רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
שלום רני
אני מצטט מדבריך:
"אני כותב זאת בלב כבד כי לא ראיתי את אחיי הסופרים יוצאים בראש המחנה ותובעים את שחרורו של גלעד שליט לאלתר ובמחיר כבד"
שים לב, אתה לא נותן לאף אחד (כולל הסופרים) להחליט מה נכון.
לפי דעתך הסופרים חייבים להחליט שיש לשחרר את גלעד שליט גם בעד מחיר כבד.
אולי הסיבה שהם לא כותבים היא כי הם חוששים להביע את דעתם האמיתית ,והיא שעם כל הכאב יש דברים שהלב אומר משהו אחד אבל השכל אומר משהו אחר.
אני מאד מעריך את דבריו של גרוסמן מאחר והם מנומקים היטב. אבל קריאות פופוליסטיות רק כדי להיות "בסדר" לא נראות לי מוסיפות כבוד לנושאיהן.
מה שכן, העובדה שאותם יצחק לאורים ומרעיו לא דורשים מהתמאס למלא אחרי אמנת ג'נבה ולאפשר ביקור אצל גלעד,(כאמור, קריאה "לשחרר" היא סתמית בעֵיני)
מעידה כאלף עדים שבני עמם ממש לא מעניינים אותם. לעיתים אני חושב שגם בני העמים האחרים לא מעניינים אותם , הרצון לעשות רושם הוא שמעניין אותם.
בברכה
גיורא
תוכן: גיורא, זה נחמד שאתה עסוק בלתת לי ציונים על רמת הכתיבה שלי ומידת נימוקיה, אבל לא זה העניין כאן. דווקא אדם כמוך חשוב מאוד מה הוא חושב בעניין שליט. חשוב גם לומר שעם כל ההתנחמדות לשמה, מי שחושש, מהרהר, תוהה, משתהה, מחליט שהוא לא יודע כרגע, בעצם גם הוא הכריע. יש כאן שני מצבים: או שגלעד שליט משוחרר או שהוא ממשיך להינמק בשבי. מי שיושב על הגדר בעצם אומר – מעכשיו עד להודעה חדשה שתהיה אין לדעת מתי, גלעד שליט בשבי. מעניינת מהי עמדתך בלא נפתלויות דיפלומטיות והטפות על רמת הכתיבה של אחרים.
וזה אותו הרני שליגלג כאן בעבר על בלוגרית שכתבה דבר מה מרגש על גלעד שליט ועל הצורך לשחררו ואז הוא כתב לה בתגובה ובציניות שתלך לשחרר אותו בעצמה. הלאה הצביעות.
קודם כול יש לדייק, לא מדובר בכלל בבלוגרית אלא במשוררת – חגית גרוסמן. ובאשר לעניין עצמו – צדקה היא ממני. חגית, קבלי את התנצלותי. לגלוגי דאז לא היה במקום. רני.
שלום רני
לא נתתי לך ציונים על רמת הכתיבה. אלא הבעתי את התנגדותי לרעיון המנחה את הכתבה שלך.
אני לא מחזיק מעצמי כ"איש רוח" ולא חושב שלדעותי יש משקל גדול יותר מאשר לדעתם של אחרים.
גם היותי אב שכול לא מקנה לדעותי משקל מיוחד.
אבי כל חטאת היה יצחק רבין בעסקת ג'יבריל המפורסמת ,המשיך אותה אריק שרון בעסקה הנלוזה על טננבויים.
יכול להיות, שלאור התקדימים האלה כשההנחה היא שבסופו של דבר ישחררו את כל רבי המחבלים, אז עדיף עכשיו מאשר מאוחר.
אבל, אם בכל אופן יש מישהו שיהיה מספיק איתן וימתין לתנאים המינימליים שנתניהו הציע, אני בעד לחכות.
אני חושב שההשוואה לסיפור רון ארד אינה נכונה מאחר והחמאס מחזיק את שליט בחיים כשכל העולם נושא את עיניו אליהם. האינטרס של החמאס הוא להחזיק את גלעד שליט בחיים.
אם יש סיבה "רגשית" לשחרורו של גלעד שליט "בכל מחיר" היא נובעת ממקום אחר.
אני לא אוהב להגיד אותה כי אני מניח שייחסו את דעתי להיותי אב שכול ולא לסיבה האמיתית והיא היותי ציוני (שמאלן בדעותי הפוליטיות והכלכליות יותר מכל המתחזים ל"שמאל הרדיקלי")
אך מכיוון ששאלת לדעתי אענה לך בכנות:
בישראל של היום, כאשר רבים מאד המשתמטים משירות משמעותי בצבא כי תורתם אומנותם, או כי סתם "לא מתחשק להם". כאשר מעטים נושאים על גבם ומשלמים בחייהם בהגנה גם על המשתמטים ועל הפוסט והאנטי ציונים. מול כל אלה עומדת משפחת שליט הנפלאה ,שלמרות שאחי האב נהרג בצבא, חינכו את ילדיהם לשרת שרות משמעותי,
אם יש מישפחה שלמענה שווה לשבור את הכלים -זו משפחת שליט.
בברכה
גיורא
גיורא, תודה לך על תשובתך הכנה והמפורטת. רני
רני שלום,
אני חולקת עליך בעניין בסיסי אחד: סופרים לא צריכים להביע את דעתם, כי הם עוסקים במהויות תכנים ואידאות, אלא כי הם בני אדם, וכבני אדם אמורה להיות להם אחריות חברתית. בני אדם רבים עוסקים במהויות, תכנים ואידאות, אבל אין להם כשרון כתיבה. מה שמייחד את הסופרים הוא כשרון הכתיבה (גם זה לא תמיד…) אבל הכשרון הזה לאו דווקא מעניק להם תבונה פוליטית. לכן אני באופן אישי לא מייחסת חשיבות מיוחדת לדעתו הפוליטית של סופר או משורר זה או אחר. אני מקשיבה לה בדיוק כמו שאני מקשיבה לדעתו של אדם אחר, ומוצאת שלפעמים לאנשים שמוכשרים בתחומים אחרים יש תבונה פוליטית רבה יותר מזו של כמה וכמה סופרים ומשוררים.
מה שמעניין לבחון זה את המתאם בין הדעות הפוליטיות של הסופרים והמשוררים ביחס לכלי התקשורת ולממסד הספרותי בזמנם, כי להם הם זקוקים. זוכר איך היפלו לרעה את אלכסנדר פן, כי לא החזיק בדעות הפוליטיות הנכונות לתקופתו? איך היה מנודה? ז ה משורר ששילם מחיר אמיתי עבור דעותיו, ולמרות זאת החזיק בהן ולכן אני מעריכה אותו. בנוגע לגלעד שליט אני מזמינה אותך לקרוא כאן:
http://www.notes.co.il/hanis/48400.asp
ושים לב מתיי השיר הזה פורסם: ב- 7.10.2008.
אני מניחה שיש עוד כמה וכמה סופרים ומשוררים שהתייחסו לגלעד שליט עוד לפני שהוא הפך לקמפיין תקשורתי , כך שהייתי מציעה לך לא להיות כל כך נחרץ בקביעותיך.
הגבתי לך שם באריכות, אבל לא אישרו עדיין.
א. אתה מניח שכולם חושבים אותו דבר.
ב. אתה לא באמת יודע מה כל אחד ואחד עושה. הזכרת את גרילה, גרילה זו קבוצה של כל מני אנשים.
אני הפגנתי ויזמתי הפגנות עם גרילה, אבל לא עם כולן הסכמתי ולא לכולן הלכתי.
לעומת זאת להפגנות של שליט אני כן הולכת. אז למה לך להכליל יוצרים מבלי שאתה יודע מה הם עושים?
אגב, הצעתי לך ללכת ביחד להפגנה הבאה, רוצה?
התחושה שלי היא שסופרים צריכים להחזיק בתפישות מסוימות שיקדמו אותם היטב במיליה הספרותי.
ואם אינם אחוזים בתפישות הללו הקידום הופך לצולע במקצת.
אני למשל מודאגת באשר לפולרד, כשהזכרתי אותו, הסבירו לי שבחר בימין וכרגע הוא מנודה.
הגבתי, ראבק מדובר בבנאדם והוא חולה מאד, עזבו אותכם מ..
נפלה שתיקה. ועל כך אני בדיוק מדברת.
וכעת אובאמה בארץ, ופפולארד נמק .
ומי ששותק. שותק.
רני, אני אישית חושבת שרק גרוסמן, כי גרוסמן הוא זן נדיר שכבר לא רואים במקומותינו. אבל עוד אני חושבת שאתה שופט לחומרה ולא בצדק, את הסופרים והמשוררים בכלל, ואת גרילה תרבות. הרי זה הכי קל ופשוט ובטח פופולארי לצאת בהכרזות ריקות וחסרות סיכוי לשיחרור גלעד שליט. דווקא כובד הראש והעובדה שהם לא יוצאים בראש חוצות, למרות הכאב, והרי ברור שכולם כולל כולם כואבים מאד, דווקא העובדה הזאת מוציאה אותם הרבה יותר טוב.
וגרילה תרבות. אני חושבת שהטיעון שלך לגבי השקט היחסי שהם מייצרים בנושא, שוב, לא מוצדק. הרי הם לא פועלים רק בשטחים. הם פועלים בכל מקום בו נדרשת פעילות חברתית וערבות הדדית שגם היא נדירה במקומותינו.
צודקת פנייתך אל השמאל הראדיקאלי בדרישתך להשגת תנאי ביקור הוגנים.
אבל חולקת על ההכללה הגורפת של גיורא פישר כי היהודים בשמאל הראדיקאלי לא מעוניינים בטובת עמם, ואני חוזרת עם גיורא פישר לדיון ישן. הכללות באשר הן, (כמעט) תמיד שגויות.
אני גם חושבת שאנחנו שבויים בקונספציית חמאס שגוייה. המניעים שלהם לגיטימיים מאד בעיני עמם. הם רוצים את שלהם, במחיר כאב רב אצלנו. בדיוק כמונו. אנחנו במשך שנים רוצים את שלנו, במחיר כאב גדול אצלהם.די לזכור שיותר מאלף אנשים נהרגו בעופרת יצוקה. אנחנו בכלל לא קולטים את המספר הזה.
רק רעיון כמו זה של גרוסמן, שאני מצדדת בו מאד, יוכל להוציא את כולנו מהבוץ ומעגל הכאב הנורא הזה. אני חושבת שהוא היחיד שהציע הצעה מעשית ביותר.
ואת כל זה כותבת מי שנמצאת עכשיו בארה"ב. לא ייאמן!
שאלוהים יעזור לי, אנחנו עוד בעידן ה"נפולת של נמושות?" לא מתנצלת לרגע, אבל סתם להשכלה כללית, בדיוק בדיוק עוד חודש (הטיסה שלנו בשמיני באוגוסט) אני אכתוב לך את אותם דברים מהארץ.
שלום איריס אליה
חזרתי וקראתי כמה פעמים את דבריו של רני יגיל ולא מצאתי שכתוב בם:"צודקת פנייתך אל השמאל הראדיקאלי בדרישתך להשגת תנאי ביקור הוגנים"
מה לעשות אבל אני הדל באלפי מנשה כתבתי את זה ולא רני.
האם אפשר לכנות זאת כטעות פרוידיאנית?
מה שטוב- ליחס לרני מבקר הספרות
ומה ש"רע" – לגיורא פישר?
כתבת "די לזכור שיותר מאלף אנשים נהרגו בעופרת יצוקה. אנחנו בכלל לא קולטים את המספר הזה."
ואף מילה שלך כאן, ושל אנשי השמאל הרדיקלי בעבר , על מה הוביל למבצע הזה.
כאילו צמח מהאויר.
הרי בדיוק על זה מלינים רני ואני, שהמבט של "השמאל הרדיקלי" כל כך מוטה שכל אדם בר דעת חייב להעלות ספקות ולתהות בקשר למניעים הניסתרים והגלויים שלהם.
בברכה
גיורא
גיורא יקר,
ראשית התנצלות. אכן אתה כתבת את הדברים, אם כי ברור שזאת דרישה הרבה יותר לגיטימית מהתביעה לשחרור גלעד שליט.ובכל זאת, לא ראיתי את החלוקה שציינת, "טוב" לרני ו"רע" לגיורא פישר.שתי הפיסקאות הראשונות הביעו הסתייגות מדבריו של רני, כמו גם הסתייגות מדבריך.
אני דוחה בכעס את הרמז שאני כותבת אל רני כ"מבקר ספרות".זה דיון שאין לי כוח לפתוח אותו. הוא תלוש ומנותק, וכבר חזרתי והבהרתי בפניך ובפני אחרים, אני לעולם לא אכתוב משהו שאני לא מאמינה בו במחיר איזשהי קבלה ספרותית. אני בין היוצרים היחידים במטע שהעז להגיד בריש גלי את דעתו בעניין יצחק לאור, למרות, ואתה בוודאי יודע היטב, המחיר שברור לי שאשא לכשיצא ספרי. אני אשמח לקבל ממך התנצלות בחזרה.
לעניין עופרת יצוקה. זאת דעתי. אני חושבת שהפכנו קהי חושים כאשר מדובר במניין קורבנות בכלל, ובמניין קורבנות הצד האחר בפרט. קצרה היריעה מלפרט את תולדות הסכסוך כפי שאני רואה אותו. אבל באופן כללי, אני לא מנקה מהצד שלנו, היהודי – ישראלי, את האחריות לסכסוך הדמים הנורא הזה. אחריות משותפת לגמרי, בניגוד אולי לחלק לעמיתי מהשמאל, אני בפירוש חושבת שאחריות הצד הפלסטיני אינה נופלת מהאחריות שלנו. בזה, ולפחות בזה, אנחנו שווים.
לאיריס אליה
קבלי את התנצלותי אם כך התפרשו הדברים.
גם לא ידעתי שעומד לצאת לך ספר בקרוב, למיטב זכרוני לא ראיתי על כך רמז בפוסטים שלך.
אשמח לשמוע פרטים על הספר, מתי יצא ובאיזו הוצאה.
שיהיה לך בהצלחה
מכל הלב
גיורא
תודה רבה, גיורא.מקבלת לגמרי.
ספרי "מכתוב" יצא ב"קיבוץ המאוחד". ואתה יודע מה, אני חושבת ששם אפשר יהיה לקרוא בהרחבה את דעתי בעניין הסכסוך.
שוב תודה רבה.
היו רמזים ואף פרקים.מי שנכנס וקורא ראה
הכללות, את אומרת, הן דבר שגוי. כהכללה זה נכון. אבל הכללות הן גם דבר חיובי וחיוני, שעוזר בהבנת ופיענוח המציאות. אין להכחיש שלאדם האמריקאי, למשל, יש אפיונים משלו (פרי התרבות שבה גדל), ולאדם היפני יש את האפיונים הבסיסיים שלו, וכך גם לאדם הדתי, ולאדם החילוני וכן הלאה. יש להניח גם, שאם ברחוב חשוך יופיע מולך בחור קצוץ שיער עם קעקועים ונבוט בידו תחששי יותר מאשר אם יהיה זה בחור עם שיער ארוך ומשקפיים עגולים וגיטרה בידו. כך גם אם ייכנס לקניון אדם עם תיק על גבו ויקרא "אללה אכבר". הרי לא תניחי שהוא סתם כך משבח את שמו של אלוהים, אלא שמדובר במחבל מתאבד. וזו דווקא תהיה הכללה בריאה שעוזרת לשרוד. לא?
היי בועז. צודק לגמרי. אבל סייגתי, בסוגריים. כתבתי כמעט:)
יש נושאים הרבה יותר חשובים, הרבה פחות פופוליסטיים (או כן פופוליסטיים, אבל הרבה יותר מעניינים). אז אל תטיף לי מוסר.
כמובן, למשל שיריו של שי אריה מזרחי ומידת התקבלותם.
תקפוץ לי, אידיוט
אקפוץ בשמחה, אבל זה כמובן לא יעשה את שיריך טובים יותר.
שיריי טובים מספיק אם תקפוץ או לא תקפוץ, (עצתי: מצא מגדל גבוה, ומהר).
אשרי הנחתום המעיד על עיסתו ומתבוסס בה בזיעתו.
ומי אתה שתחתום על עיסתי?
קורא ואוהב שירה אנוכי.
אז תאהב שירה אחרת, לטעמך, ואל תאהב את שירתי. אבל אל תשכח, כשתעבור ליד בניין גבוה, לעלות לקומה האחרונה ולקפוץ מהגג, טוב?
בכל אופן כעת כבר ברור מה מעסיק את אדוני. לא פלא שאין זה גלעד שליט, אלא פופיקו של המשורר.
גלעד שליט לא מעניין אותי, נכון. מעניינים אותי דברים אחרים: מאבקם של תושבי שייח' ג'ראח, סילוואן, דהמש, יפו, ועוד, מעניין אותי המאבק להעלאת שכר המינימום, מאבקם של תושבי השטחים נגד הכיבוש הישראלי, מאבק נגד ממשלת ישראל הקפטיליסטית והחזירית, שיודעת להעלות טוב מאוד את המשכורות לחבריה ב-1500 ש"ח נטו, מצד אחד, ומצד שני למנוע מעשרות אלפי אנשים עוד כמה מאות שקלים שיעזרו להם טוב יותר להתקיים. מאבק נגד ממשלת ישראל שמחבלת בכל סיכוי לשלום, או שיודעת לדבר עליו מכאן ועד הודעה חדשה אך בפועל ובמכוון לא עושה דבר למענו, שמדכאת ומנשלת את זכויותיו של מגזר שלם באוכלוסייה הישראלית, ממשלה שממשיכה לכבוש ולהרוס. ולא חסרים עוד מאבקים חברתיים חשובים יותר.
מעניין אותי גם, במה אתה מתעניין חוץ מלקפוץ ולנעור שאם שא"מ לא חושב שגלעד שליט מעניין, אז מה שמעניין אותו זה רק ההתעסקות בשיריו.
גלעד שליט הוא חייל בצה"ל, צבא שכובש כבר עשרות שנים אוכלוסייה שלמה, מתעלל בה, הורג בה, הורס בה. הוא זוכה ליחסי ציבור ענקיים. כל התקשורת מתעסקת במאבק לשחרורו, יומם ולילה, אנשים משנים בפייסבוק את תמונת הפרופיל שלהם לתמונה של גלעד שליט, או מעבדים את תמונתם לרקע כחול, בסגנון התמונה של גלעד שליט. משוררים, סופרים, כותבים עליו מאמרים, שירים, ללא ספק מחיר כבד לחטיפתו. אחר כך מה יעשו עם השירים האלה? אפשר להקיא.
אז כן, גלעד שליט בפופיק שלי.
אני מבין את תסכולך האישי הנובע כנראה מן הניסיונות הנואשים להחזיק במשרת מחסנאי או סוכן באחת ההוצאות הקטנות: "גוונים" או "רימונים" ואף מזדהה עימו. אכן רשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף. אבל במקורותינו הקדושים כתוב: "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו", ואילו היית דבק במשפט זה של חז"ל אולי היה הדבר מיטיב עימך. באשר לפוזה השמאלנית הגדעונלוית הפתטית שעטית על עצמך – צר לי, מר פופיק, את זה אני לא קונה אצלך כמו אצל רבים אחרים.
תסכולי האישי? יפה לך, נועֵר יקר, הידע הרב שאתה מפגין על חיי האישיים, והיכולת לקבוע אם אני מתוסכל, נואש, או פאתטי. אני עושה. מה אתה עושה, חוץ מלקשקש? לך תחטט באף.
אולי אמצא שם שיר של שי אריה מזרחי.
אולי. בינתיים קרא את טורו המצוין של דורון רוזנבלום, אולי תשכיל:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1177341.html
הי רני.
בתקווה ששליט ישוב וכל האסירים לאמהותיהם וילדיהם.
הגבתי לך בבלוג שלי, עם התייחסות גם לספר 'אימג'יזם ווורציטיזם'.
http://chicky00.wordpress.com/2010/07/06/%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%96%D7%9D/#comment-2176
צ'יקי קראתי את דבריך על שליט. אני מבין אותך. אגיב בבלוגך. כנראה סדר העדיפויות שלך ו7שלי במה שצריך לקדם מבחינה חברתית לקראת עולם טוב יותר – הוא שונה. אבל בעניין שכר המינימום אני עימך עד הסוף. אקרא ביתר פירוט את תוכניתך לשחרור שליט.
באשר לספרו של של זך שתורגם על ידי ויזן: "אימג'יזם ווורטיציזם". רק הצצתי בתגובה, אך מתוך שהצצתי, נפגעתי. לא הייתה לנו אין לנו גם עתה כל כוונה או רצון לפגוע אישית בנתן זך ולהרגיזו מרבצו. חלילה. אנו סוברים שדווקא המסה הזאת, שיש בה משהו מן הטרחני והנוקדני – זה נכון – מאירה לנו את מצב התקיעות הספרותי-שירי אשר בו אנחנו נמצאים, לצערי. אפילו יותר מן הקביעה בשיר של זך כי "הטון של אודן הוא הטון הנכון", אבל אולי סבור אתה כי יש לרענן את תיאוריות השירה ואילו על המאמר אבד כלח. אקרא ביתר שאת. בכל אופן תודה.
כולנו תקווה ששכר המינימום יעלה, שהשרים יפסיקו למלא כל הזמן את הכיסים, שיתוקנו העוולות החברתיות ושגלעד שליט ישוה הביתה עוד היום.
רני
הי רני, מוזמן להופיע ביום ראשון בשירת המינימום ולהזכיר בבלוג
http://www.facebook.com/event.php?eid=128130757228069&ref=mf
שא"מ,
התגובה שלך והיחס שלך לעניין גלעד שליט עצובה ומכעיסה. אתה בדיוק מסוג האנשים שעושים נזק לעניינים הכמעט קדושים שאתה נאבק עליהם. אתה מעורר אנטגוניזם רב לא רק בציבור שמתנגד לתפיסת עולמך, אלא בציבור שמאד קרוב לתפיסת העולם הזאת.
איך יכול מישהו לייחס "התנהגות חזירית" לאנשים שפועלים על פי אותן אמות התנהגות שלו?
הרי בביטול הכאב של משפחת שליט יש בדיוק את אותו ביטול כאב של תושבי דהמש ויפו או כל מקום אחר.
אני חושבת שצ'יקי ארד היטיב להתנסח ממך. תשאיר לו את העבודה. לטובת כל מי שהעניין החברתי בדמו. לטובת כל מי שרוצה לחולל את השינוי המיוחל.
שימי לב: התנסחותי הייתה גסה ודיעותיי הרחק מן הקונצנזוס, אולם בשום מקום בתגובותיי לא ביטלתי את הכאב של משפחת שליט. מה שכן חורה לי זו ההתעסקות והדרישה להתעסקות בעניין גלעד שליט, שאולי הוא חשוב לעצמו, אבל נוח יותר להמונים להתעסק בו מאשר בבעיות חשובות, לדעתי, הרבה יותר, מן הסוגיה הזאת. אכן, צ'יקי היטיב להתנסח ממני, והייתי גס, לעומת תשובתו המעודנת – אבל דעתי עדיין עומדת – ההתעסקות הזאת, לדעתי, לא באה ממקום אמיתי. הכאב של משפחת שליט, אמיתי, אבל אני בספק בנוגע לכל ההמונים שצעדו בשביל אותו חייל אומלל.