בננות - בלוגים / / חרקיאדה: שירים שורקים על חרקים חורקים למיניהם)
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

חרקיאדה: שירים שורקים על חרקים חורקים למיניהם)

 

 

 

 

חָרָקִיאָדָה

 

הַצְּרָצַר

 

אָזְנֵי צְרָצַר הֵן בְּרַגְלָיו.

מְנַגֵּן הוּא בִּכְנָפָיו.

מָשׁוֹשׁ גָּדֵל לוֹ  מֵאַפָּיו.

בַּקִּירוֹת אוֹחֵז הוּא בְּכַפָּיו.

 

תָּאֵר לְךָ – לוּ נְחִירֶיךָ

אַף הֵן הָיוּ שׁוֹמְעוֹת שִׁירֶיךָ.

לוּ אָזְנֶיךָ הָיוּ שָׁרוֹת

וְגַם רַגְלֶיךָ מְדַבְּרוֹת.

 

הֵן עוֹלָמְךָ הָיָה הָפוּךְ!

הַפָּנִים כֻּלּוֹ בָּחוּץ שָׁפוּךְ!

אֵיךְ עוֹלָמְךָ אָז הָיָה נִרְאֶה?

גְּרוֹנְךָ אוֹמֵר רַק בְּרֶקֶקֶה!


 

 

הַנְּמָלָה. 

 

 

הַנְּמָלָה כֹּה עַמְלָנִית!

עֲמֵלָה הִיא עוֹלָמִית.

אֶלְמְדָהּ וְאֶהְיֶה אֻמְלָל,

לֹא אֵהָנֶה מֵחַיֵּי בִּכְלָל.

 

אֲנִי בַּשֶּׁמֶשׁ בָּעַרְסָל,

הִיא  – אָץ לָהּ הַדֶּרֶךְ, וְלָהּ לֹא קַל:

קַשׁ, גְּבָבָה וְגַם זַלְזַל.

דֶּרֶך חַיֶּיהָ לֹא נִסְבָּל.

 

אִם תַּעֲבֹד – אָז אֵיךְ תָּנוּחַ?

יֵשׁ עֲבוֹדָה – תִּקָּחֶהָ  רוּחַ!

לָמָּה לַעֲמוׂס עַל גַּב?

הֵן לְהִתְבַּטֵּל – מַעֲשֶׂה נִשְׁגָּב!

 

עַל כֵּן, חָבֵר, אַל תִּבָּהֵל:

יִלְמַד דְּרָכֶיהָ וְיַעֲבֹד – אַחֵר:

אַתָּה תָּנוּחַ, תִּתְבַּטֵּל,

 שֶׁתִּסְחַב הִיא –וְאַתָּה,  רַק שֵׁב בָּצָל.

 

הַיַּתּוּשׁ.

 

הוֹ, אָדוֹן יַתּוּשׁ, אַנָּה תָּטוּס?

רַגְלֵי הִנָּם מִגְרָשׁ תָּפוּס!

סוּג דָּמִי הַאִם יִטְעַם לְךָ?

הֲטַעֲמוׂ יְתַאַמְךָ?

כַּמָּה מַחֲנִיף שֶׁכֹּה תִּתְאַו

דַּוְקָא אֶת דָּמִי, נִתְעָב!

קִרְבָתְךָ כֹּה מַחְמִיאָה

רַגְלִי, זְרוֹעִי לֹא מַחְמִיצָה.

 יַתּוּשׁ חָמוּד, אַל תַּעֲרוֹץ,

וּבִשְׁנָתִי אַל תַּעֲקֹץ,

בִּנְטוׂתִי לָנוּם  אַל נָא תִָּזּוּם,

כִּי אַפְלִיק לְךָ וְלֹא תָּקוּם.


 

 מִשְפַּחַת הַגַּחְלִילִים

 

גַּחֲלִילִית יוֹשֶׁבֶת בְּלֹא נִיעַ, אוֹרָהּ מַרְאָה:

הַגַּחְלִיל מְעוֹפֵף,   מֵאִיר לָהּ, כִּבְמַרְאָה:

הִיא רוׂאֲתוׂ, מְהַבְהֶבֶת,   וְאוֹרוֹת לוֹ מַחֲזִירָה.

 

 

 חרק עלים

 

 

 

 

 

 

 

הערה: העיגולים בטקסט מסמנים את החולם.  לא הצלחתי להתגבר עליהם  ולמחוק אותם.  באג כלשהו בתכנה.

 

 

 

8 תגובות

  1. כחובבת חרקים (בשירה, באמנות ולא כל כך בכלל…)שמחתי למקבץ השירים הזה.
    עולמם מופלא!
    האם שלך הם?

  2. ללוסי
    תודה על התגובה ( הנדירה בימים אלה).
    כן ולא. קצת משלי וקצת מאחרים. אלה במידה זו או אחרת – עיבודים לחומר שהיה כבר מזמן כנראה במחשב שלי והבוקר פתחתי את הדף במקרה. אחרת תוכלי למצוא את אלה באנגלית בהמוניהם באתר http://www.tooter4kids.com/classroom/theme_poetry.htm

    כיון שאלה הם שירים משעשעים אך לא באמת חשובים הרשיתי לעצמי חרות רבה יותר ולעתים לא ממש תרגמתי אלא כתבתי מחדש.
    הנה הם – להשוואה:

    Cricket

    A cricket's ear is in its leg,

    A cricket's chirp is in its wing.

    A cricket's wing can sing a song.

    A cricket's leg can hear it sing.

    Imagine if your leg could hear.

    Imagine if your ear could talk.

    Imagine if your arm could talk.

    Would everything feel upside down

    And inside out and wrongside through?

    Imagine how the world would seem

    If you became a crick, too.

    Mosquito

    O Mrs. Mosquito, quit biting me please!

    I'm happy my blood type with your type agrees.

    I'm glad that my flavor

    Has met with your favor.

    I'm touched by your care,

    Yes, I'm touched everywhere.

    On my arms and my legs, on my elbows and knees,

    Till I cannot tell which

    Is the itchiest itch

    Needs the scratchiest scratch.

    Your taste for my taste is the reason for these,

    So Mrs. Mosquito, quit biting me, please!

    The busy ant works hard all day

    And never stops to rest or play.

    He carries things ten times his size
    And never grumbles, whines or cries.

    And even climbing flower stalks,

    He always runs, he never walks.

    He loves his work, he never tires,

    And never puffs, pants or perspires.

    Yet though I praise his boundless vim

    I am not really fond of him.

    • תודה על הקישור

      מה זאת אומרת "לא חשובים"? ועוד איך משובים!
      מלמדים אותנו על רגישות, התבוננות, על תפקידים, על אהבת הטבע. מקסימים! וזו חשיבותם.

      • ללוסי
        חוזר בי בענין עליו הערת – בחפץ לב. ותודה על דברייך הנכוחים

        ביי

        מממ

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן