באקלימים החבויים משורר וצייר
המפלצת שמתחת למיטה
רִישרושים חפוזים מתחת למיטה
מפלצת הדמיונות מתעוררת
ילד מתחת השמיכה נִקְשָׁת כְּקֶשֶׁת
בחלון ירֵח מתולע החושֶׁך סמיךְ וְקר
בְּעֵינֵי הבובות תבונה בלתי נתפסת
זווית הארון מתארכת מחליקה
על הקירות
הכתלים נמתחים
הצעצועים נעים בחריקה
אמא ואבא במיטה הגדולה
מניפים רגליים וידיים בשקט
דויד, יפה זכרון הילדות, התבונה הבלתי נתפסת בעיני הבובות גם אותי הפליאה אז וגם היום… אצלי כשההורים היו מניפים רגליים וידיים בשקט- התנים בחוץ היו מיללים..:) (פ"ת של אז)
שיר שכולו תת מודע קולקטיבי, מי לא חווה את זה?
היי דוד
ילד תחת השמיכה ניקשת כקשת.
ילד מתחת לשמיכה נהפך למסננת עם חורים
ילד מתחת לשמיכה נהפך למחשבה שמתפתלת כמו חוט סרגה מתגלגל עושה קשרים מסתבך בתוך עצמו
אמלא
להתראות טובה
נהדר!
דויד היקר,
השיר כל-כך משכנע עד שיש הרושם כי המפלצת כבר פוערת פיה לבלוע.
לזכר הימים הטובים של פעם.
מוטי גלזר