רגע

 

חַלּוֹן

שְׁטוּף אוֹר

מִשְׁתַּקֵּף

עַל רִצְפַּת חֲדַר הָרַחְצָה.

 

בִּמְחִי מַגֵּב,

אֵינֶנּוּ.

 

כתיבתהּ של ענבר תבור בספר "נוגעת לא נוגעת" ובכלל היא מעין ניסיון לשלוח מחושים דקים, מדויקים, המבקשים לקלוט את העולם. קליטת העולם בשיריה אינה רק הכרחית-קוגניטיבית, היא נעשית באמצעות הנגיעה החשופה, הנוגעת-לא נוגעת, המאפשרת להרגיש את הדברים באופן אינטואיטיבי, בתחושות של הרקמות הפנימיות. זוהי שירה צלולה ובהירה שבה המובן מאליו מקבל בשירים משמעות מטאפיזית.

 

דבורה יעל זן, עורכת הספר

 

ענבר תבור, ילידת 1967, אימא לשלושה ילדים. באה מעולמות הצילום והקולנוע. בכתיבתה, היא אוחזת בעט, במקלדת, כבמצלמה ומקפיאה חלקיק זמן או דימוי ויזואלי המתרגם עצמו למילים ולולא היה נכתב, היה נעלם מן העין ומן הלב. ב-2022 פורסם ספר שיריה הראשון "עוברת אורח" בהוצאת עמדה. "נוגעת לא נוגעת" הוא ספרה השני.

 

 

עוד עשרים שירים קצרצרים ויפים של ענבר תבור מתוך "נוגעת לא נוגעת":

 

 

ערְבוּת

 

שְׁתֵּי נְמָלִים קְטַנּוֹת

גּוֹרְרוֹת

נְמָלָה אַחַת גְּדוֹלָה

מֵתָה.

 

 

*

 

שְׁנֵי אֲנָשִׁים

נִרְקָמִים זֶה בָּזֶה

בַּעֲדִינוּת

שֶׁל רִקְמַת תַּחֲרָה,

מַשְׁאִירִים

קְצֵה חוּט

 

לְהִפָּרֵם.

 

 

אבא

 

בְּאַרְגַּז הַיְּרָקוֹת

בֵּין עַגְבָנִיּוֹת

מְלָפְפוֹנִים

לִימוֹנִים

מַנְגּוֹ וַאֲבַטִּיחַ

שָׂם אַבָּא שֶׁלִּי

אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ

וּמַנִּיחַ עַל מִפְתַּן דַּלְתִּי.

 

 

בבית הספר החדש

 

כִּתָּה חֲדָשָׁה

שֻׁלְחָן חָדָשׁ

כִּסֵּא חָדָשׁ

מְרֻפָּד

בְּפַחַד

(יָשָׁן).

 

 

אהבה

 

כְּשֶׁכּוֹכָב נוֹפֵל,

כְּשֶׁרִיס נוֹשֵׁר,

כְּשֶׁאֲנִי מְכַבָּה

אֶת נֵרוֹת יוֹם הַהֻלֶּדֶת.

תָּמִיד

מְבַקֶּשֶׁת.

 

 

חורף

 

1.

הָאוֹר נוֹפֵל

רַךְ

עַל הָעֵשֶׂב

הַלַּח

וְעָלַי.

 

2.

כַּפּוֹת רַגְלַי

מְהַסְּסוֹת

בַּבֹּקֶר

רֶגַע

לִפְנֵי שֶׁנּוֹגְעוֹת

בָּרִצְפָּה הַקָּרָה

וּבְעוֹד יוֹם.

 

3.

הָעוֹלָם

מְחַלְחֵל

נִסְפָּג

צוֹבֵעַ בְּיָרֹק

עוֹשֶׂה בִּי

פוֹטוֹסִינְתֵֵּזָה.

 

4.

יֶלֶד

מַמְתִּין

לִתְפֹּס

בִּלְשׁוֹנוֹ

טִפַּת גֶּשֶׁם

רִאשׁוֹנָה.

 

 

טקסים

 

עַמּוּד הַדֶּגֶל עוֹמֵד

כְּחַיָּל בְּדוֹם מָתוּחַ.

הַקָּהָל יֵשֵׁב

הַקָּהָל יַעֲמֹד

שָׁנָה

אַחַר

שָׁנָה

אַחַר

שָׁנָה

לְשִׁירַת הַתִּקְוָה.

 

 

אימא

 

בְּצַלַּחַת פֶּטְרִי

לֹא סְטֵרִילִית

אֲנִי מְגַדֶּלֶת אֶת

הַמָּחָר.

 

 

"גרושתי"

 

הוּא מַצִּיג אוֹתִי

לְלֹא צֹרֶךְ

בִּפְנֵי

הַמּוֹכֶרֶת

בַּחֲנוּת הָאוֹרְגָּנִית

בָּהּ נִפְגַּשְׁנוּ

בַּמִּקְרֶה.

 

מַקְפִּיד

לִשְׁמֹר

עַל זְכוּת

הַקִּנְיָן.

 

 

רֶשת

 

בִּשְׁנֵי

קַצְווֹת

תֵּבֵל

שְׁנֵי מְשׁוֹרְרִים

כּוֹתְבִים

אֶת אוֹתוֹ

הַשִּׁיר.

 

 

סיגלון

 

עַל הַמִּדְרָכָה

יֹפִי

הַבָּא

אֶל

סוֹפוֹ.

 

 

לינה משותפת

 

יִלְלַת תַּנִּים

וְרַחַשׁ מַמְטֵרוֹת

כְּשִׁיר עֶרֶשׂ.

 

 

*

 

הַזְּמַן

תָּלוּי

עַל חַבְלֵי הַכְּבִיסָה

בְּמִדּוֹת הוֹלְכוֹת

וּגְדֵלוֹת

בְּכַמּוּיוֹת

הוֹלְכוֹת

וּקְטֵנוֹת.

 

 

גאולה

 

לֹא עַל חֲמוֹר לָבָן

לֹא בִּתְחִנָּה

לֹא בְּצוֹם

לֹא כְּשֶׁכֻּלָּם.

 

כָּל יוֹם

בְּתוֹכִי

עוֹד

קְצָת.

 

 

פֶּלא

 

יָד

עַל בֶּטֶן הֶרְיוֹנִית

וּתְזוּזָה

 

 

לילה בגולן

 

אֹהֶל

אַרְבָּעָה מִזְרָנִים

חֲצִי חָבִית רֵיקָה

עֲרֵמַת עֵצִים יְבֵשִׁים

גַּפְרוּר

לֶהָבָה

אַרְבָּעָה כִּסְּאוֹת

שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים

וַאֲנִי

וְדָבָר לֹא חָסֵר.

 

 

סליחה

 

מוקדש לחברתי מירב הדר

 

בַּמִּטָּה בְּתֵל הַשּׁוֹמֵר,

כְּשֶׁהַמָּוֶת

כְּבָר אָחַז

בְּיָדֵךְ,

הֶחְזַקְתִּי

אֲנִי

בְּיָדֵךְ הַשְּׁנִיָּה.

רָצִיתִי

לְהִשָּׁאֵר

אִתָּךְ

עַד

הַנְּשִׁימָה הָאַחֲרוֹנָה

אַךְ הַחַיִּים

מָשְׁכוּ אוֹתִי

חָזָק,

קָרְאוּ לִי

לְהָנִיק.

 

 

זיקוקים

 

אֲנִי מְזַקֶּקֶת

אֶת עַצְמִי

כָּל יוֹם.

 

עַצְמָאוּת.

 

 

אני

 

מִתְגַּלָּה

וְנֶעֱלֶמֶת

 

כְּמוֹ קוּר עַכָּבִישׁ

הַמָּתוּחַ

בֵּין שֶׁמֶשׁ

לְרוּחַ.

 

 

שירי

 

פִּרְחֵי הַחַרְדָּל

שֶׁל פֶבְּרוּאָר

צְהֻבִּים

כְּמוֹ הַדְּגָלִים

בַּכִּכָּרוֹת.

 

אֲנִי רוֹצָה

לַעֲמֹד כָּךְ אִתָּם

בְּצַד הַדֶּרֶךְ,

לִצְמֹחַ לְמַעְלָה

לַמְרוֹת הַכֹּל.

 

 

נוגעת לא נוגעת, ענבר תבור, עורכת: דבורה יעל זן, איור כריכה ואיורים פנימיים: איילת סניור ענסי, עיצוב כריכה: חנן בן יוסף, ניקוד: גילת עירון-בהר, עימוד: יגאל ארקין. שלמי תודה למשורר ולסופר, צדוק עלון, על העזרה בהפקת הספר. עמדה, 100 עמודים, 74 שקלים