רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
היי רני שני המאמרים על רוני סומק כתובים יפה וברגישות רבה רוני סומק משורר נפלא ואדם מקסים ביותר -מענטש (דבר שהוא נדיר במקומותינו)אחרי יהודה עמיחי הוא המשורר שהצליח להפתיע אותי במקוריות דימויו ובקולו היחודי
הוא לא רק אהוב על תלמידים(הוא כבש אותם בביקוריו במסגרת סופר אורח בבית ספרי)
אלא גם על מבוגרים
הוא ההוכחה החיה ששירה איכותית יכולה להיות פופולרית
והנה שיר אהוב מתוך "ברדלס"
ידית של טוריה
היא רצתה לתפוס את האהבה כמו ידית של טוריה,
באצבעות שתלשו יבלית.
קרקע בתולה יש רק בשירים
או בקומה השביעית, על אדן החלון ממנו
קפצה.
חנה היקרה. אילו תגובות יפות – כאן וב-nrg. אני מקווה שרוני סומק רואה. את אור בבלוגייה הזאת שלאחרונה נתונה מחד גיסא להתקפות מיותרות, ומן הצד האחר לוקה באדישות חבריה. זה הזמן לקרוא למשוררות המצוינות: שולמית אפפל ויודית שחר לחזור אלינו, וליעל ישראל, הסופרת הנהדרת והאהובה, לחדש את פעילותה לאלתר.