צמחי מעזבות כותב
מוּזָרִים (וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים: מֻפְלָאִים) הַמַּעֲבָרִים.
גֶּשֶׁר עֵץ (קוֹרָה אַחַת) מֵעַל נַחַל קָטָן, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם תְּעָלַת בִּיּוּב שֶׁיָּבְשָׁה אוֹ עָרוּץ שֶׁל מֵי גְּשָׁמִים שֶׁאִתָּם נִסְחָפִים צְמִיגִים וּפַחִיּוֹת רֵיקוֹת וְקֶרֶשׁ שֶׁל אַרְגָּז יְרָקוֹת כַּרְמֶל וּמַסְמֵר בְּתוֹכוֹ, פּוֹנֶה מַעְלָה, וּכְשֶׁעוֹבְרִים שְׂדֵרָה שֶׁל עֲצֵי אֵיקָלִיפְּטוּס, לֹא צְפוּפִים מִדַּי וּבֵינֵיהֶם רְתָמִים וְכַמָּה שִׂיחִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ אֵלֶּה עִם הֶעָלִים הַמְאֻצְבָּעִים שֶׁבַּחֲמִשָּׁה לְתֵשַׁע בְּפִנַּת הַטֶּבַע הַנּוֹף וְהָאָרֶץ, בְּשַׁבָּת, קוֹרְאִים לָהֶם צִמְחֵי מַעֲזֵבוֹת, וְיֵשׁ מֵהֶם הַמְיֻחָדִים רַק לְאַרְצֵנוּ, וּנְפוֹצִים בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף בְּיִחוּד, שֶׁנְּיַר טוּאָלֶט וְקִרְעֵי "יְדִיעוֹת" מַצְהִיבִים, מְדוֹר הַסְּפּוֹרְט, תְּלוּיִים מֵעַנְפֵיהֶם וּתְחוּבִים תַּחְתֵּיהֶם, וְגַם בַּקְבּוּק רֵיק וְאוּלַי חוּט קָרוּעַ שֶׁל טֶלֶפוֹן שָׂדֶה, חוּט כָּפוּל, וְיֵשׁ רַק מָקוֹם אֶחָד, עֶשְׂרִים שְׁלֹשִים צְעָדִים מִיָּמִין לַגֶּשֶׁר וְאַחַר כָּךְ בִּזְהִירוּת, רַק מָקוֹם אֶחָד בּוֹ מֻתָּר וְאֶפְשָׁר לַחֲצוֹת, וְעוֹד אֲפִלּוּ לִפְנֵי שֶׁחוֹצִים מַחְלִיטִים, לֹא מַמָּשׁ מַחְלִיטִים אֶלָּא, לַעֲצֹם עֵינַיִם חָזָק וּבִשְׁבִיל הַהַפְתָּעָה וְהַשִּׂמְחָה לְדַמּוֹת אֶת מַה שֶּׁיִּתְגַּלֶּה בַּצַּד הַשֵּׁנִי, מֵעֵבֶר לַשְּׂדֵרָה, אֵין בְּצַדשֵׁנִי כְּלוּם אוֹמֵר אֵיזֶה קוֹל, וְגַם אִלּוּ הָיָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה, בְּשׁוּם אֹפֶן אִי, אֲבָל כְּשֶׁהָרֶגֶל נִתְקֶלֶת בְּמַשֶּׁהוּ, זֶה שֹׁרֶשׁ שֶׁל עֵץ תְּאֵנָה שֶׁהָיָה כָּאן עוֹד הַרְבֵּה קֹדֶם, לִפְנֵי הָאֵיקָלִיפְּטוּסִים וְהָרְתָמִים וְהַמַּעֲזֵבִים, פּוֹקְחִים מַהֵר שֶׁלֹּא לִפֹּל, וְאָז אִם רַק נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְהָסֵב רֹאשׁ לַצְדָדִים, לֹא יָמִינָה וְלֹא שְׂמֹאלָה, וְלֹא לְהַבִּיט רָחוֹק מִדַּי, וְרָצוּי, מִן הָרָאוּי, גַּם לְסוֹכֵךְ עַל הָעֵינַיִם מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, מִיָּמִין וְגַם מִשְּׂמֹאל בְּכַפּוֹת מְקֹעָרוֹת וְנִצָּבוֹת, אִם נִזְהָרִים אֶפְשָׁר עוֹד לִרְאוֹת אֵיזוֹ פִּסַּת שָׂדֶה מַמָּשׁ, כְּלוֹמַר מַמָּשׁ דֶּשֶׁא וּבוֹ בַּרְזֶל חָלוּד עָקֹם נִפְלָא גְּלִילִי מְזַנֵּק כְּנָחָשׁ כְּשֶׁדּוֹרְכִים, כְּמוֹ קוֹבְּרָה, וְשֶׁבֶר מְשֻׁלָּשׁ שֶׁל גַּג אַסְבֶּסְט, מֵהַקָּצֶה מַמָּשׁ, וּבַסּוֹף גַּם, אוּלַי, מִין פֶּרַח.
מתוך מה יש (ירושלים: כרמל/כבר, 2007)
זוהר, אנ אוהב את המבט המדיטאטיבי הזה, שאינו מחמיץ דבר כביכול , ורואה
את המקרי והמזדמן והחולף במבט מנציח.
משהו מעין זה עובר על טבחים במנזרים זן בודהיסטיים האמורים שלא להעלים עין אפילו מגרגר אורז אחד, בלי קשר לתנודות במחירו.
תודה, מוטי. ההשוואה לנזיר הזן יפה אך גדולה עלי, ודומני שגם על הדובר, שתשומת לבו מאד סלקטיבית. תיאור ה"טבע" כאן הוא, כמו בשירה רומנטית מן השורה (מילר, "מסע חורף", למשל), תיאור פיתולי נפשו של הדובר.
תודה, מוטי. ההשוואה לנזיר הזן יפה אך גדולה עלי, ודומני שגם על הדובר, שתשומת לבו מאד סלקטיבית. תיאור ה"טבע" כאן הוא, כמו בשירה רומנטית מן השורה (מילר, "מסע חורף", למשל), תיאור פיתולי נפשו של הדובר.
ובכל זאת זוהר המבט של הדובר רואה ומראה את מה שהמבט הרגיל הבלתי מכוון ובלתי ממוקד איננו רואה. חלק מהמצאי לעין יש לו כמובן איכות מטאפורית וניתן לשמוע נימה מלנכולית או אלגית בקולו של הדובר – אבל לעינו נדבקה זכוכית מגדלת המכוונת אל החמקמק. הזן בודהיסט מבקש לראות את האין וגם להסתירו באמצעות ספירת האורז. ואילו הדובר בשיר מראה איזו ריקות וגם נמלט מפניה על ידי תצפית באזוב ובשאריות .
כן, זה יפה ונכון: ההימלטות מן הריקות באמצעות המיקרוסקופ.
זהר
ספרך ליד מיטתי ואני קוראת בו-קבלתי אותו מההוצאה
נפלא – אשמח לתגובה (כל תגובה, לא רק משבחת).
בטח
המעברים שבין השברים והפיסות והמעזבות לבין התקווה לפיסת דשא ירוקה למרות שברור שגם שם מחכה כנראה לא מעט עזובה. ובכל זאת
מקסים
תודה, מירי, על המבט הרגיש.
מצפה לתערוכה באלחריזי.
ההרגשה כמו בציור היפר היפר ריאליסטי, אבל לא סימולטני, אלא כזה שיש בו זמן, מסע שאי אפשר לראות בבת אחת את כל התמונה.כמו פילוס דרך במנהרה פנימית עם דימויים מוגדרים וידועים של החוץ.
אגב, הקדשתי לך הפנייה בפוסט האחרון שלי.
תודה, ראיתי את הקרוקודיל, והתרגשתי (גם מן השכנות הטובה).
והתמונה ההיפר ריאליסטית מחדדת רק את מה שהיא רוצה (או שנכפה עליה) לחדד.
🙂
🙂
הצלחתי ליקרוא את כל התגובות ,אבל לא את השיר.
נ.
התגובות תמיד יותר מעניינות (וגם התמונות, אמרה אליס)
כמו בחיים, זהר, שווה לחצות את המעזבות, תעלות הביוב וקרעי העיתון כדי לגלות "בסוף גם, אולי, מין פרח".
הובלת חכם.
תודה, שחרמריו!
והפרח – אפילו לא יקנטליסה. אבל בכל זאת – פרח.