יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

זהו, אנחנו שנתיים כאן. בסוף יולי 2007, אחרי חודשיים של עבודה מאומצת בשיא הדביקות של 90 אחוזי לחות תל אביבית, שירלי ואני פתחנו את הבלוגייה. היו הרבה דברים מעניינים, אבל היותר מעניינים בהם, לדעתי לפחות, הם הבלוגים בשמות הבדויים, שחוץ מאחד, אנחנו יזמנו.   הבלוגים הבדויים לא נועדו חלילה לעבוד על הבלוגרים והקוראים, אלא לשמש מעין מעבדה ספרותית.   זה ...

רק ילד קטן יכול ליהנות ככה מהקיץ. אנחנו שהקששנו מעט כבר נהנים פחות, ורוב הזמן נאנחים ובורחים להתחבא בחללים ממוזגים.  אבל עומריקול אהובי הקטן, שכאן בתמונה שמח לקראת קרטיב לימון שאמו הורתו, קרן אחייניתי, מגישה לו, הוא בעיני הוודאות הכי מוחלטת לכך שהקיץ כובש ואף מנצח את כל העונות כולן, וכמו שאני אהבתי בנעוריי לרבוץ שעות על החול הלוהט של ...

    יש סיפור מקסים של או הנרי – הסיפור שלו שאני הכי אוהבת – על שני גברים קשישים, האחד עשיר כחוש והשני הומלס עב בשר וגרגרן. בכל חג הודיה מזמין העשיר את העני לארוחה דשנה במסעדה טובה, כחלק מהרוח הנוצרית.   אבל בסופו של דבר גם העשיר נופל מנכסיו, והנה מגיע חג ההודיה, ולמרות זאת הוא מזמין את ההומלס ...

  אני עורכת אנתולוגיה שתוקדש למאה שנים לתל אביב, ותיוחד לרשימות אישיות על העיר העברית הראשונה. אני מזמינה את הסופרים, המשוררים והעיתונאים לשלוח לי רשימות אישיות, נוסטלגיות, מרירות, מתוקות, מרירות-מתוקות, נוגעות, מנוכרות – כל מה שנראה לכם ומזכיר לכם את תל אביב של פעם.   האורינטציה של האנתולוגיה היא בכיוון של זיכרונות מתל אביב של פעם, מהילדות, מהנעורים, אבל לאו ...

  בלוגרים שמוכנים להדריך בלוגרים חדשים ברזי תוכנת הניהול של הבלוג, מוזמנים להודיע לי, ואני אשדך בין הצדדים.   גם בלוגרים ותיקים שעדיין מתקשים בכל מיני דברים, מוזמנים לפנות אלי, ונקווה שיהיו מתנדבים שיסכימו להדריך.   עשו את זה ב"רשימות", וזה הצליח. אז חשבתי שאולי גם כאן נוכל לעזור זה לזה. תודה.  

  גיורא לשם זרק כפפה בפוסט הקודם שלי, ומבקש שנבדיל בין דתיים ליראי שמיים. אז אני כותבת לך גיורא ידידי הותיק, את דעתי. גיורא, בוודאי יפתיע אותך מה שאספר לך, למרות, ואולי בגלל שאנחנו מכירים 25 שנים, ואת הצד הזה בוודאי לא הכרת בי.   אני אדם שמאמין באלוהים, למרות שבאורח חיי אני חיה כאחד החילוניים. ובעיניי כל הדתיים, בכל ...

  נמאס לי מהחרדים. נמאס לי סופית סופנית. נמאס לי שהם חושבים שהם מעל החוק במדינה הזאת: לא מקבלים את חוקיו של ראש עירייה שנבחר בבחירות דמוקרטיות; לא מקבלים את דין המשטרה ובית המשפט כשנוגעים, אוי ואבוי, באישה מעדתם שנחשדת בפשע חמור; מפירים את הסדר הציבורי ועושים מהומות, כי הם לא מוכנים לקבל את החוק של המדינה; דורסים אזרחים ויוצאים ...

סיפור קצרצר שלי ב'זוטא'.

  בילדותי הייתי הולכת עם אחותי לחנות הממתקים ליד הבית, ברחוב בן יהודה, ממש ליד קפה "דן", שקיים עד היום כמדומני. הכניסה לחלל הממוזג (שנות השישים, חבר'ה, מזגן לא הלך אז ברגל), המריח מניחוחות השוקולד והפרלינים, היה בשבילי כמו כניסתה של עליסה לארץ הפלאות.   דבר ראשון בגלל שניחנתי בשן מתוקה, ודבר שני כי הייתה שם אווירה של חוץ לארץ, ...

    לרני באהבה יש מקומות בעירנו שלא נס ליחם, ולמרות שאיזו פטינה גסה כבר אופפת אותם, משהו שהביאו השנים, השינויים, מזג האוויר הלח שמכרסם את חזיתות הבתים, הפיח והעשן והתושבים שמשתנים כל הזמן – עדיין אני מוצאת בהם את עירי הישנה והחביבה, שגדלתי לתוכה כמו בתוך נעלי בית מרוטים.   הנה היא העיר הזאת, הצפון המנומנם שהלך והקשיש ועכשיו ...