טנא פרי –  צרור שירים מספרות  אכד ושומר.   

 

(הספרות היא  אמנות הלשון: – Wellek and Warren, p. 20 :  Wortkunst)

הספרות היא  התייחסות למצבו של האדם  -לעתים  במצבים קיצוניים.

 

  (יש והמקור  וציון  המקום ממנו הטקסט תורגם  מצורף: לא בכל מקרה, כדי לא להכביד ולנפח).

 

I

 

לְשַׁמָּשׁ

 

שַׁמַּשׁ, יוֹשֵׁב כְּרוּבִים,  הַשּׁוֹלֵט בַּתֵּבֵל,

הַדָּן דִּין צֶדֶק לָאֵלִים וְלָאָדָם,

אוֹר עֶלְיוֹן,  מְחַיֶּה תֵּבֵל כֻּלָּהּ;

אֵלֶיךָ אֶתְחַנֵּן, אֵלֶיךָ אֶפְנֶה;

יָסֵבּוּ נָא הָאֵלִים אֶת מַבָּטָם אֵלֵי,

יְחַיּוּ נָא אֶת אֵיבָרַי:

יֵיטִיבוּ נָא עִמִּי וִיתַקְּנוּ גּוֹרָלִי;

כִּי יֵשׁ בֶּן-כַּלְבָּה, בְּעוֹבְרוֹ, בַּזָּדוֹן

עָלַי הֵטִיל מֵימָיו, נָבַח עָלַי, הֶרְאָה נִיבוֹ:

וְעַתָּה אֲנִי פּוֹחֵד,  מֻדְאָג; אֵימָה אֲחָזַתְנִי:

וְלוּ רַק תַּעֲבֹר מֵעָלַי זַעַם אוֹתָהּ אִוֶּלֶת, רֹעַ, –

תָּמִיד אֲהַלֶּלְךָ!

 

B.R.Foster,  Before the Muses, p. 650

Ebeling KAR 64 obv. 24-33

Gurney, STT 64, 11-17

 

24. EN ^dUTU MAN AN-e KI-tim. DI.KUD AN.TA^MEŠ u KI.TA^MEŠ

 25. ZALÁG DINGIR^MEŠ  mur-te-du-ú a-me-lu-ti

26. da-a-a-an di-ni ša DINGIR^MEŠ GAL^MEŠ

27. NIGIN-ka a-še-e"-ka ina DINGIR^MEŠ qi-ba-a  ba-lá-ţi

28. DINGIR^MEŠ  ša it-ti-ka liq-bu-u SAL. SIG₅ . MU

. 29. Aš-šu UR. GIR_x an-nu-ú  ša KAS^MEŠ-šu

30. ana UGU-ia  iš-ti-nu pal-ha-ku-ma

31. ad-ra-ku u šu-ta-du-ra-ku

32. HUL UR. GIR_x an-ni-i šu-ti-qa-an-ni-ma

33. dá-li-li-ka lu-ud-lu-ul

 

(Caplice, OrNs 36, 2-3, 5-6, ll 24-33 )

 

24               Shamash, king of heaven and earth, judge of                                       things above and below,

25               light of the gods, leader of mankind,

26               who acts as judge among the great gods!

27               I turn to you, seek you out among the gods, grant me life;

28                  may the gods who are with you grant me well­ being.

29               Because of this  dog who urinated on me,

30               –31  I am in fear, worried, terrified.

32             If only you make the evil (portended by) this                                      dog pass by me,

33               I will readily sing your praise!

(CANE III, W. Farber, p. 1900, (Namburbu prayer from the Neo-Assyrian period)

 

24. bel Šamaš, šar šamê u erşetim

AN-e (šamê=שמים) (KI-tim. (erşetim=ארץ) שמש, השליט בשמים ובארץ,  אדון

DI.KUD (dajjanu=DI.KU₅)  AN.TA^MEŠ u KI.TA^{MEŠ  =שופט כל הארץ}

25. ZALÁG (=אור,  nuru) DINGIR^MEŠ ((של האלים mur-te-du-ú (redûm=führen: Ahw 965  (שרש "רדה": מנהיג= )   a-me-lu-ti (בני האדם)

nur ili murtedu ameluti אור האלים, מנהיג האדם

26. da-a-a-an di-ni (שופט במשפט)ša (של )DINGIR^MEŠ GAL^MEŠ  (האלים הגדולים)

dajjan dini ša ili rabuti שופט במשפט, של האלים הגדולים

27. NIGIN-ka (NIGIN=šite’u=seek=לבקש, לשחר לפתח)  (a-še-e"-ka  (še’u:  I will search for you)  לחפשina DINGIR^MEŠ:

qi-ba-a  (“say”=צוה)  ba-lā-ţi בריאות) )

ashurka ašeka ina ili, qiba balāti=אֲשַׁחַרְךָ (=אַקְדִּים לָתוּר אַחֲרֶיךָ), אֲבַקֶּשְׁך בֵּין הָאַלִּים,  צַוֵּה נָא לִי בְּרִיאוּת

28. DINGIR^MEŠ  ša it-ti-ka liq-bu-u (Precative.  (לוּ אָמְרוּ, צִוּוּ:   "וְיֹאמַר"=צִוָּה) SAL. SIG₅ . MU

SIG₅₌damiqtu, wellbeing

 29. Aš-šu (aššum=מפני ) UR. GIR_{x( =}  כלב kalbum) an-nu-ú) = זה )ša אשר KAS^MEŠ-šu (שתנו)

aššu kalbu annu ša šinatišu =מִפְּנֵי כֶּלֶב זֶה שֶׁשִּׁתְנוֹ

30. ana UGU-ia עלי, על ראשי) ) iš-ti-nu (הטיל מימיו)

ana muhhija ištinu  הֵטִיל מֵימָיו עֲלֵי= עלי

31. pal-ha-ku-ma (אני פוחד)  ad-ra-ku (edērum=אֲנִי מָצוּי בַּפַּחַד מִתָּמִיד: CAD: adāru),  u šu-ta-du-ra-ku

palhāku adrāku šutaduraku=אֲנִי מָצוּי בַּפַּחַד מִתָּמִיד

32. HUL (Lemu= (רֹעַUR. GIR_x an-ni-i  כלב זה))šu-ti-qa-an-ni-ma (taqānu=zurechtrichten, redress)

33. dá-li-li-ka (dalālu= שְׁבָחֶיךָ )lu-ud-lu-ul)  לו אשירה))

 

II

.הַשִּׁבְעָה

 

 שִׁבְעָה הֵם, הֵם שִׁבְעָה

בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי,

 עַל מִצְחָם זֵר קִשּׁוּט   – מַחְלָפוֹת שִׁבְעָה.

לֹא זָכַר הֵם וְלֹא נְקֵבָה,

כְּרוּחוֹת פֶּרֶא הַשְּׁלוּחוֹת בַּמִּדְבָּר הֵם נוֹדְדִים.

אֵין לָהֶם נָשִׁים, לֹא לָהֶם הַטַּף,

אֵין לִבָּם לִתְפִלָּה, לְתַחֲנוּנִים.

בְּחוּצוֹת הַכֶּרֶךְ הֵם גּוֹרְמִים מְהוּמָה,

נוֹהֲרִים בַּחוּצוֹת, מְמַלְּאִים מַעֲבָרִים.

הֵם שִׁבְעָה, שִׁבְעָתַיִם שִׁבְעָה.

 

Walter Farber, “Witchcraft, Magic and Divination in Ancient Mesopotamia, CAR III, p. 1896: (From a Sumerian spell against Uttukus (

Seven are  they, seven are they,

In the Ocean deep seven are they,

Battening in Heaven seven are they,

In the Ocean as their home they are reared,

Nor male or female are they,

They are as the roaming windblast,

No wife have they, no son do they beget;

Knowing neither mercy nor pity,

They hearken not unto prayer or supplication.

They are as horses reared among the hills;

The Evil Ones of Ea

Throne-bearers to the gods are they.

They stand in  the highway to befoul the paths,

Evil are they, evil are they!

Seven are they, seven are they,

Twice seven are they!

 

Sibiti  (=7)šunu, sibiti šunu (=הם)

Ina nakab apsi  (= (היםsibiti šunu

Zunuti  (zunnu=angry) ina šame ((בשמים  sibiti šunu (שבעה הם)

Ina nakab apsi (=apsu=abyss=( מעמקי תהומות, עמקי הים  ina kumme  (-cell, private room) irbu            )rabû= (גְּדֵלִים        šunu

Ul zikkaru (( גברšunu ul šinnisati ( (אישה  šunu

Šunu zaqiqu (phantom)  mutašrabbituti (drifting: CAD M_II  p. 310: NtN from šarabu=to wander about)  šunu (they are but drifting phantoms : CT 16 15 v39f, 4f)

Aššatu(נשים) ul ahzu  (לא נשאו) mari  (( בניםul aldu (לא ילדו) šunu

Etira ( savior, rescuer ) gamalu ul idu  (חסד ורחמים לא ידעו)

Ikribi (=blessing, benediction) tašlitu ( Gebet, AHw 1337: supplication) ul išimmu  (אינם שומעים)

Sissu (סוסים) ša ina šadi   (שֶׁבֶּהָרִים)irbu  ( rabû= grow;  גְּדֵלִים) šunu כסוסים בהרים הם גדלים

Guzalu (an official chair bearer) ša ilani (of the gods) šunu   הם נושאים את כס הכבוד של האלים

Sulâ  (רחוב)ana dalāhi((=להדליח ina sūqi  (= ( מעבר צר, "שוק"ittananzazzu (izzuzu-stand)  šunu (they loiter around on the side streets  to cause trouble on the main streets).

Limnuti =רעים הם)) šunu limnuti šunu

Sibiti šunu sibiti šunu sibiti adi šina šunu…

(R. Campbell Thompson, The Devils and evil Spirits of Babylonia, p. 77-78)

III

 

הַגָּר בַּמַּחְשַׁכִּים

 

שׁוֹכֵן בַּמַּחְשַׁכִּים, שֶׁאוֹר עוֹד לֹא רָאָה

יָצָאתָ וְהִנֵּה – הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת.

שְׁקַט נָא כְּמֵי אָפְסַיִם.

הֵרָדֵּם כְּגוּר אַיֶּלֶת;

כְּאֶבֶן-דְּרָכִים עִם חֲרֹתֶת הַמֶּלֶךְ.

שְׁקֹט-נָא, וְדָבָר לֹא יָפֵר שַׁלְוָתֵךְ.

 

B. R. Foster: Before the Muses, p. 895 :"Dweller in Darkness"  (   בערך 1000 לפני הספירה) (

 

BE STILL AS SWAMP WATER

 

Dwel[ler] in darkness, who had not seen the sunrise,

You"ve come out, [you"ve seen the sunlight].

Be still as swamp[water],

Sleep like a ba[by gazelle].

Like a boundary stone (protected by) the gods,

May there be no one to disturb you!

 

Text: Hussey-van Dijk, YOS 11  96, 19-22

. Edition: Farber, Baby-Beschwörungen  , 96 section 30.

IV

נֶגֶד הַנְּפִיחוּת

 

צֵא מִפֹּה, רוּחַ רָעָה,

צֵא מִפֹּה, זֶרַע בְּאוּשִׁים שֶׁל הָאֵל!

צֵא מִפֹּה, הָרוּחַ, נְפִיחוּת הַשֶּׁפַע,

צֵא מֵהָרֹאשׁ,

צֵא מֵהָעַיִן,

צֵא מֵהַפֶּה, צֵא מֵהָאֹזֶן,

צֵא מֵחֹר אָחוֹר, הוּא עֵמֶק הֶעָכוֹר,

שֶׁלֵּב הָאִישׁ יִשְׁתַּחְרֵר

שֶׁיִּמְצָא כְּבָר מָנוֹחַ!

 

B.R. Foster, Before the Muses, p. 120 (1850 B.C.)

AGAINST GAS PAINS

 

Go out, wind, Go out, wind!

Go out, wind, offspring of the gods!

Go out, wind, abundance of the peoples!

 Go out of the head, wind!

Go out of the eye, wind!

Go out of the mouth, wind!

Go put of the ear, wind!

Go out of the anus, wind!

Let the man be released,

Let him find rest…

 

 

Text: Gurney, OECT 11 3. (Oxford Editions of Cuneiform Texts)

Edition: Gurney, OECT 11, 21.

Literature: Farber, ZA 71 (1981), 53 and 54 note 3.

V

 

לַחַשׁ: שֶׁמֶשׁ, מֶלֶךְ שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

דִּין דִּינֵי בַּמְּרוֹמִים וְעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:

אוֹר אֵלִים,, אֲדוֹנֵי הָאָדָם,

פּוֹסֵק דִּין רִיב בֵּין אֱלֵי רָקִיעַ:

אֵלֶיךָ אֶפְנֶה, אֲשַׁחֵר פִּתְחֲךָ,

בֵּין אַלִּים, צַוֵּה נָא  כִּי אֶחְיֶה!

צִוָּה  נָא לִי רֹגַע וְשִׂמְחַת חַיִּים!

כִּי כֶּלֶב זֶה (UR_x. GIR) הִשְׁתִין)   ia ištinu – – a- na UGU) עָלַי, – וְהִנֵּה מָלֵאתִי פַּחַד,

חִתִּיתוֹ נָפַל עָלַי, חִיל אֲחָזַנִי.

 

 

 

לא שירים יפים, נכון?

תמהני איזה מצב אנושי – איזה מצב של האדם – הביא את המשורר העתיק להעשיר את התרבות האנושית ולכתוב שירים – לחשים  אלה.

לעתים אתה קורא והדברים אינם מדברים אליך – הם מעולם רחוק, אולי לא קיים.  אבל יש ואתה בא  ומתנסה במצב אנושי ואתה פתאום מבין את השיר, השיר מדבר אליך, מבטא משהו ממצבך.

אלה שירים מלפני כ-3000-6000 אלפים שנה – ובכל זאת יש והם יכולים לדבר אלינו בלשוננו אנו.