מונולוג הכירופרקטית
את צריכה
בִּשכיבה, כרית מתחת לברכיים וצואר,
על הצד, כרית בין הרגליים ומתחת לראש,
לא לעמוד ולא לשבת,
ואם לשבת, כרית בשקע הגב,
תמיכות כל הזמן,
הוראות הכרחיות לגופךְ.
שלא יכאב שיוכל
להירפא זה שלא
מצליח לשאת אותךְ.
את נראית
יציבה
יש לָךְ
הַחְזקה טובה
של הגוף את
בהחלט עם מודעות
ולמרות
זאת מוזר
גופךְ
לא מצליח להחזיקךְ
תבואי שוב מחר.
הי הי קרן – לא אוטוביוגרפי, אני מקווה?
ודאי שאוטוביוגרפי, אך רק מטאפורי, אני מקווה.
וכן, קרן, נשכרתי בפגישה הנשכחת ההיא, לפני שנים, סביב אותו שולחן. כאילו אנחנו אנשים אחרים עכשיו…
היי קרן
תבואי שוב מחר… גדול, כל כך טיבעי…
כל כך זה…
יש לשיר את האין והאוט…
להתראות טובה
טוב מאוד
נהדר (חייכתי)!
תנסי את עוצמת הרכות….
לא אומרים לך שם מה צריך ומה את לא,
אלא מפעימים אותך ברכות גדולה ונותנים לך האופציה להגיע לרכויות הכי עמוקות שלך. מדהים.