יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

  אדם שלי, שאהבתי כל כך, שיצא שכתבתי עליו קצת לאחרונה, שהקשר איתו הזיק לי, אבל הייתי מכורה לו, שהקשר איתו גם העשיר אותי, ובסך הכול לא הייתי מוותרת על השנים איתו – היה איש יוצא דופן, לטובה ולרעה. "טיפוס" שכזה.   אדם נהרה ונולד בתוך המלחמה העולמית השנייה. בתוך מרתף או בור או קבר, כבר שכחתי את הפרטים, על ...

טוב, לא נעים לי להגיד "אמרתי לכם". אבל באמת אמרתי. אני כותבת על המהפכה הדיגיטלית שבוא תבוא בספרות כבר כמעט ארבע שנים, ואז חזיתי שזה ייקח קצת יותר זמן.   והנה אנחנו מתבשרים על כך שכמה סופרים זכו לכך שסיפוריהם ישווקו ישירות לטלפונים הסלולריים. יורם קניוק השתאה מכך שהתמלוגים שהוא מקבל מכל סיפור שלו שמוזמן לסלולר, גבוהים פי חמישה ממה ...

  "אדם הוא כמו סם," אמרה לי לימים מישהי, שגם היא הייתה אי פעם חברה של אדם, אהובי ז"ל. יש גברים כאלה, שבשביל נשים מסוימות, הם כמו סם. או במילות השיר של ארקדי דוכין: "עשה לי את המוות, הרי אני מכורה." ואם כבר מזכירים את מילות השיר, אז יש גם נשים כאלה, שבשביל גברים מסוימים, הן כמו סם. וסם זה ...

  יצא שכתבתי לאחרונה על אהבות אבודות מראש, הרסניות, סדו-מזוכיסטית, בעיקר של עצמי, אז אי אפשר בלי לכתוב על אסיה גוטמן, אהובתו של טז יוז, בעלה של סילביה פלאת'. האמת, קיבלתי את הספר מזמן, אולי בראשית השנה, וזרקתי אותו לערמת הספרים שאתן או שאמכור, כי משום מה הוא לא נראה לי מספיק מעניין. אבל לאחרונה קראתי רשימה של לבנה מושון, ...

  "חשבתי שזאת אהבה אבהית," אמר אדם, שבוע וחצי אחרי שהכרנו. ליהקתי אותו כשחקן לסרט קצר שעשיתי ב"בית צבי". שבוע היינו בחזרות ואחר כך בצילומים. אחר כך המשכנו להיפגש, נזהרים מהמתח המיני והרגשי הגדול שהיה בינינו, לא מדברים עליו, מנסים לא לגעת זה בזו כדי שלא נתנפל אחד על השני מרוב תשוקה – למרות שאני לפחות כבר הבנתי שאני מאוהבת ...

  ליודית ש.   כל הימים, כל החודשים, כל השנים איתו נעו על ציר ההתרגשות המטורפת, מה שלימים אלמד שהיא בסך הכול פרי של "אנשים שאוהבים יותר מדי", אנשים שחיו כילדים בבתים לא הכי מתפקדים, עם הרבה מהומות ומריבות והתרגשויות ורגשות אשמה, ולכן הם זקוקים תמיד להתרגשויות ענקיות ולשיאים רגשיים בתוך הקשר הרומנטי.   אם לא עשיתי לו סצינה כלשהי, ...

  אולי אני צינית, אולי לא רומנטית, אבל אף פעם לא האמנתי שאנחנו "מאבדות כל יום בחור יפה ברחוב", בעיקר בגלל שאני לא מאמינה שאנחנו מפסידים/ת משהו, כל דבר שהוא, כי אני מאמינה שמה שצריך להיות הוא שיהיה. ואולי אני בעצם סתם פטליסטית… ואני לא מאמינה שאנחנו מאבדים מישהו, כי רק מי שמתאים לנו, ואנחנו לו (מטורלל הולך טוב מאוד ...

  הזיכרון הוא קופסה מוזרה. משהו נעלם ממנה, אבל לחיצה קטנה יכולה להעלות מהאוב פרט הכי קטן ושכוח. זה קרה לי כשקראתי אצל אליענה את הרקוויאם לתחנת אוטובוס ופסיכולוגית.   ונזכרתי בפסיכולוגית שלי ובתחנת האוטובוס שלי ובבחור שלי. אלא שאצלי זה לא היה רומנטי, אלא בעיקר מוזר. אולי בגלל שדברים מוזרים תמיד קורים לי, או שנדמה לי שקורים לי. אולי ...

  אומרים שלכל ילד במשפחה יש תפקיד, לרעה או לטובה. אצלנו, אני קיבלתי את תפקיד הביוגרפית המשפחתית. נדמה שהתפקיד הזה הוטל עלי כבר עם לידתי. ואז, אפילו לא ידעו שעוד תצא ממני סופרת. אבל כנראה שייעדו אותי להיות זו שתזכור ותתעד את המשפחה לעד, כמו שאחי ואחותי הם המטפלים והביצועיסטים של המשפחה, ואחותי נכת הנפש היא הכבשה השחורה. אז עלי ...

לא קל לדעת שלחמאס יש טילים שיכולים להגיע לתל אביב. בייחוד לא כשיום יומיים אחרי הודעת האיוב הזאת, פתאום את שומעת את הצליל המבעית, העולה והיורד, של האזעקה.   זה קרה לי היום (בשבילי, גם עכשיו בלילה, זה עדיין היום שלי), באמצע החלום השביעי. בעודי ישנה בשעות הבוקר המאוחרות, פתאום אני שומעת את האזעקה. אפילו דרך אטמי האוזניים שמעתי אותה. ...