כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
צמר גפן
צֶמֶר גֶּפֶן מָתוֹק
רַךְ אוֹהֵב
וְרַדְרַד וּמֵרִיחַ
מְתִיקוּת
אֵינְסוֹפִית
עָטַף אֶת עוֹלָמִי
בַּיָּמִים שֶגָּרְנוּ בַּשִּכּוּן
הָיָה לִי חֶדֶר לְבַד
וְהַהוֹרִים בַּסָּלוֹן
עַל הַסַּפָּה
מְקַבְּלִים אוֹרְחִים
בִּימֵי הַשִּבְעָה
צמר גפן
צֶמֶר גֶּפֶן מָתוֹק
רַךְ אוֹהֵב
וְרַדְרַד וּמֵרִיחַ
מְתִיקוּת
אֵינְסוֹפִית
עָטַף אֶת עוֹלָמִי
בַּיָּמִים שֶגָּרְנוּ בַּשִּכּוּן
הָיָה לִי חֶדֶר לְבַד
וְהַהוֹרִים בַּסָּלוֹן
עַל הַסַּפָּה
מְקַבְּלִים אוֹרְחִים
בִּימֵי הַשִּבְעָה
צֶמֶר גֶּפֶן מָתוֹק
רַךְ אוֹהֵב
וְרַדְּרַד וּמֵסריח
מְתִיקוּת
אֵינְסוֹפִית
עָטַף אֶת עוֹלָמִי
בַּיָּום שסגרנו חשבון
הָיָה לִי חֶדֶר לְבַד
וְהרהורים בַּסָּלוֹן
עַל הַסַּפָּה. היינו
מְקַבְּלִים אוֹרְחִים רק
בִּימֵי הַשִּבְעָה.
את מוזמנת למחוק!
לא הבנתי, למה עשית זאת.. אולי רצית לכתוב שיר משלך.. יפה לך השיר,
שוש
בסוף הקריאה חוטפים את האגרוף. מרגש.
איריס,
תודה לך
הרגשתי שזה מספיק כך בסיום הזה למעשה השיר עבר כמה גלגולים עד לעיצוב הנוכחי.
שוש
התחיל חמים ונעים וביתי,
ובסוף המכה.
אפקטיבי.
אני מסכימה עם רונית. הסיום הוא אגרוף בבטן.
מוזר כיצד השיר הזה נולד, רק מהביטוי "צמר גפן" שהתיישב אצלי בראש. ופתאום כשכתבתי ויצאו לי כל מיני גרסאות, בסוף בחרתי בקצרה ביותר כשנולד הסיום הזה.
שושנה
שושנה!
השיר נוגע בכל המקומות, הצלחת בכזה חן להמחיש את אשר עובר עלינו, לכאורה, הכל רגל וורוד, אבל בשורה תחתונה המציאות המרה מכה בפנינו.
היה לי נוח מאוד לפרש את השיר לחיי היום יום שלנו.
ישר כח, אחותך מ"לנצח אחי",
רויטל שלו
רויטל היקרה,
"אחותי מ"לנצח אחי", " רויטל שנים חיכיתי לשמוע צירוף כזה שיש בו את מלוא ההזדהות. כמה עצוב וכמה ממלא בכוחות.
שושנה ויג
מלטף ומכאיב.
יפה שוש.
שירי, תודה.
שושנה
שושנה, שיר נהדר שיש בו את הכאב ואת הרצון שייגמר כבר הכאב הזה ובנתיים נטביע את עצמנו בצמר גפן המתוק והילדותי הזה והכל יהיה בסדר…
הניסיון הזה שלנו למצוא מזור במתיקות של החיים מתהפכת לי בסיום.
שושנה
מצויין
איריס, תודה לך
שושנה
שוש,
יפה לך העיטוף בצמר גפו ורדרד רך,
שומר על רכותך הנשית בעולם בו יש עצב ושבעה.
אהבתי.
בני ישראלי
בני, השילוב הזה של מתיקות וצבע ורוד ומול זה הסיום מעמיד את עולמנו אחוז הקונטרסטים,רגע אחד של אושר ורגע אחד של אובדן ומחנק, שבירותם של החיים במילים אחרות.
שושנה
שיר קריא, יפה וטוב.
קיים בו שילוב מעניין של מתיקות ועצב. שתי המילים האחרונות בשיר מביעות את החריפות שקיימת בו.
הצטערתי לקרוא את התגובה של המגיב/ה הראשון/ה. התגובה כתובה בחוסר תבונה וחוסר רגישות, אם לנקוט בלשון המעטה.
עודד, התגובה הראשונה לטעמי, היא סוג של פרשנות של הקורא, השיר גרם לו לכתוב אימפרוביזציה נוספתגרסה אחרת, היא בהחלט מקוממת בקריאה ראשונה ואחר כך חשבתי שזו במה להבעת הרגישות של היוצרים ואם זוהי רגישותו של האמן זה לגיטימי.
ואולי אי הרגישות לקחת שיר שיש בו הבעת כאב,והפיכתו למשהו סאטירי…חבל לבזבז על כך מילים רבות,
שוש
אני דווקא ראיתי זאת כביטוי לכאב.
יכול להיות, היצירה החדשה מבטאת כאב כלפי הבית, ולא דווקא לפי מה שקרה אחר כך, לכן זה שיר אחר ולא השיר שלי, אני מתכוונת לשיר הראשון שנכתב כאן כאימפרוביזציה. זה הכאב של הכותב שהוא אחר משלי…אצלי זו החמצה כאב ההחמצה של השלמות, של השבירות …
כאב הוא כאב זה נכון אבל יש כאן שתי זויות ראייה שונות, ככה אני מרגישה…
שושנה
תודה לך, שוש.
עודד
יש לך עוד מה לשפר בנסיון ללהביע ילדות בינתיים : גרפומנית