בננות - בלוגים / / קצת חיטוט במקרא
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

קצת חיטוט במקרא

הרבה שטויות מלמדים אותנו בבית הספר –לא באשמת המורים אלא באשמת החוקרים שאחוזים הם לרוב בדיעות קדומות ובהגבלת היקף המבט.  כיון שלדעתם בני ישראל – כולל יהושוע בן נון, למשל – יצאו ממצרים, מן  הסתם שמם מורכב ממלים  מצריות. חלקית זה אמנם נראה נכון ( משה איננו מי שמן המים משוהו אלא בן, בן פרעה, כמו רע-מסס, תות-מסס – בן האל רע, בן האל טוט וכו') אך חלקית  רחוק מהשכל הישר. האם יהושוע היה בנו של דג (נון במצרית)?  אין לנו עליו מסורות דייגיות.

ענין זה שייך למהימנות המקרא, בו למשל שם יהושוע כצאצא של דג עולה בקנה אחד עם מהימנות  כיבושו את העי (היה הרוס  שנים רבות לפני עלות בני ישראל ב-1300 בערך לפני הספירה לארץ ישראל: המפקפקים המעטים שעוד נותרו בענין שיעיינו באנציקלופדיה לארכיאולוגיה ובכל מקור מהימן אחר):  או כיבוש  יריחו ( שלא היו לה חומות בתקופת הכיבוש הישראלי. ראו כנ"ל).

על מפעלותיו ההיסטוריים של יהושוע  בכלל יש עוד מה לדבר (הוא כבש את כל ארץ ישראל,  מלבד כמובן את חצור שם שלט מלך חצור יבין עוד שנים רבות אחר כך, עד שעלה עליו ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה, ועוד חלקים בארץ שהכנענים המשיכו לשבת בהם).

גם הסיפור הגאוני של כיבוש העי, ענין עכור בן כרמי בן זבדי למטה יהודה כשעיר לעזאזל  והכחדת מעמדות העשירים מדי בישראל ראוי עוד לעיון.  כל זה ידוע.

לא באנו כאן לדון אלא רק בשמו. כל הנ"ל איננו מפחית – אדרבא, מוסיף – לדמותו, (שגם מבחינות אחרות יש שמשיגים עליה מבחינת ערכה החינוכי)

עניננו כאן רק בשרשי שמו  של יהושוע : הם עמוקים יותר.   הן בשפה השומרית, שם

nun [PRINCE] wr. nun "prince; (as attribute) foremost, best"

 וזה מתאים לו ולדמותו במקרא יותר מאשר להיות בנו של דג.

נא לתקן את הפירושים הנוגעים לשמו – ואת ההיסטוריה .

 

 

6 תגובות

  1. בלי לגרוע מנסיכותו של יהושע, למיטב ידיעתי "נון" במשמעות דג זו מילה שמית שמצויה בארמית ובעברית.
    יהושע נשמע שם עברי למהדרין וסביר שגם שם אביו יהיה עברי.
    גם אין זה מן הנמנע של"נון" היו משמעויות אחרות בעברית חוץ מאשר "דג", ואולי אפילו נסיך.
    יתר על כן, אינני כופר באפשרות ההשפעה של השומרית או המצרית על העברית, אבל כיוון שבשום מקום בעברית לא מופיעה המילה נון במשמעות נסיך, זה נראה קצת מודבק.

    • אכן, כך גם באכדית וכך גם האידיאוגרמה "נון" ומשמעותה כאות.
      לשם 'נון' גם משמעות מיתית נשגבת יותר ממה שנשמע כ"בן דג". נון הוא דג אך גם הדג-נחש או נחש הים המיתולוגי, בן בריתו של האל ים(כמו לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון).
      רכס הבשן (=בת'ן באוגריתית = פתן בעברית) נחשב לפגר נחש הים המובס, ככתוב בתהילים ס"ח 16:
      "הר גב-נונים הר בשן"

  2. לאמיר אור,
    תודה על הביקור – ועל העשרת הנושא – מהזוית של המיתולוגיה הכנענית-פניקית. ענין הדג – הגב' רהב, שרת הים, היא תיהמאת, התהום הבולעת, Urstoff der Welt, החומר הבסיסי ממנו עשוי העולם: נחש עקלתון וכו', כדבריך: הם מהציוד הבסיסי של מיתולוגיה זו.
    מה שמצאתי במחקריי – בעיקר, אם כי לא רק, בתחום מוצא המלים, הוא כי מדענים שונים מוצאים ראשית דברים או סיבתם במקורות שונים ומשונים זה מזה. כל אחד מבעלי הסברה מחזיק בשלו – הוא מצא את זה, הרי. גם אני. אבל זה לא אומר שתשובתי/תשובתו בלעדית.
    תודה, אמיר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן