כַּתָּבִי עוֹד, וְאָנוּ נִקְרָא,
לְעוֹלָם נִשְׁמֹר וְלֹא נִקְרַע
שֶׁכֵּן אוֹתוֹתַיִךְ בַּכּוֹכָבִים,
לָעֲדֵי עַד שָׁם בֵּין עָבִים,
וּלְעוֹלָם אֵינָם כָּבִים.
נפלא משה, תודה.
הי משה, גם כאן תמונה ששווה יותר מאלף מילים, כמה שירים נכתבו מנקודת הילד בחברת ילדים, ואיך שהתמונה הזו לא צריכה מילים.
הבלדה שתירגמת נחמדה בשתי השפות רק מה שלא הבנתי זה השועים והיוד שבישו לעומת שפת המקור שבה הילדים הם ילדי גבירות ואדונים. בעצם, מה שלא הבנתי זה מתוך חוסר ההכרות שלי עם המילה: שועים. אשמח להסבר ושתהא שנה טובה ונסיעה נעימה לך וחזור בשלום.
סיגל,
כל מילה שלך זהב – כל תגובה קרובה ללב.
אז ככה:
"שוע"= אציל, עשיר.
תודה גם על ה-close reading
ואכן, נטלתי לעצמי מעט חרות המתרגם – לא יכולתי להבליג מלהשתמש ברעיון שעלה תוך התרגום: מה הוא ה"י" הזה? להיות ישוע – זו דרגה גבוהה יותר מלהיות סתם שוע, אציל או עשיר. זה סוד ה"י".
אני תקווה כי התשובה בסדר איתך.
באיחולי חג שמח
משה
הי משה, תודה על הסברך וכעת י-שוע מקבל משמעות נוספת של י-אציל בנוסף ליושיע (יציל), עכשיו אפשר למזוג אלף לבלדה וזה "מאלף" ונשמע כיף לתרגם מתוך משחק, ומאלף מצטלצל עם מהלב, שמשם אני נהנית לקרוא את הפוסטים שלך.
:0)
איזה יופי משה, נהניתי מן הקצב ההיתולי והתרגום ממש ממש מצויין!!!!!
לחגית,
באמת תודה,
דבריך מפצים על הלעזות של טיפש אחד שאוהב להרגיז…אבל מי שם עליו לב? העיקר – תגובות כשלך!!