עוד מנת שכחה

שֶׁפֶךְ הַיָּם חָזָק בְּאָזְנַי

נִשְׁפַּךְ אֶל צַעֲקַת חֲתוּלִים מסוּיֶטֶת

מִלְחֶמֶת הִשָּׂרְדוּת בַּחֲצַר בֵּיתִי בֵּין שְׁנֵי נְמֵרִים מוּסְוִים

אַף אֲנִי, מוּסְוֵית,

תופּים זָרִים הוֹלְמִים בְּאָזְנַי,

לֹא יָדַעְתִּי מֶה הָיָה לִי

רָחַקְתִּי עַד כְּדֵי שִׁכְחָה

לֹא יָדַע אִישׁ אוֹתִי לֹא יָדַעְתִּי אֲנִי אֶת עַצְמִי

יוֹנִים מְפַרְפְּרוֹת כְּנָפַיִם חֲזָקוֹת בְּצַמֶּרֶת רָאשִׁי

מְטִילוֹת בי חִרְיוֹנֵי אֵימָתָן

אֲנִי דּוֹרֶכֶת בָּהֶם כְּמוֹ לֹא הָיוּ

כְּמוֹ לֹא הָיִיתִי

כְּמוֹ אֵינֶנִּי כָּעֵת.

הַהַכָּרָה הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנִּי נִשְׁפֶּכֶת לַים,

לֹא כָּךְ אֲנִי טוֹעֶנֶת כְּנֶגְדָּהּ לֹא כָּךְ הִיא צוֹוַחַת בְּאָזְנַי

תופִּים תופִּים וַאֲנִי

רוֹקַחַת לְעַצְמִי עוֹד מְנַת שִׁכְחָה ליוֹם אחד

וְדַי.

בְּשֶׁפֶךְ הַיָּם מְצִיצָה לְאָחוֹר

נִמְרֵי הַזְּמַן מִתְכַּתְּשִׁים, שׂוֹרְטִים אֶת הַצְּוָחָה הַמִּתְקָרֶבֶת,

דּוֹלְקִים בָּעֵץ הַמִּתְנַשֵּׂא

וּמַרְקִיב בְּתוֹכִי.