בחור אשכנזי חם ופשוט

אולי אני צינית, אולי לא רומנטית, אבל אף פעם לא האמנתי שאנחנו "מאבדות כל יום בחור יפה ברחוב", בעיקר בגלל שאני לא מאמינה שאנחנו מפסידים/ת משהו, כל דבר שהוא, כי אני מאמינה שמה שצריך להיות הוא שיהיה. ואולי אני בעצם סתם פטליסטית…

ואני לא מאמינה שאנחנו מאבדים מישהו, כי רק מי שמתאים לנו, ואנחנו לו (מטורלל הולך טוב מאוד עם מטורללת, יודית ש. דארלינג, אשכנזי או מזרחי), נתחבר איפשהו, מתי שהוא. טוב, זו הייתה סתם הקדמה לסיפור "תחנת האוטובוס" הבא, המצחיק, ואולי בעצם הכי עצוב שקרה לי.

ולא, לא עם "בחור מזרחי חם ופשוט" כמו כאן (מה זה בכלל בחור מזרחי חם ופשוט?), אלא עם בחור אשכנזי חם ופשוט. כה פשוט, שבאמת לא האמנתי שישנם אנשים כאלה, וזה גרם לי לתהות על הבועה שבה אני חיה, שאין לה דבר וחצי דבר עם מה שקורה ביתר חלקי הארץ.

הייתי בת 22, כבר עמוק ברומן המטורף והסוער ורב התהפוכות שלי עם אדם, אהובי ז"ל. עמדתי בתחנת אוטובוס ליד בית ציוני אמריקה, נסערת מהמריבה האחרונה שלנו. כל כך שקועה הייתי בעצמי, שלקח לי זמן להבחין במכונית שנעצרה לידי. מכונית יפה, אמריקאית. והבחור שבתוכה היה בהיר ובלונדיני. לא "פרְךְ מזרחי" כמו שחשבתי שמתאים לו לצאת ממכונית אמריקאית גדולה. נו, עוד דעות קדומות מתנפצות. 

הבחור הבהיר והיפה, בעל העיניים הכחולות ושיער הקמה, הציע לי לבוא לשתות משהו. לפעמים אני אימפולסיבית (או שפעם הייתי), ואמרתי כן, והלכנו לשבת בבר "שופטים" הסמוך.

מהר מהר התברר לי שהבחור האשכנזי הבהיר שמו קַלמָן, אולי רומני או פולני, לא זוכרת, שהוא נהג משאית סמי-טריילר על קו גוש דן-אילת, שהוא גר בבת ים (עוד דעה קדומה נופצה לה), שלמד רק בבית ספר מקצועי וגם אותו לא סיים, ושהוא גם קצת "סימפל מיינד" כזה, לא בצורה אהבלית מגעילה, אלא בצורה מתוקה ומכמירת לב. בנאדם כל כך פשוט הוא היה, שלא האמנתי שמייצרים כאלה. וכל כך תמים, ובעל דעות כה מיושנות כמו משנות החמישים, וזה בראשית שנות השמונים הסוערות, שעדיין פעמו מההתרגשות האכסטטית המינית של שנות השבעים שבאו לפניהן.

תיניתי לפניו את צרותיי עם אדם, סיפרתי לו שאדם מבוגר ממני בחמש עשרה שנים, והוא – התחלחל. אמר שלא הייתי צריכה "לתת לו לשכב איתי, כי גברים רק יודעים לנצל", והתנהג בסוג של אבירות תמוהה, מגוננת ומיושנת, שחשבתי שאולי בבת ים היא עוד קיימת, אבל מה לה ולתל אביב הפושעת.

באמת, היה משהו כה נוגע ללב בדאגה שלו אלי ואל יחסי עם "הגבר המבוגר הנצלן", והוא באמת האמין שצעירים בגילנו לא צריכים לקיים יחסי מין עד החתונה, ושצריך להתארס בהסכמת ההורים, ולערוך חתונה כדין באולם, וכדומה. הפשטות שלו היתה כה מוזרה לי, כאילו נלקחה מעולם אחר. הנה לך כל הדעות הקדומות מתנפצות לך בבת אחת, חשבתי לי: יש בחורים אשכנזים ששמם קלמן שגרים בבית ים, לא מלומדים, מבית עני, שעובדים כנהגי משאית, והם פשוטים וחמים, תמימים וחפים מפוזות, כמו מה שנדמה לנו על "גברים מזרחיים".

מעניין מה קרה לאותו קלמן, שניסה לשכנע אותי לעזוב את אדם "כי הוא לא טוב בשבילי, ולמצוא בחור טוב שיתחתן איתי". בטח התחתן, בטח יש לו חמישה ילדים, אולי כבר התגרש, ומעניין אם הוא עדיין נהג משאית או ש"התקדם בחיים". אשכנזים או מזרחים, משכילים או לא משכילים  – אני אנשים פשוטים ולא מורכבים, תמימים וילדותיים כמוהו, לא פגשתי מעולם, לא לפני הקלמן הזה ולא אחריו.