22

Der Doppelgänger

Still ist die Nacht, es ruhen die Gassen,

In diesem Hause wohnte mein Schatz;

Sie hat schon längst die Stadt verlassen,

Doch steht noch das Haus auf demselben Platz.

Da steht auch ein Mensch und starrt in die Höhe

Und ringt die Hände vor Schmerzensgewalt;

Mir graust es, wenn ich sein Antlitz sehe -

Der Mond zeigt mir meine eigne Gestalt.

Du Doppelgänger, du bleicher Geselle!

Was äffst du nach mein Liebesleid,

Das mich gequält auf dieser Stelle

So manche Nacht, in alter Zeit?

דְּמוּת כְּפוּלָה

שָׁקֵט הוּא הַלַּיִל,  נָחִים הָרְחוֹבוֹת.

בְּבַיִת זֶה הָיָה אוֹצָרִי אָז גָּר.

הִיא עָזְבָה אֶת הֵעִיר מִזְּמַן לַאֲנָחוֹת

רַק הַבַּיִת הַיָּשָׁן בִּמְקוֹמוֹ נִשְׁאַר.

כָּאן עוֹמֵד אָדָם וּמַבִּיט אֶל עַל,

מְרַצֵּץ אֶצְבָּעוֹת, כְּאֵבוֹ לֵב פּוֹלֵחַ.

בִּרְאוֹתִי אֶת פָּנָיו כֻּלִּי אֶתְחַלְחָל,

כִּי הֵן מִשְׁתַּקְּפוֹת בִּדְמוּת הַיָּרֵחַ.

דְּמוּת כְּפוּלָה! רֵעִי לְמַסָּע!

מָה תְּחַקֶּה כְּקוֹף אֶת קִינַת הַדּוֹדִים

שֶׁהָיְתָה עָלַי כָּל כָּךְ לְמַשָּׂא

בַּיָּמִים עָבָרוּ, לֵילוֹת נְדוּדִים?

 
23




Wie kannst du ruhig schlafen
 
Wie kannst du ruhig schlafen, 
Und weißt, ich lebe noch? 
Der alte Zorn kommt wieder, 
Und dann zerbrech ich mein Joch.
 
Kennst du das alte Liedchen: 
Wie einst ein toter Knab' 
Um Mitternacht die Geliebte 
Zu sich geholt ins Grab?
 
Glaub mir, du wunderschönes, 
Du wunderholdes Kind, 
Ich lebe und bin noch stärker, 
Als alle Toten sind.
 
הַכֵּיצַד תִּישְׁנִי לַבֶּטַח
וְתֵדְעִי כִּי חַי אֲנִי?
זֵכֶר אוֹתָם יָמִים יַחֲזֹר
יִתֹּץ עוּלִי אָז  זַעֲמִי.
 
הֲתִזְכְּרִי   אֶת דְּבַר הַשִּׁיר
אֵיךְ פַּעַם, מֵת, הַגֶּבֶר
בַּחֲצוֹת הַלַּיִל אִתּוֹ חָטַף
נַעֲרָה  אֶל קֶבֶר?
 
הַאֲמִינִי, יָפָתִי, נָא,
נַעֲרָה יְפַת הַפֶּלֶא,
חַי אֲנִי וְחָזָק פִּי כַּמָּה
מִכָּל הַמֵּתִים הָאֵלֶּה.