בננות - בלוגים / / חרט הזהב
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

חרט הזהב

 

 

 קטע  מהשירה השומרית:

Nisaba, the woman radiant with joy,

 The true woman scribe, lady of all knowledge,

Guided your fingers on the clay,

 Embellished (your) writing on the tablets,

Made (your) hand resplendent with the gold stylus.

The measuring rod, the gleaming surveyor's line,

 The cubit ruler which gives wisdom,

 Nisaba lavishly bestowed upon you.

 

H. L. J. VANSTIPHOUT: "How did they learn Sumerian? (JCS 36 pp. 124ff)

 

נִיסַבָה הָאֵלָה,  הַקּוֹרֶנֶת מֵאֹשֶׁר

אֵשֶׁת-אוֹת נֶאֱמָנָה, גְּבֶרֶת הַדַעַת –

הִיא שֶׁהוֹבִילָה אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ עַל  הַטִּין,

יִפְּתָה אֶת כְּתַב יָדְךָ עַל לוּחוֹת הַחֵמָר:

הֵשִׂימָה  בְּיָדְךָ  אֶת חֶרֶט הַזָּהָב;

מוֹט הַמְּדִידָה, סַרְגֵּל טוֹוֶה-דְּרָכִים,

אַמַּת הַזָּוִית  הַמַּעֲנִיקָה דַּעַת:

כָּל אֵלֶּה הִיא נָתְנָה, הִשְׁפִּיעָה בְּשֶׁפַע.

 

 

הסבר והערה:

 

 

  הסבר והערה:

 

הִנֵּה, אַתֶּם רוֹאִים, בְּשׁוּמֵר  אֵלָה הָיְתָה מְמֻנָּה  עַל הַכְּתָב. הִיא הָיְתָה גַּם אֵלַת הַחָכְמָה. הַסּוֹפְרִים (בְּשׁוּמֵרִית  Dub-šar:  Dub= לוּחַ (טִין), -šar= כּוֹתֵב: מִכָּאן הַמִּלָּה הָ"עִבְרִית" טַפְסָר)  הָיוּ  מִמְּלֻמָּדֵי הַתְּקוּפָה,  שֶׁיָּדְעוּ לֹא רַק לִקְרֹא וְלִכְתֹּב (  כָּתְבוּ לְמָשָׁל הַרְבֵּה טֶקְסְטִים סִפְרוּתִיִּים ְּאַכַּדִּית

 וְשׁוּמֵרִית), אֶלָּא  לָמְדוּ אַסְטְרוֹנוֹמְיָה, מוּסִיקָה וְהַנְדָּסָה, בֵּין הַיֶּתֶר.

הַשִּׁיר הַנַּ"ל הוּא רַק קָטַע מִתּוֹךְ שִׁיר אָרֹךְ יוֹתֵר, שֶׁלֹּא הֵבֵאנוּ, כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַקּוֹרֵא.  יֵשׁ כָּאן שֶׁבַח הַדָּעַת וּמַעֲשֶׂה הִכְתִּיבָה. זֶה שִׁיר הַמַּדְּעָנִים* – אַךְ גַּם שֶׁל הַסּוֹפְרִים, הָרוֹאִים בִּמְלַאכְתָּם מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ, פְּרִי הַשְׁרָאָה. שֶׁהֲרֵי,

  כַּנֶּאֱמָר

  – הִיא שֶׁהוֹבִילָה אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ עַל  הַטִּין,

יִפְּתָה אֶת כְּתַב יָדְךָ עַל לוּחוֹת הַחֵמָר, הֵשִׂימָה  בְּיָדְךָ  אֶת חֶרֶט הַזָּהָב.

 

*עוד ביוון העתיקה – היוונים למדו הרבה מחכמת מסופוטמיה – היו הפילוסופיה, המדע והשירה מקצוע אחד: כגון הסיודוס שכתב על חכמת החקלאות Georgias) , וכן אחרים, עד לוקרטיוס ,  (Lucretius, De Rerum Natura) שכתב שיר פילוסופי-מדעי  ארוך.

 

10 תגובות

  1. מאוד יפה. תודה, משה.
    אהבתי שזו אלה, שפע היצירה ניתנת בידי אישה.
    אבל אמנים היו גברים…היו נשים אמניות?

  2. לוסי,

    תודה על התגובה,

    היו, ועוד איך. הגב' בתו של המלך סרגון ( = שרו-כנו, השר הכן, ז"א המלך האמיתי) ושמה Edhuanna שהיתה אגב כוהנת במקדש כתבה המנון מאד מפורסם והיתה כאמור אם כן בכלל משוררת.
    En-hedu-ana (c. 2285-2250 BC; EN.HÉ.DU.AN.NA ("lady ornament the sky ) was an Akkadian princess as well as high priestess of the moon god Nanna (Sin) in Ur
    On the back of En-hedu-ana's alabaster disk lies an inscription recording her as the "daughter of Sargon of Akkad." Near the end of her life, En-hedu-ana called on Inanna for help as she reveals in nin-me-sara, her most famous hymn, because she has been temporarily dislodged from her position by Lugal-Ane a rebelling Sumerian King . The Sumerian people believed that En-hedu-ana had written nin-me-sara so effectively that her prayers to Inanna were answered with 9 victories thus quelling 9 battles between the Sumerians and the Akkadians
    Nin-me-sara was revered as a sacred document and 500 years after her death, during the Babylonian era, it was used as a text copied by students learning to be scribes in the Edubba, scribal schools. (=בית הלוחות ). 100 clay tablet copies of the hymn [ were used] to create her translation of nin-me-sara thus pointing out how popular the hymn was. Few Mesopotamian literary texts have boasted as many copies.

    לוסי, תתארי לך שאת כותבת שיר שהיה קיים אפילו בעוד 500 שנה!!! והכל יעתיקו ויעתיקו וילמדו את השיר בבתי הספר…

    She is the first author to write in the first person. Scribes wrote about the King and the divine, but never about themselves prior to En-hedu-Ana.

    En-hedu-ana is known to us as the author of several Sumerian hymns. She is generally considered the earliest author known by name. The hymns she wrote to Inanna celebrate her individual relationship with [ the goddess] Inanna, thereby setting down the earliest surviving verbal account of an individual's consciousness of her inner life.

    [She also wrote the hymns
    • Nin-me-sara, "The Exhaltation of Inanna", 153 lines. En-hedu-ana speaks in the first person, complaining that she was exiled from the temple and the cities of Ur and Uruk, asking for intercession of Nanna.
    במובן הזה היא היתה מאד מתקדמת וכתבה תפילות פרט.
    • In-nin sa-gur-ra , 274 lines (incomplete),
    • In-nin me-hus-a, "Inanna and Ebih", first translated by Limet (1969)
    • The Temple Hymns, edited by Sjoberg and Bergmann (1969): 42 hymns of varying length, addressed to temples.
    • Hymn to Nanna .
    מקווה שעניתי

  3. מה אגיד? עשי את. זה יהיה סרט בהחלט מענין – עם זיגוראתים, עם חגיגות ה"אקיטו", הן מסיבת החתונה של המלך עם איננה האלה, עם מפלצות-עקרבים מהלכי על שתים ובידן כוס שכר, והיות ונשאף – כשאני הבמאי, נניח – לאמת היסטורית בלבוש מיתי או מה, כלומר כל הדמויות שיופיעו יופיעו כנתינתן, אבל אולי יחד, בלי מוקדם ומאוחר: נזמין את כל מלכי שומר ואכד, את אור-נמו שמת בשדה הקרב אבל המשיך לחיות – עם גילגמש – בשאול ( היה מפקד ארמיות הרוחות שם), נזמין את גודיאה המלך הגבר, את גלגמש כמובן ונשזור אל תוך הסרט איך הוא מספר את הרפתקאותיו בין יערות הארז של לבנון, איך התמודד עם המפלצת חומבבה, איך ביקר בבית המרזח אצל אשת החן-והאושר שחמת או מה היה שמה, וכיו"ב!!! וכמובן נציג, כהצעתך, בסרט אל אנהדואנה הכוהנת הגדולה שרה משיריה וכו'. כבר נתכנן בדיוק.
    יש לך תקציב?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן