סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"
יעלית יקרה ביותר
אחרי שהזהרת מפני עצות יתר בפוסט אחד ומפני ברכות יומולדת שבעינייך די קרוב ליום עצב, שמחה שנתת לי הזדמנות גם לשמוח עם התמונות של המתוק הביכורי הזה שלכם. חג שמח ושנים רבות טובות!
ליעלה ,
אני יודעת שחסמת לתגובות את הפוסט הקודם אבל רציתי להגיב בכל זאת. אני מירושלים ונתקלתי בספר שלך בחנות גדולה במרכז העיר, באיזור דתי דווקא. ראיתי שתי בנות מסתכלות ומדפדפות . וגם אני לקחתי עוד עותק שהיה על המדף והצצתי. הספר נראה מעניין, ויפה.
מה שחשוב זה אנחנו קהל הקוראים, לא המילייה הספרותי. למרות שקשה לזכור את זה. אז תתמקדי בזה ותמשיכי לכתוב . פשוט תמשיכי לעשות את מה שאת עושה, ההכרה תגיע בסופו של דבר כי כשסופר בשל ונוגע בלבם של אנשים, דברים זזים.
יעלה אחותי, אני חייבת להתפרץ לדלת שפתחה שני (כמה טוב שהשמעת קולך, שני) כי אנחנו נמצאים בתוך בועה. המילייה הספרותי הוא בפירוש לא הכל. אני מאד מאד רחוקה מהמילייה הספרותי, וכל השנים האלה קניתי המון ספרים מסתם שיטוטים, וממש לא על סמך ביקורות בעיתון, שברור וידוע שבכוחן להצעיד ספרים אל רשימת רבי המכר… אבל שנים שקניתי ספרים בשיטוטים האלה, שתיארה שני, ובכל מיני חנויות, מרכזיות יותר או פחות. ובכלל, כתבתי לך, את אלי אליהו ואלמוג בהר ממש לא הכרתי דרך הקליקה הספרותית, הכרתי אותם דרך מפגש מקסים שהם עשו בטבעון, כמו אחרים ברחבי הארץ. מפגשים שאני מצדיעה להם על שהוציאו אותם אל הפועל. וזה ממש לא מקרה שהם המשוררים האהובים עלי. יש משהו מקסים באמונה הזאת, של להגיע לפריפריה, לא בכתבות נוצצות, אלא בעבודה קשה. ממש מאמינה בעוד קורא ועוד קורא, שאט אט מצטרפים למעגל אוהבייך, כמוני. אני חושבת שהספר האחרון נפלא.
זה בקשר לפוסט החדש שלך שלפחות תהיי ישרה: אמרת יותר מ פעם שהפסקת לקרוא ספרים, שאת קוראת רק פוסטים… אז למה את מצפה? וחוץ מזה תבדקי טוב טוב בציציותיך אם גם את עזרת כשהיתה לך יכולת. או שאולי עזרת רק למי שאהבת את הספר שלו. אז זה המשחק.
אחת המגיבות, מן הסתם מטוב לב, קוראת לאחד הילדים החביבים בתמונה :נזר הבריאה. הבטתי שוב ושוב, לא היה נזר. היו 2 ילדים חביבים. ובאשר לבריאה, עליה לתקן את עצמה ולראות יופי בכל, ושמחת החג והבריאה תקרין לכל עבר.
אחת המגיבות, מן הסתם מטוב לב, קוראת לאחד הילדים החביבים בתמונה :נזר הבריאה. הבטתי שוב ושוב, לא היה נזר. היו 2 ילדים חביבים. ובאשר לבריאה, עליה לתקן את עצמה ולראות יופי בכל, ושמחת החג והבריאה תקרין לכל עבר.
הי יעלץ התמונות מקסימות. אבל אני כותבת כאן בעקבות הפוסט החדש שלך. אני מודה לך עבורו. אני מרגישה אותו דבר כרגע אם כי הנסיבות לא דומות לגמרי, ז"א אפילו ספר אין לי:))
יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
אתם משפחה יפה
אמממ.. ילדים וחתולים תמיד גונבים את ההצגה.
מקסימים
טוב לדעת שהוא בטוב ופורח כמו הזר שלראשו.
התפללנו עליו רבות.
חג- שמח לעומרי בן קרן.
חג שמח יעלה
תמונות מקסימות
איזה אושרהתמונות, והתחתונה מזמינה חיבוק מאיתנו. חג שמח ושמח ושמח יעלתי.
מיהו הילד היפה הזה?
העיקר האהבה גם כשפותחים את הטנא, ובכלל בכל יום חולין. ואכן אלוהים אוהב במיוחד את ילדי הגן. חג שמח
חג שמח גם לך.
יעלית יקרה ביותר
אחרי שהזהרת מפני עצות יתר בפוסט אחד ומפני ברכות יומולדת שבעינייך די קרוב ליום עצב, שמחה שנתת לי הזדמנות גם לשמוח עם התמונות של המתוק הביכורי הזה שלכם. חג שמח ושנים רבות טובות!
חג שמח לך יעלה
וגם לנזר הבריאה כחול העיניים הזה 🙂
העולם מונח בשתי ידיו
חג שמח, יעל, והרבה הרבה מזל טוב. חג שמח גם לעומרי:)
ליעלה ,
אני יודעת שחסמת לתגובות את הפוסט הקודם אבל רציתי להגיב בכל זאת. אני מירושלים ונתקלתי בספר שלך בחנות גדולה במרכז העיר, באיזור דתי דווקא. ראיתי שתי בנות מסתכלות ומדפדפות . וגם אני לקחתי עוד עותק שהיה על המדף והצצתי. הספר נראה מעניין, ויפה.
מה שחשוב זה אנחנו קהל הקוראים, לא המילייה הספרותי. למרות שקשה לזכור את זה. אז תתמקדי בזה ותמשיכי לכתוב . פשוט תמשיכי לעשות את מה שאת עושה, ההכרה תגיע בסופו של דבר כי כשסופר בשל ונוגע בלבם של אנשים, דברים זזים.
יעלה אחותי, אני חייבת להתפרץ לדלת שפתחה שני (כמה טוב שהשמעת קולך, שני) כי אנחנו נמצאים בתוך בועה. המילייה הספרותי הוא בפירוש לא הכל. אני מאד מאד רחוקה מהמילייה הספרותי, וכל השנים האלה קניתי המון ספרים מסתם שיטוטים, וממש לא על סמך ביקורות בעיתון, שברור וידוע שבכוחן להצעיד ספרים אל רשימת רבי המכר… אבל שנים שקניתי ספרים בשיטוטים האלה, שתיארה שני, ובכל מיני חנויות, מרכזיות יותר או פחות. ובכלל, כתבתי לך, את אלי אליהו ואלמוג בהר ממש לא הכרתי דרך הקליקה הספרותית, הכרתי אותם דרך מפגש מקסים שהם עשו בטבעון, כמו אחרים ברחבי הארץ. מפגשים שאני מצדיעה להם על שהוציאו אותם אל הפועל. וזה ממש לא מקרה שהם המשוררים האהובים עלי. יש משהו מקסים באמונה הזאת, של להגיע לפריפריה, לא בכתבות נוצצות, אלא בעבודה קשה. ממש מאמינה בעוד קורא ועוד קורא, שאט אט מצטרפים למעגל אוהבייך, כמוני. אני חושבת שהספר האחרון נפלא.
זה בקשר לפוסט החדש שלך שלפחות תהיי ישרה: אמרת יותר מ פעם שהפסקת לקרוא ספרים, שאת קוראת רק פוסטים… אז למה את מצפה? וחוץ מזה תבדקי טוב טוב בציציותיך אם גם את עזרת כשהיתה לך יכולת. או שאולי עזרת רק למי שאהבת את הספר שלו. אז זה המשחק.
אחת המגיבות, מן הסתם מטוב לב, קוראת לאחד הילדים החביבים בתמונה :נזר הבריאה. הבטתי שוב ושוב, לא היה נזר. היו 2 ילדים חביבים. ובאשר לבריאה, עליה לתקן את עצמה ולראות יופי בכל, ושמחת החג והבריאה תקרין לכל עבר.
אחת המגיבות, מן הסתם מטוב לב, קוראת לאחד הילדים החביבים בתמונה :נזר הבריאה. הבטתי שוב ושוב, לא היה נזר. היו 2 ילדים חביבים. ובאשר לבריאה, עליה לתקן את עצמה ולראות יופי בכל, ושמחת החג והבריאה תקרין לכל עבר.
הי יעלץ התמונות מקסימות. אבל אני כותבת כאן בעקבות הפוסט החדש שלך. אני מודה לך עבורו. אני מרגישה אותו דבר כרגע אם כי הנסיבות לא דומות לגמרי, ז"א אפילו ספר אין לי:))