או איך שקוראים למישור הגדול כותבת
יֵש לוֹ אִישָה אַנָחְנוּ נִצְמַדִים אַנָחְנוּ זֶה לִצְוָואר
זֶה אַנָחְנוּ כְּמוֹ עַלוּקוֹת אַנָחְנוּ יוֹנְקוֹת חַמוֹת קְרוֹבוֹת אַנָחְנוּ לַדָם לַמַוֶות לְמִלְחַמָה
יֵש לוֹ אִישָה הוּא כּוֹתֵב אוֹהֵב
אוֹתַך
יֵש לוֹ אִישָה אַנָחְנוּ נִצְמַדִים אַנָחְנוּ זֶה לִצְוָואר
זֶה אַנָחְנוּ כְּמוֹ עַלוּקוֹת אַנָחְנוּ יוֹנְקוֹת חַמוֹת קְרוֹבוֹת אַנָחְנוּ לַדָם לַמַוֶות לְמִלְחַמָה
יֵש לוֹ אִישָה הוּא כּוֹתֵב אוֹהֵב
אוֹתַך
חזק וממצה. יופי של קצב.
תודההההה זה רך ומלטף (וגם רך חמים)
וואבן וחומוס.
ציפרלקס ושעועית
קלונקס ועדשים
סירוקסט וקילו פיצוחים
דוקר בלב
תודה איריס יקרה
וואו. עשית לי מערבולת פנימית.
יופי של שיר ומקצב נהדר וכמובן – החלוקה לשורות.
מזכיר כמה מכאיב אבל טוב להשתוקק.
כן לי, קצת דם על השפתיים תמיד טוב.
תודה.
חונק השיר הזה, יונק
תודה חני אכן זו התחושה שרציתי.
וואו, מדהים
תודה אחותשלו (סדום ועמורה)
את לא עושה לנו את החיים קלים. את מאלצת אותנו בגלל המבנה והחזרה על המילה "אנחנו" -לחלק ולקרא את השיר כמה פעמים בנסיון לפענח אותו.
לא הכל מתפענח. כי לא כל כך ברור מי הדוברים ואל מי הפניה בסוף. גם השם השיר "אורן" לא ברור, האם זה שמו של "זה שיש לו אישה- שהיא "אותך" שבסוף?
בקיצור, עשית את זה מעניין.
גיורא, אם הבנתי נכון, המפנה הוא בסוף.
כלומר, האשה ו"אותך" אינן אותה אחת, ושתיהן "יוֹנְקוֹת חַמוֹת קְרוֹבוֹת" וכו'.
שלוש שרות ממצות לשילוש.
אמיר תודה, האמת שביונקות וכו' התכוונתי רק לעלוקות אבל הקריאה שלך מאירה לי את השיר אחרת. מעניין.
הה..גיורא, תודה על התגובה היפה ואכן צודק אמיר בתגובתו שהיא אינה אותה אחת וכן, העומס הזה עם המילה אנחנו מכוון כי כל כך אין אנחנו (מה שמזכיר לי את השורה הנפלאה האחרונה מהשיר שלך "להעלים מה שחסר").
סיגל
יפה וחונק, ממש כמו הגלישה שעשית בין השורה הראשונה והשניה, שעושה את זה
תודה תמי על קריאתך היפה.
שורותיך נצמדות לצוואר עם דבק וריח אורנים , קוראת את זה שוב ורואה את המשולש חד הזויות , מרתק
תודה ריקי. דבק וריח אורנים..בדיוק.
וואו סיגל השיר שלך חונק ויונק ודוקר
ומסובב בבטן את הסכין ומוציא ומסתכל בנדקר מתמוטט ודוקר שוב ושוב מוציא ומסתכל בו מת נופל ותוקע קללה ומוריד יריקה וזורק לים ומקווה שלא יבוא בלש חכם וימצא ויתפוס את השיר ויכניס אותו למעצר לפרק זמן בלתי אפשרי.
חה. תודה.
יש לו אישה ואתם כמו עלוקות. כואב בדיוק בצוואר…
יש לו זרימה כמו של טנגו.
יפה.
ומה דעתה המלומדת של אשתו של זה שכותב שהוא אוהב אותך? תתניע לה הזדמנות אחת ויחידה לכתוב שיר על נקודת ההתבוננות שלה? לאורן נוותר הפעם.
Frankly, my dear, I don't give a damn
תודה לוסי יקירתי
לינוק את השיר הזה כמו צ'יסר
חם אש בגרון כמו ויסקי של אלף דולר לשוט
עד שיהיו סיבובים צמתים מכוניות אחרות
כן, נכון, וויסקי
"הליכה במקום הזה בלתי אפשרית
בצהריים היא תצא לרחוב
יש בקצב הקטן שלה משהו דומם
או איך שקוראים למישור הגדול"