בננות - בלוגים / / מעט מדיי מאוחר מדיי
כף האהבה
  • שוש ויג

    סופרת ומשוררת , מבקרת ספרות .  כותבת לאתרי תוכן באינטרנט ,אי-מגו, מחלקה ראשונה,  הפורטל לשיוויון ולצדק חברתי.  מנהלת האתר : ספרשת. פיוטית פרסומים: "דרך העיניים שלי" הוצאת אסטרולוג, רומאן , 2000 "חגיי ועונותיי" הוצאת אסטרולוג , רומאן , 2002 "תבואת השיגעון" הוצאת צור אות, שירים, 2006 "איפה את חיה " הוצאת צור אות שירים 2009   ספרשת

מעט מדיי מאוחר מדיי

מעט מדיי ומאוחר מדיי

 

 

שושנה ויג

רשמים מחצי כנס לאחים שכולים מטעם יד לבנים ומשרד הביטחון.

 

בכיתי , כן היום בכיתי

מזמן לא בכיתי

אמרתי לכם שירד גשם

 

בצהריים באולם זר

עם אחאים כאלה שאני לא מכירה

עם אחאים כאלה שלא פגשתי הרבה זמן

היו שם חיבוקים שלא ראיתי

 

בכיתי בצהריים

על הכורסה באודיטוריום של אוניברסיטת חיפה

אם נדייק "הכט"

עד עכשיו מלוח לי

על לחיים שלי

מליחות כזאת

של כמעט ארבעים שנה

מליחות של אחאים כאלה

 

מילה על הקיר

הייתה סתומה לי

ופתאום הבנתי

אחאים,

מעט מדיי

מאוחר מדיי

 

כשהייתי ילדה

עוד כשכמעט היית

כשכמעט היינו אחאים

אני ואחי החי

שפתאום

הפך למת

מת של החיים שלי

נצח לא מוחק אותך

מצמיד אותך אליי

 

היום בכיתי

ואת

מעל הבמה אחות טרייה

בוכה

בוכה

בוכה

המילים שלך

נבלעו בי

וראיתי

את כל הדרך הארוכה והמפותלת

שעוד נכונה לך

 

בהפסקה

כייסו לי את הארנק

צבע כתום

מלא מסמכים

כל החיים שלי

תעודת הזהות

רישיון הנהיגה

קופת חולים

 

ואז הפסקתי לבכות

 

 

 

 

 

10 תגובות

  1. שושנה, יקירתי, כשדיברת על גשם בשיר של חוני המעגל, ממש לא ציפיתי לגשם הזה… אבל בעצם גם זה גשם מטהר

    (מה זה "הכט"?)

    • גבריאלה, "הכט" שם האודיטוריום.

      שושנה

      • תודה, שושנה (:
        (להבא תעשו את הכנס הזה בירושלים… לא נראה לי שפה יכייסו אותך, ועוד באירוע מסוג כזה…)

        • כל כך שמחתי לנסוע לאוניברסיטת חיפה, אף פעם בחיים לא הייתי שם…ועכשיו אני מאמינה שיהיה לי קשה לחזור לשם..

          חבל, היה "בסדר" עד להפסקה.
          אולי הכייס קורא בלוגים ויועיל בטובו להשיב אבדות או מציאות…
          שושנה

  2. שושנה, מעציב מה שאת מספרת, כשבוכים בכי כזה הזהות נגנבת אל השמים- הכנס היה שם. (להבדיל, כל מה שהיה בארנק אפשר לשכפל).

    • תמי,
      את כל כך צודקת…אין מילים!

      שושנה

      • שושנה יקירתי,גנבו לך את הארנק,גנבו לי אותך,כל כך היה חשוב לשבת ביחד,רציתי שתקראי את השיר,ובא בן בליעל וגנב לי אותך עם הארנק.
        היום בכנס,גם אני בכיתי כמו ילד,אך שמחתי שעם האחים אני יכול לבכות ולא לחשוש שרואים וההורים מסתכלים.
        ראיתי שאת במצוקה מהארנק ורצתי לקרא למאבטח,אך היה לי קל לברוח להירגע מסערת רגשות שלי.
        שוש,אני גאה בך,גאה להכירך,ובעיקר גאה בשירייך.האתר שלנו זקוק לך.

        • אלי היקר,

          היום הילכנו בגאווה בכנס הזה. הרבה בזכותך אלי, הייתה זו הפעם הראשונה שהגעתי לכנס שמארגן משרד הביטחון ושמחתי לראות את נציגי צ.ה.ל מדברים אליי אחרי יותר משלושים וארבע שנים.
          זה לא היה צפוי מה שקרה לי עם הארנק , יהיו לנו עוד כנסים. ואני אשתדל לבוא עם כל הקושי הזה, ועם כל הרצון הארור הזה למחוק את התגית הזאת של אחות שכולה ואהיה איתך ועם כל האחים והאחיות.

          תודה לך, מקווה שלא אאכזב בהמשך עם קורס העיתונאות והדוברות. מקווה להפיק את המיטב ולהוסיף באתר של "לנצח אחי" .

          שושנה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשוש ויג