יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
רק ילד קטן יכול ליהנות ככה מהקיץ. אנחנו שהקששנו מעט כבר נהנים פחות, ורוב הזמן נאנחים ובורחים להתחבא בחללים ממוזגים.
אבל עומריקול אהובי הקטן, שכאן בתמונה שמח לקראת קרטיב לימון שאמו הורתו, קרן אחייניתי, מגישה לו, הוא בעיני הוודאות הכי מוחלטת לכך שהקיץ כובש ואף מנצח את כל העונות כולן, וכמו שאני אהבתי בנעוריי לרבוץ שעות על החול הלוהט של חוף הילטון וקרטיב לימון מטפטף בין חריץ שדי המלבלבים, כך מנצלים העוללים כל טיפת שמש קופחת לשמחת הנעורים האינסופית.
הקיץ היא עונת הילדות כמו שכותב ביאליק ב"ספיח" השמיים היו שמי קיץ והכל קיץ, והיופי של התינוק הזה הוא שמיימי מזכיר לי את בני כשהיה תינוק איך שהזמן בורח, שיהיו רק קייצים קלילים כנוצה, יעלה
ילד יפה!
וכשאת היית ילדה הקיץ היה פחות נוראי מעכשיו… ממלכתי בעבור מזגן
איזה כוח מהפנט יש ליופי ולחן.
כעת חזרתי מן החוץ ואני שוכב על המזגן בחדרי שב"מעריב". יעל, את צודקת כל כך. פוסט מתוק להפליא – ממש חגיגת קיץ. רני.
אכן, שמחת קיץ…
כחול העינים, המבט התמים והכתום הקר עשו לי את היום יעל
הזכרת לי יעל את אהבת הקיץ שלי שכמעט שכחתי.
הילד עומרי מופלא
והצילום חלום
צילום טוב ואיזה מאמוש,
כבר יודע מה הכי טעים בקיץ בישראל:
קרטיב לימון, אבל רק של שטראוס,
לא נסטלה ולא אממה 🙂
מלאך של לימון. וטפו טפו טפו, הכי חשוב :))
וגם חן חן על לגימת ייני! (כעת ראיתי). יין וקיץ וקרטיב, אנחנו מסודרות… רק טוב.
סיפור חזק.
איזה ילד מתוק.
תודה חברים.
לי, את כנראה צודקת. כנראה היום חם יותר. אני זוכרת שכל כך אהבתי את הקיץ, ונהניתי ממנו, שעות הייתי שוכבת בים על החול. ועכשיו אני לא מסוגלת להוציא את קצה האף מהבית. עד כדי כך. אבל הילדים ממשיכים ליהנות מהחום ההיסטרי הזה.
עושה חשק לקרטיב 🙂
ילד שמש, והתמונה מוכיחה!
טוב, כבר אמרו, הילד הערום והקרטיב הצהוב נורא מתאימים – זה מקרר.
טוב, כבר אמרו, הילד הערום והקרטיב הצהוב נורא מתאימים – זה מקרר.