בננות - בלוגים / / אופרטה – גרסה ב'
צמחי מעזבות
  • זהר איתן

    כותב טקסטים ומוסיקה וחוקר תפיסה מוסיקאלית. לפעמים מצלם. ספרים: שו-האי מתאמן בהטלת כידון (הליקון-ביתן, 1996); מה יש (סדרת כבר, כרמל 2007). זוכה פרס "טבע" לשירה בפסטיבל המשוררים במטולה, 2007.

אופרטה – גרסה ב'

 

שָׁמַעְנוּ אוֹפֵּרֵטוֹת נִשְׁכָּחוֹת שֶׁל שְטוֹלְץ, מוּשָׁרוֹת בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הטֵנוֹרִים הַיְּהוּדִיים (אֶחָד מִצֶּ'כְיָה),
שְׁנַיִם שָׂרְדוּ אֶת הַשּׁוֹאָה, נִקְנוּ בְּכֶסֶף, אֶחָד בְּמַחֲנֶה מַעֲבָר   בְּבֵרְן, טִיפוּס כַּנִרְאֶה, הַטּוֹב מִשְׁלוֹשְתם – מֵת.
בָּרֶקַע שָׁרָה בְּדוּ-קוֹל מַשְׁרוֹקִית-צִפּוֹר מִזְּכוּכִית. הִקְשַׁבְנוּ: זָמִיר. זָמִיר!
הַזָּמִיר! שָׁמַעְנוּ יַעַר, טִיפִּוִּפִים טִיפּוּפִים בַּחֲשֵׁכָה, אוֹפַנַּיִם
נִּמְלָטִים מֵעֵבֶר לַסִּמְטָה, מִישֶׁהוּ
שָׂם יָד   עַל   פִּי, שֶׁלֹּא אֶצְעַק.   אָחַזְתִּי בְּיָדוֹ,
הֶחֱלַפְנוּ טַבָּעוֹת: זְכוּכִית בְּפַּח וּפַח בִּזְכוּכִית.
בְּסוֹף   נִפְלְטָה   אֲנָקָה. הַיֶּלֶד שָׁאַל: וְגַם אֲנִי אָמוּת? וַאֲחוֹתוֹ
יָצְאָה לְרֶגַע לַמִּטְבָּח, יָדָהּ עַל פִּיָּה, לְכַסּוֹת
אֶת הַסִּיר, לְהַקְטִין אֶת הַלֶּהָבָה: תֵּשַׁע   דַּקּוֹת 
בְּדִיּוּק.
בַּחוּץ, בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת מֻפְגָּן, פָּסְעוּ שְׁלֹשָׁה שׁוֹטְרִים רָזִים, מְגָרְדִים בִּבְהוֹנוֹתֵיהֵם אֶת שְׁבִילֵי הֶעָפָר הַנִּפְרָשִׂים הַחוּצָה,
מְחַכִּים לַפְּקֻדָּה.
מִישֶׁהוּ צָעַק: "הֵם עָצְרוּ אֶת יַאנֵק", וְאַחֵד מָהֵם, הַשְּׁלִישִׁי,
הִתְכּוֹפֵף מִיָּד לִשְׂרֹך אֶת שׂרוֹכֵי נַעַלַיו. חֲבֵרוֹ, הָרְבִיעִי, גִיחֵך.
רָאִיתִי   שֶׁהוּא לֹא בֶּאֱמֶת רָזֶה:   הָיוּ אֵלּוּ הַחֻלְצָה,  אוֹר   הַשֶּׁמֶשׁ,
תַּקְלִיט הַוִינִיל שֶׁנִּתְקַע בְּאֶמְצַע הָרְצוּעָה הַשְּׁלִישִׁית, לִפְנֵי הָאַרְיַה מִתְּחִלַּת 
הַמַּעֲרָכָה הַשְּׁנִיָּה, "לִבִּי נוֹתַר  בְּוִינָה, אֵצֶל הַקֵּיסָרִית".
 
"הוֹ" הוּא כָּל מָה שֶׁהֻתַּר לִי לוֹמַר עַל זֶה.
 

 

8 תגובות

  1. איריס קובליו

    הגרסה השניה. הסוף קובע 🙂

  2. הנחבא אל הכלים

    השיר יפה
    האם הוא האחד?
    מי השניים האחרים

    http://www.youtube.com/watch?v=7i1fEzu6bwM

    • תודה, נחבא.
      כן, נכון, יוזף שמידט הוא האחד. האחרים הם יאן קיפורה וריכרד טאובר. לא הייתי מתאמץ לאמת היסטורית כל פרט בשיר.

  3. זהר, אתה שוליים מפואר. השירה שלך ניצוצות יהלום. מעטים מבינים כי אינך כותב כמקובל. כי אינך מסתופף בביצה.אתה נכס רציני במטע הזה. כשושן בין קרפדות.
    תודה שאתה עדיין כאן, למרות מיעוט התגובות

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לזהר איתן