בננות - בלוגים / / מחר באופק הבהיר
כף האהבה
  • שוש ויג

    סופרת ומשוררת , מבקרת ספרות .  כותבת לאתרי תוכן באינטרנט ,אי-מגו, מחלקה ראשונה,  הפורטל לשיוויון ולצדק חברתי.  מנהלת האתר : ספרשת. פיוטית פרסומים: "דרך העיניים שלי" הוצאת אסטרולוג, רומאן , 2000 "חגיי ועונותיי" הוצאת אסטרולוג , רומאן , 2002 "תבואת השיגעון" הוצאת צור אות, שירים, 2006 "איפה את חיה " הוצאת צור אות שירים 2009   ספרשת

מחר באופק הבהיר

 

 

מחר באופק הבהיר-

שושנה ויג

 

לוּ יָדַעְתִּי הַלֵּילוֹת

 

צוֹבְאִים הַגַּעֲגוּעִים

בְּמָצוֹר

אֲנִי בְּמִטָּתִי

מְחוֹרְרִים אֶת הָאֲוִיר

מְנַפְּחִים אֶת חֲלָלֵי הַשָּמַיִם

לִכְדֵי מַרְאוֹת עֲנָקִיּוֹת

נָסָה לִי בָּעֲרָפֶל

נִמְלֶטֶת עַד מו­טֵט

נַפְשִי

 

 

לֹא הָיִיתִי מַתְחִילָה

 עַל גִּבְעוֹת הַכֻּרְכָּר

לֹא  זוֹרַעַת אֶת פִּרְחֵי הַבָּר

וְאוּלַי עוֹד  

מְעוֹפֶפֶת בָּעוֹלָם

 

אֶפְשָר אָבוֹא בְּיוֹם רִאשוֹן

בְּיוֹם שֵנִי

בְּיוֹם שְלִישִי

כְּמוֹ חֲתוּלָה שֶשָכְחָה

 

צוֹרַחַת מִכְּאֵבֵי

אִבְחַת הַחֶרֶב

 

מָחָר

בָּאֹפֶק הַבָּהִיר

 

סְתָם שְבִיל שֶל בְּדִידוּת

 

לוּ יָדַעְתִּי הַלֵּילוֹת

 

 

6 תגובות

  1. לשוש, אני תמיד מתחברת לשירים שלך, במיוחד בנקודות הכאב. תודה.

    • לאילנה,

      מחר יום האהבה ט"ו באב, הרהרתי בכך היום ונכנסתי למוקה מסויימת אולי מועקה גדולה על ההכרזה המטומטמת על יום זה. מדוע אי אפשר שתהיה אהבה כל הזמן…?
      שושנה

  2. שוש,
    הכמיהה והערגה עולות מתוך המלים.
    תהיתי רבות על הניסוח "לו ידעתי הלילות", הרי יכול להיות שהכוונה: אילו ידעתי את הלילות" או "אילו ידעתי בלילות" ואפשר שהתכוונת שהשורות הבאות ממשיכות את זו – "אילו ידעתי, הלילות צובאים…". אינני בטוחה שהעימוד והתחביר מסייעים לשיר (והדוגמא שלהלן היא רק אחת). לעיתים נראה היה לי שהם רק מסבכים ומתחכמים, בעוד שהאמירה יכולה להיות יפה מאוד כפשוטה. לשיקולך, כמובן.
    ואהבתי מאוד את החתולה ששככה:)

    • מירה
      אני הרגשתי בדיוק כמוך ..בעיית התחביר של השיר הטרידה אותי בהתחלה ואחר החלטתי שהתחביר הזה הוא שיוצר את חנו של השיר העמימות מועצמת..
      שושנה

  3. יפה הדיבור שמתוך הייסורים, גם אם הייסורים – ייסורים. "אבחת החרב" …

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשוש ויג