בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
שׁוּב אֶרְאֵךְ – הַחֶדֶר הַיָּשָׁן –
אֵלָיו כַּנִּרְאֶה שְׁנֵינוּ חָזַרְנוּ.
הַפְּרָחִים שֶׁקָּטַפְתִּי וְחִכּוּ כָּאן הוֹבִישׁוּ, בֵּינְתַיִם,
מוּנָחִים הֵם פְּזוּרִים בְּמַחֲבַת יָשָׁן, חָסְרֵי חִיּוּת.
אֲבָל אַתְּ תְּקַבְּלִינִי שׁוּב, כְּמִיָּמִים,
תְּרִימִינִי אֵלַיִךְ – וַאֲנִי עָפָר לְרַגְלֵךְ,
וְהִנֵּה אַתְּ שׁוּב כָּאן, לַמְרוֹת כָּל הַשָּׁנִים, הַנָּשִׁים,
אִתִּי בַּחֶדֶר הַיָּשָׁן, אָפוּף הָאַהֲבָה.
עם שיר זה על פי התעוררתי משינה לקראת הלילה.
הי משה, בעקבות קריאת השיר חשבתי שלא רק שזה כיף להתעורר משינה לקראת הלילה, כך זה בעיני אוהבת שינה שכמותי, אלא שעוד להתעורר עם שיר ושיר אהבה.
הַשָּׁנִים, הַנָּשִׁים– זה יפה. וכך השיר כולו– עדין ויפה.
התיאור המעניין ביותר הוא של הפרחים הפזורים במחבת: זה לא פתור, אבל שובה לב.
שיר יפה. אני מזדהה עם הכמיהה של בית ריק ולב מתגעגע, מחכים.
שיר זורם ומשכנע ונוגע ללב.הפרחים במחבת, לא הבנתי, אבל יפה.
רות
כך חלמתי – זר פרחים אדומים קטן שלעיניי נבל בחלום והפך זר פזור פרח פרח במחבת מרובע.
לפותרי החלום הפתרונים.
ואולי הפרחים השוכבים ישרים ולבנים זה לצד זה במחבת – המתים בקבר.
תודה שנתת לי הזדמנות לספר.
היי משה
שיר חם. מלא געגועים.
להתראות טובה