בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
71
יַחַד נָסַעְנוּ כָּל הַלַּיְלָה:
בְּמִרְכֶּבֶת דֹּאַר בְּחֹשֶׁךְ טַסְנוּ.
נַחְנוּ זֶה עַל לֵב זוֹ בְּנַחַת,
צָחַקְנוּ, הִתְלוֹצַצְנוּ.
אַךְ עִם בֹּקֶר אוֹר
הִשְׁתָּאֵינוּ רַבּוֹת:
נִסְתָּר יָשַׁב בֵּינֵינוּ אָמוֹר,
אֶל הָאֲהָבוֹת.
Wir fuhren allein im dunkeln
Postwagen die ganze Nacht;
Wir ruhten einander am Herzen,
Wir haben gescherzt und gelacht.
Doch als es morgens tagte,
Mein Kind, wie staunten wir!
Denn zwischen uns saß Amor,
Der blinde Passagier.
72
הַשֵּׁד יוֹדֵעַ אַיֵּה הַבַּת
הִתְאַכְסְנָה, הַמְּשֻׁגַּעַת:
רָץ אֲנִי בְּגֶשֶׁם, בָּרָד,
דֶּרֶךְ הָעִיר, מֻטְרַף דַּעַת.
רָץ אֲנִי אֶל כָּל אַכְסַנְיָה
וּמְחַפְּשָׂהּ – לְבַטָּלָה!
לֹא רְשׁוּמָה! אוֹמְרִים לִי
בְּשֻׁלְחָן הַקַּבָּלָה.
מַבִּיט אֲנִי לְפֶתַע מַעְלָה
בַּחַלּוֹן הִיא מְגָכֶחֶת.
הָאַךְ יָכֹלְתִּי לְנַחֵשׁ
שֶׁלִּמְלוֹן פְּאֵר אִוְּתָּה לָלֶכֶת?
הסבר:
היינה מן הסתם ליווה לעיר את בת-דודתו, (תרז? עמליה? חלוקות הדיעות – את שתיהן אהבה, זו אחר זו אהבת-נפש). הן היו בנותיו של סלומון היינה, הבנקאי העשיר מהמבורג. היינה עצמו היה בנו של שמשון היינה, סוחר שפשט את הרגל. היינה היה עני, תמיד במצוקה כספית – לא פלא שלא עלה על דעתו ששותפתו למסע לעיר תתאכסן במלון פאר. ניתן לראות מכאן גם את המרחק ביניהם – לא גילו זה לזה את צפונותיהם – אפילו לא אמרה לו איפה היא תתאכסן!
Das weiß Gott, wo sich die tolle
Dirne einquartieret hat;
Fluchend, in dem Regenwetter,
Lauf ich durch die ganze Stadt.
Bin ich doch von einem Gasthof
Nach dem andern hingerannt,
Und an jeden groben Kellner
Hab ich mich umsonst gewandt.
Da erblick ich sie am Fenster,
Und sie winkt und kichert hell.
Konnt ich wissen, du bewohntest,
Mädchen, solches Prachthotel!
אהבתי את אל האהבות- אמור…
כנראה יש בו ארוס ופסיכה..:)
ממתינה להמשך..