רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
נקרעתי מצחוק, רני!!! כתבת מקסים!! ואיך שאתה בעניינים – עם תיאורי צווארון הקרושה, הפנינים הפולניות, נעלי בובה ועוד ועוד. נו, העריכה הלשונית ב'סגנון' מקרבת אל הדברים החשובים בחיים :))
בקיצור, אני מקווה שזו רק רשימה ראשונה בסדרה. ואמרתי כבר שאני בעד אסתר ראב? הצץ בתגובתי בבלוגך ותדע למה.
האמת, רציתי לשלוח לך תמונה שלי, עם איפור כבד, עינים קרועות, מוארות, עם החזיה האדומה המצוייצת שלי עם שדיים רוטטות שהיניקו ארבעה ילדים, עם רגלים חשופות, ואת השיר, "אתה" (תסתכל בבלוג שלי. ויש שם עוד). רני יקר, תפתח את העינים תסתכל מסביב, ואפילו רק במטע הבננות המרהיב. אסתר ראב יפיפיה, סקסית, ומשוררת נהדרת, מלאת חיים. יופי של רשימה. שבת שלום חיה אסתר.
פורטרט – דליה רביקוביץ.
היא יושבת ימים רבים בביתה.
היא קוראת עיתונים.
(מה יש, אתה לא קורא?)
היא אינה עושה מה שהייתה רוצה לעשות
יש לה עיכובים.
היא רוצה, הרבה וניל,
תן לה וניל.
בחורף קר לה, קר לה ממש
קר לה יותר מאשר לאחרים.
היא מתלבשת היטב ועדין קר לה.
היא רוצה וניל.
היא לא נולדה אתמול, אם זה מה שאתה חושב.
זאת לא פעם ראשונה שקר לה.
לא פעם ראשונה חורף.
בעצם גם הקיץ איננו נעים.
היא קוראת עיתונים יותר ממה שהייתה רוצה.
בחורף היא לא זזה בלי תנור
נמאס לה לפעמים.
האם היא בקשה ממך הרבה דברים?
תודֶה שלא.
היא רוצה וניל.
אם תרצה להביט מקרוב, יש לה חצאית משובצת.
היא אוהבת חצאית משובצת כי זה עליז.
להביט עליה אתה תצחק.
הכל מגוחך כל-כך.
אפילו היא צוחקת לזה לפעמים.
קשה לה בחורף ורע לה בקיץ
אתה תצחק.
אפשר להגיד מימוזה,
עוף שאינו פורח,
אפשר להגיד הרבה דברים.
היא תמיד מתעטפת במשהו ונחנקת,
לפעמים חצאית משובצת ועוד בגדים
תשאל, למה היא מתעטפת כשאפשר להחנק?
הדברים האלה מסובכים.
זה הקור בחורף והחום המופרז בקיץ,
אף פעם לא כמו שצריכים.
ודרך אגב, אל תשכח, היא רוצה וניל,
עכשיו היא אפילו בוכה.
תן לה וניל.
שולמית אפפל יפה מאוד-מלכה
חוץ מזה כתבה משעשעת שוב מתגלים חוש ההומור והשנינויות שלך רני
מחכה לכתבה על סקס אפיל אצל משוררינו היקרים
שמעתי שיש מהם שהתהלכו עם מכנסיים עד עכשיו(עד הברך)מורמים למעלה עם שלייקס:)))
חיה, תודה לך על תגובתך הנועזת. כבר כתבתי ליעל שאת חתומה על סקס אפיל ושיק. להשתמע, רני
מעולה. בדיוק בהשקה של טלי לטוביצקי סיפרה עינת וויצמן שהיא התחברה לשירים שלה (של טלי) בלי לדעת איך היא ניראית, והיא דמיינה לעצמה משוררת נוגה ודאובה, רזה ודהויה משהו, וכשהיא פגשה אותה היא לא ידעה מה לעשות… "עם כל הטלי הזה", כי טלי כל כך יפה וחיונית ובעיקר כל הזמן מחייכת. נפלא.
איריס היקרה – כן כן, הפרסונה שעולה מן היצירות אינה עולה בקנה אחד עם מי שאנחנו פוגשים ביומיום. לי תמיד אומרים שאני טיפוס שמח וסיפוריי פעמים רבות עצובים. אורי ברנשטיין כתב על כך ספר. רני