הגידו נא אם אין זה יפה ואם אין זה מפעל

14.

 

Der Abend kommt gezogen

  

Der Abend kommt gezogen, 
Der Nebel bedeckt die See; 
Geheimnisvoll rauschen die Wogen, 
Da steigt es weiß in die Höh'.

Die Meerfrau steigt aus den Wellen, 
Und setzt sich zu mir an den Strand; 
Die weißen Brüste quellen 
Hervor aus dem Schleiergewand.

 Sie drückt mich, und sie preßt mich, 
Und tut mir fast ein Weh; – 
"Du drückst ja viel zu fest mich, 
Du schöne Wasserfee!"

"Ich preß dich, in meinen Armen, 
Und drücke dich mit Gewalt; 
Ich will bei dir erwarmen, 
Der Abend ist gar zu kalt."  

Der Mond schaue immer blasser 
Aus dämmriger Wolkenhöh'; 
"Dein Auge wird trüber und nasser, 
Du schöne Wasserfee!"

 "Es wird nicht trüber und nasser, 
Mein Aug' ist naß und trüb, 
Weil, als ich stieg aus dem Wasser,
Ein Tropfen im Auge blieb."

 Die Möwen schrillen kläglich,
Es grollt und brandet die See; – 
"Dein Herz pocht wild beweglich, 
Du schöne Wasserfee!"

 "Mein Herz pocht wild beweglich, 
Es pocht beweglich wild,
Weil ich dich liebe unsäglich, 
Du liebes Menschenbild!"

הָעֶרֶב יוֹרֵד

 
הָעֶרֶב יוֹרֵד, צְלָלִים,
עַרְפִּלִּים יִתְכַּס הַיָּם.
סוֹדוֹת לוֹחֲשִׁים הַגַּלִּים,
אֵד עוֹלֶה וְרָם.

 בְּתוּלַת יָם עוֹלָה,
מִבֵּין גַּלִּים תָּצוּף.
דְּמוּת שָׁדָהּ  מִתְגַּלָּה
מִבַּעַד לְבַד שָׁקוּף.

 לְיָדִי תֵּשֵׁב, תְּחַבֵּק,
תִּלְחְצֵנִי בִּצְדִיָּה.
מַכְאִיבָה הִיא תִּתְרַפֵּק
הַפֵּיָה הַיְּפֵהפִיָּה.

 "מַדּוּעַ תַּכְאִיבִי, בַּת?"
"עָלֵי לְחַבְּקְךָ בְּאוֹן,
חֹם גּוּפְךָ כְּבַבַּת:
תְּקָפוּנִי צִנָּה וְקִפָּאוֹן."

 "עֵינַיִךְ שְׁטוּפוֹת דְּמָעוֹת:
הַלְּבָנָה תַּחֲוִיר, בָּךְ צוֹפִיָה:
עֲנָנֵי עָב בְּדַרְכָּהּ קָמוֹת,
פֵיָה יְפֵהפִיָּה".

 "אֵין בְּעֵינַי דָּמְעָה: 
אֵין בָּהֶן כָּל עֶצֶב:
אַךְ יָצָאתִי מֵהַיָּם קִמְעָה
וּבְעֵינַי טִפּוֹת וְקֶצֶף".

 שֶׁחַפִים קוֹרְאִים בְּקוֹל:
הַיָּם זוֹעֵם בְּכָל קְרִיאָה:
"לִבֵּךְ פּוֹעֵם כִּבְמָחוֹל,
 פֵיָה יְפֵהפִיָּה".

 לִבִּי בְּעֹז יִפְעַם,
יִפְעַם לוֹ שׁוּב וְשׁוּב:
כִּי אוֹהַבְךָ, אָדָם,
הוֹ בֵּן אֱנוֹשׁ אָהוּב.