בננות - בלוגים / / מכנסי הרוח (בכל הניקודים האפשרייים, גם בסיכול אותיות מנכסי הרוח, וגם כשהרוח נַכְס.
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

מכנסי הרוח (בכל הניקודים האפשרייים, גם בסיכול אותיות מנכסי הרוח, וגם כשהרוח נַכְס.

 

בשחר התעוררתי בצעקה – חלמתי כי קוראיי  (המעטים בעליל כרגיל ) כאן מתמרמרים שהבוקר לא  הגשתי להם על מגש הכסף תרגום שיר מהיינה. אז מהר קמתי והנהו:

12

 

הָרוּחַ מִכְנָס לוֹבֶשֶׁת

מִכְנַס-גַּלִּים לָבָן!

כֹּחָהּ אֵינָהּ כּוֹבֶשֶׁת,

שׁוֹאֶגֶת, הוֹמָה  אֵיתָן.

 

מִגָּבְהֵי חֹשֶׁךְ, בְּכָל אוֹנוֹ

מַבּוּל – מֵי-עַל שׁוֹפֵעַ.

דּוֹמֶה כִּי לֵיל בְּשִׁגְעוֹנוֹ

אֶת הַיָּם יַטְבִּיעַ.

 

עַל הַתֹּרֶן יוֹשֵׁב לוֹ שַׁחַף,

בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת צוֹרֵחַ:

מַכָּה כָּנָף צִפּוֹר הָרַחַף

שְׁמוּעַת אוֹב לְנַבֵּחַ.

 

 

 

Der Wind zieht seine Hosen an,
Die weißen Wasserhosen!
Er peitscht die Wellen, so stark er kann,
Die heulen und brausen und tosen. 

Aus dunkler Höh', mit wilder Macht,
Die Regengüsse träufen;
Es ist, als wollt die alte Nacht
Das alte Meer ersäufen.

An den Mastbaum klammert die Möwe sich
Mit heiserem Schrillen und Schreien;
Sie flattert und will gar ängstiglich
Ein Unglück prophezeien.

 

 

20 תגובות

  1. הי משה, בוקר טוב, נדמה לי שחלק מהתגובות שלי באתר נעלמות, בכל אופן אני ממשיכה להגיב ומה שמופיע מופיע. מצחיקה התמונה בעיניי שהבננות פולשות לחלום כמו שעון מעורר, מי יודע, אולי לכן גם אני קמתי מוקדם:)
    והנה אני כאן, קוראת ונהנית מהתרגום. רוח לובשת מכנסיים, שחף צורח, ואהבתי ביותר את הליל המשוגע שעשוי להטביע ים.
    בוקר נפלא ושקט שיהיה,
    סיגל.

  2. סיגל,
    את נהדרת.
    תודה.
    משה

  3. בוקר טוב משה. תודה על ארוחת הבוקר הפיוטית המענגת. אני רוצה לשתף בקוריוז ענת-היינה ובאמצעות תגובה קטנה זו לתקן מעוות שאינני יודעת איך לתקנו זולת כאן. כשמקישים בגוגל את שמי מופתעים לגלות שאני… יודעת גרמנית. סבי אמנם יקה אבל זכויות תרגום היינה או חקר יצירתו שמורות לך וגם כמדומני לשלמה טנאי. אני צודקת? ולמה הפרולוג הזה? כי בגוגל נכתב שב-1988 התפרסמתי כמי שגילתה שלושה דפי יומן גנוזים של היינה. לא דובים ולא יער, כפשוטו. אז איך קרתה התקלה המצערת ונטלתי לעצמי כביכול זכויות נכבדות לא לי? עד כמה שזכור לי, ותקן אותי משה אם זכרוני מטעני, באותה שנה שלמה טנאי הוא שגילה את הדפים יקרי הערך ואני עולת הימים הייתי אז בין השאר עיתונאית ספרותית וראיינתי אותו על כך. ומה יצא? זה מה שיצא. שאני והיינה מחוברים "לנצח" על גב הגוגל. מוטב לי על גב מילות תרגומיך, משה.

  4. לענת,
    שלום,
    תודה על מכתבך ועל כל הכלול בו.
    מה כלול בו? נתחיל מהסוף: לא הבנתי את שכתבת: " מוטב לי על גב מילות תרגומיך": לא הבנתי מה על גב ומה מוטב. אנא פרשי נא שאבין.
    ומה הוא "קוריוז ענת"? (האם בכך שאת כותבת כאן בבננות את מתקנת באמת? מי קורא כאן? האם הפגם גדול כל כך וראוי להשקיע בו יותר מזה? אולי באמת לא). ומה הוא הפגם? בעקבות ראיון עימך התפרסם בגוגל שאת גילית קטעי כתב יד של היינה. טנאי גילה? אם זה חשוב, בוודאי יש דרכי תיקון מוצלחים. אולי אפשר לכתוב ל"גוגל" שיתקנו.
    זכויות חקר יצירות היינה אינן שמורות לאיש, וודאי לא לי שאינני חוקר אלא מתרגם בלבד. זכויות חקר היינה שמורות, אם כבר, ליגאל לוסין, שהוציא ספר עשיר וממצה בנדון. אך יש עוד חוקרים שטרם קראתי ביצירותיהם – כגון אחד פינקלשטין, חדש, ראיתי על מדפי חנות הספרים אקדמון.
    ענת, האם ממך ביקשתי – ולבסוף אכן קיבלתי מגנזים צילומים – של כתב יד של פנחס שדה, כמה שירים?
    אבל אם מה שאת כותבת נכון – בוודאי נכון – אכן, היתה לך חווייה אישית הקשורה בהיינה ועל כן את והיינה מעתה לעולם מחוברים… וזה נראה לי כבוד לא קטן ואירוע משמעותי יותר מקריאתך בתרגומי שיריי, ששמחתי שקלעו לטעמך….

    • משה, לא ממני ביקשת דברים הקשורים בפנחס שדה אבל אני שמחה שקיבלת מה שרצית. באשר לענייני המביכים עם היינה, וכן זה מביך ומשעשע גם יחד לשמוע מעת לעת – את גילית משהו של היינה? ואני את יצירתו לבושתי מכירה הרבה בזכותך. עכשיו הבהרתי יותר את מכתבי הקודם הבוקר? מקווה שכן.

  5. בוקר טוב משה. נשא חן בעיני חלום הבלהה האירוני.

    אשר לשיר, תודה לך על תרגום תמונת ים יפה וכה שונה מזו של הים בו שחיתי הבוקר – ים שקט, צמא למטר ומואר בשמש אכזר. ובעל הכנף הצורח לאורך חופו, צריחה שאינה מבשרת טוב, הוא העורב.

    שבוע טוב וחורף גשום

    אהוד

  6. למר אהוד פדרמן,

    תודה,
    אחד הדברים הפורים כאן בבננות הוא האפשרות להחליף דעים עם בעלי תבונה
    אז כה לחי – אתה חי ליד הים ויכול לשחות בו כל בוקר כשתרצה
    בענין העורב – גם אצלי הגן מלא עורבים צורחים. בשיר – זה Möwe, sea-gull, ובעברית שחף.
    אי אפשר לכתוב "עורב", אם המשורר כתב שחף. הוא שר ליד חוף הים הצפוני, שם השחפים צורחים. מזמן לא הייתי על שפת הים (גם לא בארץ, בוודאי לא ליד הים הצפוני), ואינני זוכר אם השחפים צורחים ( אם אתה חי ליד הים, תוכל להעיד). אני צריך להניח שאם היינה כתב שהם צורחים אז הם צורחים.
    אבל גם צריחת עורב – עליו כתב ביאליק את שירו היפה "צינת בוקר, צריחת עורב, העירוני ואיקצה/ ואינני יודע מה זה פתאום / שמחת חג עליי קפצה" – וכתוב במקום אחד כי "צריחת העורב הוא סימן רע, המבשר רעות" – גם צריחת עורב היא די מבשרת רעות. ככה שלו היינה היה בא לא לים הצפוני אלא לקיסריה היה כותב במקום
    עַל הַתֹּרֶן יוֹשֵׁב לוֹ שַׁחַף,
    בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת צוֹרֵחַ:
    מַכָּה כָּנָף צִפּוֹר הָרַחַף
    שְׁמוּעַת אוֹב לְנַבֵּחַ.
    כך:

    עַל הַתֹּרֶן עוֹרֵב יוֹשֵׁב לוֹ,
    צוֹרֵחַ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת:
    מִי יוֹדֵעַ מָה חוֹשֵׁב לוֹ
    בְּאָזְנֵי- שִׁיר לוֹקוֹת.

  7. יפה השיר ותמונותיו מקסימות והתרגום נקרא לי טבעי וקולח
    תודה שהבאת משה היקר

  8. לוסי אלקויטי

    מצטייר אקוורל יפה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן