בננות - בלוגים / / תרגיל בתרגומים
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

תרגיל בתרגומים

בשורה טובה: הגהה אחרונה לספר תרגומי שירים מאת הינריך היינה.

לספר גם מבוא.

והנה תוספת  למבוא ( אשר לא תידפס בספר, המודפס כבר): זו תוספת, שהקורא בו יוכל לקרוא בו רק כאן ( לעת עתה).

 

במבוא קטע בו נטען כי יש תכנים בתרבות המקור ( גרמנית, במקרה זה) שאינם ניתנים להעברה ישירה לשפת היעד ( עברית, במקרה זה).  בתרבות-היעד  המושגים אינם מוכרים, אינם נפוצים, אין להם משמעות, אינם ממחישים את המתבקש  להיות מומחש.

 

הבאתי שם דוגמאות:

 

אינטרמצו לירי, שיר מס' 53 במחזור:

 


אוֹתָם שִׁירִים מִכְּבָר

חֲלוֹמוֹת חָרוֹן

הָבָה נקִבְּרֵם,

נָשִׂים נָא בְּאָרוֹן.

דְּבָרִים בַּזֶּה אָשִׂים,

לֹא אֹמַר עוֹד מָה,

יִבְנוּהוּ עוֹד רָחָב,

כְּאִלּוּ   לָרָפָה   (1).

הָבִיאוּ אֲלֻנְקָה,

לוּחוֹת לָהּ עֲנָקִים;

יֶאֱרַךְ נאָ עוֹד,

מִין גֶּשֶׁרעָל נקִָים (2 )

הָבִיאוּ נפְִילִים

חֲזקִָים, תְּרֵיסַר,

כְּשִׁמְשׁוֹן כֹּחָם,

אֱיָלָם לֹא סָר (3)

אֶת הָאָרוֹן יִשְּׂאוּ,

יַשְׁקִיעוּ בְּמֵי יָם;

אָרוֹן גָּדוֹל כָּזהֶ

לֹא לוֹ מָקוֹם קָטָן.

הֲתֵדְעוּ, מַדּוּעַ

כָּבֵד כֹּה הָאָרוֹן?

אֶת כְּאֵבִי אָשִׂים בּוֹ,

אֲהָבוֹת שֶׁל תֹּם.

 

 

 

 

 

 

 

Die alten, bösen Lieder,

Die Träume schlimm und arg,

Die lasst uns jetzt begraben,

Holt einen großen Sarg.

Hinein leg' ich gar Manches,

Doch sag' ich noch nicht was:

Der Sarg muß sein noch größer,

Wie's Heidelberger Faß (1).

Und holt eine Todtenbahre

Von Brettern fest und dick;

Auch muß sie sein noch länger,

Als wie zu Mainz die Brück(2).

Und holt mir auch zwölf Riesen

Die muß noch stärker sein

Als wie der Heil'ge Christoph(3)

Im Dom zu Köln am Rhein.


Sie sollen den Sarg forttragen

Und senken ins Meer hinab;

Denn solchem großen Sarge

Gebührt ein großes Grab.

Wisst ihr, warum der Sarg wohl

So groß und schwer mag sein?

Ich legt' auch meine Liebe

Und meinen Schmerz hinein.

 

וברור שאחדים מהמושגים שבשיר המקורי אינם אומרים ולא דבר לקורא העברי. (וראו והשוו את  המקומות הממוספרים).  

 

 

 


 במקור:   דְּבָרִים בְּזֶה אָשִׂים

מָה? אֵינִי אוֹמֵר;

יִבְנוּהוּ עוֹד   , יַרְחִיב,

כְּדוּד שֶׁל היידלבר'.

 

3.  בְּמָקוֹר: מִין גשרמינץ נְקים.

 

  4: בְּמָקוֹר הֵבִיאוּ נְפִילִים'

 תְּרֵיסַר בַּמִּניְן,

ככריסטוף, הַקָּדוֹשׁ מִקֶלְן

 

אף כי המתרגם מתפקידו  למצוא לערכי התרבות הלועזיים שווי-ערך בעברית, לא תמיד הדבר עולה בידו. מה לנו לכריסטוף הקדוש, מי מכיר אותו, למי אכפת ממנו? גם הגשר על המיינץ איננו מטבע עובר אצלנו לסוחר  במיוחד, וכן הפריטים האחרים המסומנים.

מקרה נדיר הוא שהמתרגם – אף להפתעתו – מוצא שני ערכים  כאלה, שאין נראה כל קשר סביר ביניהם, עולים בשתי התרבויות בקנה אחד. ואין המדובר, כמובן, בערכים שתרבות שאלה מחברתה: כאלה יש במספר ניכר. ערכי הרוח הם  רכוש כלל התרבות המערב,  ועם התרחבות  ידע האדם והכרתו את המזרח הרחוק במקרים מסוימים גם רכוש כלל תרבות – ולא נביא דוגמאות מתרבות יפן וסין וכו'. הן הכל יודעים מי היא גיישה ומה הוא פאגודה  ושמעו על פרות קדושת בגאנגס וכך ערכי תרבות אין ספור מכל תרבויות העמים.

אבל על צער ציפורים  כמושג קבוע בתרבות לא שמעו. 

גם אני, כותב שורות אלה, לא שמעתי.

בשירי היינה פגשתי אותם כמושג ידוע בגרמנית. אבל איך מתרגמים ערך  ייחודי כזה בתרבות הגרמנית לעברית? האם יש  לכך שווה ערך? 

 

והנה שיר מס' 53 במחזור השירים "אינטרמצו לירי" מאת היינה:

 

LIII

Ich steh auf des Berges Spitze,

Und werde sentimental.

“Wenn ich ein Vöglein wäre!”

Seufz ich viel tausendmal.

נִצַּבְתִּי עַל שִׂיא הָהָר,

הִנְנִי מִתְרַגֵּשׁ:

"לוּ אַךְ צִפּוֹר הָיִיתִי!"

כְּבָר אֶלֶף אֲבַקֵּשׁ.

 

עד כאן הכל שפיר. לו ציפור הייתי – ein Vöglein ,   A bird. כל ציפור שהיא.

 

בשורה הבאה- עליך להכיר  שמות צפרים. גם זו אינה מלאכה קשה:

 

Wenn ich eine Schwalbe wäre,

So flög ich zu dir, mein Kind,

Und baute mir mein Nestchen,

Wo deine Fenster sind.

לוֹ סְנוּנִית הָיִיתִי

הָיִיתִי עָף אֵלַיִךְ;

בּוֹנֶה הָיִיתִי קֵן,

מָקוֹם שָׁם חַלּוֹניִַךְ.

 

אין בעיה גם בבית השלישי: כאן  הנחליאלי: ( ויש אפילו דמיון-מה של צלצול בין eine Nachtigall לבין נחליאלי: אך אולי יד מחדשי השפה בדבר):

Wenn ich eine Nachtigall wäre,

So flög ich zu dir, mein Kind,

Und sänge dir Nachts meine Lieder

Herab von der grünen Lind.

לוֹ זָמִיר הָיִיתִי

 הָיִיתִי עָף אֵלַיִךְ

שִׁירִי לֵךְ שָׁר בַּלַּיִל

מֵעַל עֲצֵי הַזַּיִת.

 

הבעיה באמת מתחילה רק בבית הרביעי:

 

 

Wenn ich ein Gimpel wäre,

So flög ich gleich an dein Herz;

Du bist ja hold den Gimpeln,

Und heilest Gimpelschmerz.

על איזו ציפור מדובר כאן?

מחפשים, לשם דיוק, במילון Cassel (מילון גרמני- אנגלי).  מכשלות קטנות כאלה לא ירתיעונו.    Gimpel   לפי מילון זה הוא  bullfinch. הנה מצאנו.

 הבעיה הקטנה היא רק זו שאנו מתרגמים לא לאנגלית אלא לעברית.

מה הוא  bullfinch  בעברית?

 אנו מוצאים במילון את המילה "תַּמָּה".  זו מילה נחמדה. התמה היא ציפור שיר. אז זה מתאים?

"לו תמה הייתי, הייתי עף אליך".

נשמע שטות, לא? המדבר הוא גבר, רחוק מלהיות תמה,  תם מההגדה וכו'. מילה זו אינה מתאימה כלל.  צריך לחפש אחרת.

ומה זה Gimpelschmerz? כאב התמה? זה נשמע חסר כל משמעות, וגם שקרי.

אולי נבדוק שוב, מה פירוש המילה הגרמנית                ?  Gimpel

 פירוש המילה בגרמנית: תמה.

 

Gimpel (der)

טירון(סלנג); מתחיל(סלנג); פתי(סלנג) { greenhorn }

פתי, תם, נוח להתפתות { gullible person }

שעיר לעזאזל; פתי, פרייר { patsy }

אדם חלש, רכרוכי { wimp }

 

זאת אומרת  המילה Gimpel  אין פירושה  סוג ציפור בלבד  – אמנם ציפור שיר, אבל  אולי לאו דווקא "תמה", אלא ציפור שיר אחר ? לאו דווקא רק "תמה", כי אם גם  פתי, תם, אדם מבולבל?

אולי  ציפור השיר שאנו מבקשים הוא בולבול?   מילה זה נראית עונה על צרכינו, משחק מלים נחמד,  שתי תרבויות – אולי לא  100 % חופפות, פה ציפור השיר היא תמה ופה ציפור השיר היא בולבול – אך עדין בסדר, הרי  אין האהבה אלא סוג בלבול?

בכל מקרה, עלינו לוודא. ואמנם, המילה הראשונה בהגדרת מילון אבו שושן מאמתת את שביקשנו לדעת: בלבול, בולבול,  – ציפור שיר (Pycnonotus capensis). [זו ציפור אשר ] בשל קולה  הערב יש המכנים אותו  בשם "זמיר ישראל" ( אבן שושן, עמוד 232).

ומיד לאחר ערך זה – הערך הבא:

בלבול – בולבול  – כנוי גנאי  למי שמתבלבל במחשבותיו.

 

הדרך  בין אלה קצרה. המרחק בין תם למבולבל אינה ארוכה – אורכה כדרך בין תמה לבולבול, בין Gimpel    במובן בולבול לGimpel   במובן פתי, טירון באהבה, וכו'.

על כן Gimpel-Schmerz    הוא כאב של טיפשים, אנשים מבולבלים ( מרוב אהבה)  פתאים,  וכו'.

 

לוֹ בֻּלְבּוּל הָיִיתִי

אֶל לִבֵּךְ הָיִיתִי עָף:

הֲרֵי אַתְּ צָרִי לְבִלְבּוּל

כָּל צִפּוֹר כָּנָף.

 

 

ראש הטופס

 Bullfinch זה ה –

 

  -לא מצאתי כתוב שהוא ציפור שיר.

שמו המדעי   הוא Pyrrhula pyrrhula

תרגום המילה  על ידי מילון Cassle     כ- Bullfinch כנראה איננו נכון. ה- Bullfinch אינה שרה. תרגום המילה הגרמנית Gimpel  לבולבול, והיא ציפור שיר, נראית יותר.

 

Q.E. D  ככתוב בסוף הוכחות גיאומטריות. קווד אסט דמומסטראטום.

 


 

תחתית הטופס

 

 

 

 

6 תגובות

  1. בעניין הגימפל והתמה – למיטב זיכרוני יש ספר שנקרא גימפל תם. מעניין אם זה קשור איכשהו לציפור.

    האם בדקת במאגר המונחים באתר של האקדמיה העברית, יש להם מילונים ביולוגיים ואולי אף אורניתולגיים.
    נראה לי שזו ציפור ממשפחת הפרוּשים.

  2. מכירה את שירת היינה ואוהבת. ידוע לי שיש לו תרגומים רבים לעברית, תרגומך טובים במיוחד.

  3. לגליה-
    תודה על מלותיך החמות.
    הספר יוצא ( אוט-אוט-או) בהוצאת "עיתון 77", ואם תחשק בו נפשך, ניתן יהיה לרכוש אותו – לאוהביו ולמביני דבר.

    אגב, היום התפרסם ב"עיתון 77) מבחר מהתרגומים.

    משה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן