אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך

        משוב ועריכה   1 הדוגמן, העורך והמורה   השילוב של הלך המחשבה הרומנטי עם הציווי המודרניסטי "חדֵּש!" יצר דמות אידיאלית של משורר מלידה, שפוצה את פיו ואומר שירה ממש כשם שציפור שיר פוצה את פיה ומזמרת.  מובן שבשום שלב ומקרה לא זה היה המצב. יש כשרון לשוני, אבל שפה היא עניין נרכש; יש כשרון שירי, אבל ...

    מסע לאפיגוניה     חופש הציטוט שהתיר לנו הפוסטמודרניזם נראה לנו עדיין חשוד. כבוגרי המודרניזם אנחנו רגילים לשינויים חריפים שעומדים דום למשמע הפקודה "חדֵש!" כשהיא ננבחת בתוך גולגולתנו בנימה פרוסית חותכת. גם אם לא במוצהר, רוח המהפכה המודרניסטית דרשה מן השירה את החידוש הגמור כתנאי מקדים, וגלגוליהם של טורי שיר, מטאפורות ומוטיבים הפכו למוקצים מחמת ציטוט. אמנם אנחנו ...

      שיר של בת-קול-וחצי *   הנה אתה שוב. כבר כמעט שכבתי לישון בהיסוס הזה. אני כותב לך משום שנראה לי שמנורת ההולוגן כבר שרפה את הזבוב עד תומו. חשבתי להתחצף ולכתוב לך ממש בתוך שדה ההשראה שלך. אני מחמיץ אותך שוב. מתבלבל בעצמי אם זה רק אני פה שרואה שני ילדים חולים שכובים במיטתם.   סגרתי את ...

  לאחר שהדיון בתגובות ל"הקרקס" עבר מן האמנות ושפת האהבה האינטימית שבה נכתב השיר אל ממלכת הריאליזם הסוציאליסטי ומשטרת האמנות, החלטתי  לדלג אל השיר האחרון במחזור – "ארורה" – ולסגור עניין.  כל העניין יצא מהקשרו הראוי.  ובכל זאת, אחרי הויכוח אתמול על אמנות וחיים החלטתי כן להביא עוד פרק-שיר קטן מ"אהבה מכשפת" וגם שיר מענה מאת  בת-קול-וחצי.  אני מקוה שבכך הכל ...

       2 בְּחַדְרָהּ     הִיא הָיְתָה זַמֶּרֶת בָּרִים / וְהִיא הִמְשִׁיכָה לָשִׁיר / גַּם בָּעִיר הַכְּבוּשָׁה / לְבַד / בְּלִי דָּבָר שֶׁיָּגֵן עָלֶיהָ / מִלְּבַד תְּשׁוּקָתוֹ. / עַכְשָׁו, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה / הִיא יוֹשֶׁבֶת וּמִסְתַּכֶּלֶת / בַּמַּרְאָה הָאוֹבָאלִית בְּחַדְרָהּ  הַקָּטָן / שָׁם מָסְרָה לָרִאשׁוֹנָה / תְּמוּרַת הֲגַנָּה וּמָזוֹן / אֶת גּוּפָהּ לִרְצוֹנוֹ. / אֲבָל אַחַר כָּךְ – לָמְדָה לֶאֱהֹב ...

      חבל הצלה לאשה בבית הגדול  ציור מאת דבורה אשכנזי השיר – בבית הגדול מאוד מרגש, פעמים רבות הרגשתי ככה.  הדבר הראשון עליו חשבתי – חבל הצלה. http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3935&blogID=182#res32910    

      1 בַּבַּיִת הַגָּדוֹל     בַּבַּיִת הַגָּדוֹל / עָמֹק פְּנִימָה בְּלַבִּירִינְתְּ הַחֲדָרִים / הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל מִטָּתָהּ מְהֻרְהֶרֶת. / הַאִם הִיא זוֹכֶרֶת? תְּמוּנוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר, שָׁם בַּחוּץ / מוֹפִיעוֹת בָּהּ – / מִדְרוֹנוֹת יְרֻקִּים / כְּבָשִׂים, בָּתֵּי חֹמֶר / חוֹמוֹת טִיט שָׂרוּף / מְעֻגָּלוֹת הֵיטֵב. / הֵיכָן זֶה הָיָה? / הַאִם הָיוּ אֵלֶּה חַיֶּיהָ? / חַיֶּיהָ שֶׁלָּהּ? ...

  לגעת בַּדיבור     לפני כחמש עשרה שנה התבקשתי להרצות בהשתלמות מורות לספרות ביער ירושלים. הגעתי נמרץ וחדור שליחות, במטרה להעביר שם כמה מתודות חליפיות לדרכי קריאה בשירה החדשה. נדרשו לי כמה דקות כדי להבין ששמות כמו חזי לסקלי, אדמיאל קוסמן או גם סאפפו וקוואפיס עוררו אצל רובן תהיה רבתי, ואילו השירים העלו על פניהן מגוון הבעות שנע בין ...

  הַפִּתּוּי    זֶה הָיָה הַפִּתּוּי: לְחַכֵּךְ אֶת הָאֲנִי כְּנֶגֶד הָאַתָּה, אֶת מַחְשַׁבְתֵּנוּ כְּנֶגֶד תְּמוּנוֹתֶיהָ. לָחוּשׁ.   שָׁם, אַתָּה זוֹכֵר, הָיִינוּ כְּבָר קֹדֶם, בְּלִי אֵם וּבְלִי אָב, בְּלִי טַבּוּר, מְסֻמָּנִים רַק בַּחִתּוּךְ הָרִאשׁוֹן. חָפְשִׁיִּים מִכֹּבֶד, מִמִּדָּה, מִכְּלָיָה, נָדַדְנוּ זֶה בָּזֶה, חָלַמְנוּ עוֹלָמוֹת, חָיִינוּ.   אֲבָל הַהִמּוּר הָיָה נָמוּךְ מִדַּי, הַסִּכּוּן – רַק מִשְׂחָק. הַתְּשׁוּקָה הָיְתָה מַעֲשֶׂה, שָׁלֵם בִּן רֶגַע. כָּכָה ...

רביעי שירה   ב ה ל י ק ו ן   מתוך "פנטסיה"    שָׁלֹשׁ טַבָּעוֹת לִבְנֵי לִילִית בִּמְרוֹמָם שֶׁבַע לִנְסִיכִי גַמָּדִים בְּטִירוֹת אֶבֶן צֵל, תֵּשַׁע לִבְנֵי הַתְּמוּתָה, יְלִידֵי הָאָדָם,                       אַחַת לְשַׂר אֹפֶל עַל כִּסְאוֹ הָאָפֵל בְּמַמְלֶכֶת מוֹרְדוֹר בָּהּ הַצֵּל לֹא נִרְדַּם.                  איך נעזר טולקין בשירה ובשפה על מנת לעצב תרבויות ועידנים בממלכת הפנטסיה? היכרות מקרוב עם פן קסום ...