התפוז

 
מעתה – פרי ליום.  הסל כולו הולך וכבד.

היינריך היינה: השיבה הביתה 
(- Journey home – Die Heimkehr)
בזה הרי אני עוסק בימים אלה – כל יום מתרגם שיר מהמחזור

המחזור עצמו הוא בן 90 שירים. יצא לאור ב-1823.

10

Auf den Wolken ruht der Mond,
Eine Riesenpomeranze,
Überstrahlt das graue Meer,
Breiten Streifs, mit goldnem Glanze.

Einsam wandl ich an dem Strand,
Wo die weißen Wellen brechen,
Und ich hör viel süßes Wort,
Süßes Wort im Wasser sprechen.

Ach, die Nacht ist gar zu lang,
Und mein Herz kann nicht mehr schweigen –
Schöne Nixen, kommt hervor,
Tanzt und singt den Zauberreigen!

Nehmt mein Haupt in euren Schoß,
Leib und Seel sei hingegeben!
Singt mich tot und herzt mich tot,
Küßt mir aus der Brust das Leben!

10

עַל גַּב עָב נָח הַיָּרֵחַ,

תַּפּוּז זָהָב עֲנָק,

עַל  יָם כֹּסֶף קַרְנָיו שׁוֹלֵחַ

מֵאִיר מָעַל, כַּעֲדִי,  עֲנָק.

בַּדָּד אָשׁוּט עַל חוֹף הַיָּם,

גַּל שָׁם וְעוֹד גַּל נִשְׁבָּר:

דִּבְרֵי עֶדְנָה – אֲנִי שׁוֹמְעָם:

אֶשְׁמַע- מָה הַיָּם יֹאמַר.

מָה הַלַּיְלָה יֶאֱרַך! אֶה!

לִבִּי יִמְלָא כֻּלּוֹ רֹב  כֹּסֶף.

בְּנוֹת יָם יָפוֹת, אָנָּא הוֹפָעְנָה,

רְקֹדְנָה, שִׁירְנָה בִּמְחוֹל כֶּשֶׁף.

קְחוּ רָאשִׁי אֱלֵי חַיקְכֶן,

גּוּפִי,  נַפְשִׁי לָכֶן מָסוּר!

נִשְׁקוּנִי נָא מוֹת נְשִׁיקָה,

שִׁירוּ  נָא לִי   שִׁיר בַּרְבּוּר.