בננות - בלוגים / / מונולוג הכירופרקטית
ואף על פי כן כתוב אכתוב
  • קרן קוך

    אני עדיין מתלמדת בעולם הוירטואלי הזה. מנסה לברר מה אני רוצה להגיד על עצמי, ומה לא, ולמה בכלל להגיד משהו. אבל צריך להתחיל מהיכנשהו, אז אתחיל מהמקום: חזרתי לתל אביב אחרי שנות אור שלא הייתי כאן, ואני עדיין חוזרת וחוזרת, עד שאמצא את מה שמצאתי מחוץ לה. בעיקר היה זה המרחק. ומהמקום לזמן: בגיל ארבע התחלתי לכתוב, ושלושים שנה אחרי זה יצא ספר שירי הראשון "אי-אהבה". הייתי זקוקה להרבה זמן, הסחות דעת ודרכים נפתלות כדי למצוא את האומץ להכניס את הדפים האנונימיים למעטפה ולשלוח להוצאה. שלחתי. והספר יצא  בסדרת ריתמוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד. לשמחתי הוא זכה בפרס שרת החינוך לספר ביכורים 2005 והשתתף מטעם אגוד הסופרים בפסטיבל השירה הבי"נ במקדוניה. אח"כ פורסמו שירים שלי בכתבי העת הליקון, עלי שיח וגג.   למדתי משחק וגם שיחקתי, זכיתי לשנות חסד בקבוצת התיאטרון של דודי מעיין בצפון הרחוק. בדרך כתבתי שני מחזות "תמונות" (פסט' ת' קצר בצוותא 2003) ו"מי ששואל נשאר" (פרויקט עצמאי בת' תמונע 2004), עכשיו אני עובדת על מחזה נוסף.   לפרנסתי אני מלמדת תיאטרון במגמת המשחק בביה"ס הדמוקרטי חדרה, (אם מותר לקרוא לזה פרנסה), המסגרת היחידה שבה שרדתי כמורה, ואני נהנית עד כלות נשמתי מכל רגע. עובדת כדרמטורגית בת' הבימה, וכן מנהלת אמנותית של מרכז תרבות קטן ומקסים ברחובות בשם "בית מיכל". מה עוד? הנחיות של אירועי ספרות בבית ביאליק, עריכה אמנותית של ערבי ספרות בהליקון, הנחיית סדנאות כתיבה.   ובתוך כל המהומה הזו, מנסה לעשות את האהוב ביותר,לכתוב.   

מונולוג הכירופרקטית

מונולוג הכירופרקטית

 

את צריכה

בִּשכיבה, כרית מתחת לברכיים וצואר,

על הצד, כרית בין הרגליים ומתחת לראש,

לא לעמוד ולא לשבת,

ואם לשבת, כרית בשקע הגב,

תמיכות כל הזמן,

הוראות הכרחיות לגופךְ.

שלא יכאב שיוכל

להירפא זה שלא

מצליח לשאת אותךְ.

את נראית

יציבה

יש לָךְ

הַחְזקה טובה

של הגוף את

בהחלט עם מודעות

ולמרות

זאת מוזר

גופךְ

לא מצליח להחזיקךְ


תבואי שוב מחר.

 

 

6 תגובות

  1. הי הי קרן – לא אוטוביוגרפי, אני מקווה?

  2. ודאי שאוטוביוגרפי, אך רק מטאפורי, אני מקווה.
    וכן, קרן, נשכרתי בפגישה הנשכחת ההיא, לפני שנים, סביב אותו שולחן. כאילו אנחנו אנשים אחרים עכשיו…

  3. היי קרן
    תבואי שוב מחר… גדול, כל כך טיבעי…
    כל כך זה…
    יש לשיר את האין והאוט…
    להתראות טובה

  4. טוב מאוד

  5. נהדר (חייכתי)!

  6. רונית בר-לביא

    תנסי את עוצמת הרכות….

    לא אומרים לך שם מה צריך ומה את לא,
    אלא מפעימים אותך ברכות גדולה ונותנים לך האופציה להגיע לרכויות הכי עמוקות שלך. מדהים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לקרן קוך