הבלשן הבלש
עזרת הציבור המשכיל מתבקשת.
השורות הבאות באות להצביע על קוצר ידיעתי.
איני מבין מה בין הטאוטונית, הפינו-אוגורית, והשפות השמיות.
מיד יאמרו – בחייך, מה הקשר? אין קשר. הכל בדמיונו הקודח של המעיין ומוצא לפתע אנלוגיות מפתיעות שאינן ניתנות להסבר – אלא ברעיון הרחוק של מוצא משותף של כל משפחות השפות.
השורות הבאות באות להצביע על מקור משותף. לחילופין, על כי סדנא דארעה חד הוא וכל העמים חושבים באותו אופן, וכי גם במשפחות רחוקות זו מזו יש חשיבה ותרבות משותפות .
אבל הקדמנו יותר מדי.
ולמי שיש הסבר יותר טוב, שיסביר.
זה גם שיעור בשפות.
באנגלית count = סוֹפֵר ( חפצים וכו': מלשון מִסְפָּר) (מקור: צרפתית עתיקה: לשם באה המילה מלטינית: ( computum
באנגלית recount – = מְסַפֵּר.
בצרפתית לספור= Compter
לספר= raconter
לספר ולספור בצרפתית אותה מילה, שמוצאה בלטינית, כאמור, ואין פלא שהמלים עברו מהצרפתית לאנגלית עם ויליאם הכובש .
בגרמנית, לעומת זאת, מישהו שקונה משהו וכו', עליו לשלם: .Zahlen כמה ישלם? לפני שהוא משלם ראוי שיספור את כספו – Zählen.
וכשהוא רוצה לספר מה קנה: הוא צריך Erzählen.
כפי שרואים, גם בעברית סוֹפֵר=count
גם סופר: מְסַפֵּר, מחבר, – בקיצור, סופר המספר סיפורים.
ההונגרית ( אתם תכעסו על השפה הזאת, אך היא בסדר מבחינה בלשנית ויש לה זכות קיום ביין השפות) המצב שונה. זו שפה פיוטית ולא מספרים בה סיפורים אלא כותבים בה שירים. זו אינה שפה חומרנית. זה ניכר גם בשפה.
Spends money: költǒ
Poet: : költǒ
הערה: ה-ǒ – תנועת ö ארוכה, כמו בגרמנית הö במילה כמו במילה הגרמנית Böse.
אי לכך הטאוטונית, השמית, הלאטינית, הפינו-אוגורית הן שפות בנות משפחה אחת.
מה שהיה להוכיח.
אגב – יש כאן, כפי שכבר סיפרתי פעם למי שסיפרתי, גם מאבחן לאומי. השפה משקפת כידוע את אופי דובריה. ושוב: ההונגרי spends, מוציא כסף, על פי רוב על שֵׁכָר. העברי – סופר, ז. א. לא מוציא כסף סתם אלא חסכן וסופר את כספו, לראות כמה יש לו.
רשם: משה
משה יקר, מעניין.
המשכו של הדיון, או אולי תחילתו מופיע בשיר סיפור הנפלא של ריקי דסקל
אביבה עוזרת הספרית שלי
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13825&blogID=237
טוב, עכשיו ראיתי, היה צריך לעבור יער של תגובות ושבחים, מענין, אין חדש, (קוהלת), חשבתי שחידשתי משהו. לא עלה על דעתי שהענין הזה יכול להתחבר אל שירת המזמרות, או משהו.
הקשר איננו מובן.
אולי תמצא אם תקרא את התגובות.
למשה גנן, תודה. ואולי תוכל לכתוב על מוצא המילים האלה:
הקרבה בין המילה השכלה והדומה לה בשפות שונות עם צליל דומה: school ascol בשפות שונות.
או המילה העברית כל כך "מדרש" ובערבית מַדְרָסָה=בית ספר!
האם זה מצביע על מושגי הלמידה שחדרו מהתרבות העברית לשאר התרבויות?
החכימני נא.
ליוסף, שלום,
לשאול גם אני יכול. פתרונות אין לי. גם בפרסום הודעתי שאינני יודע – אני שואל.
אינני יודע אם יש קשר – יותר ממקרי – בין שֵׂכֶל ל-School, schule, iskola וכו'. ברור ששלש המלים האלה זכו לצמוח מהלטינית.
מדרש ומדרסה – אתה צריך לדעת, כמדומה, יותר טוב ממני. אין לי מהלכים במכמני השפה הערבית. ברור לי שמדרסה זה מדרש, בית המדרש: ואולי מוחמד קיבל זאת מהיהודים: אבל אם מישהו יוכיח אחרת, לא איעלב.
דרכי הלשון נעלמות: השכילני, אם תוכל, כי בתשובות אין לי שפע.
מ.
משה, אפשר להשתעשע בכיף, אבל השרש ש.כ.ל נמצא במרבית השפות השמיות במובן שאתה מכיר, שהוא ראשוני. גם הקרבה בין מדרש למדרסה אינה מקרית. השפות הן שמיות שתיהן וקרובות בשורשים רבים.
לעומת זאת ה-school, schule באו מיוונית (כך גם האסכולה שבלשוננו) וזו השתלשלות מובן שניונית. במקור SCHOLE פירושו 'פנאי': רק מי שלא היה שכיר או עבד, כלומר לא היה צריך לעבוד למחיתו היה פנוי לעסוק בענייני הרוח.