בננות - בלוגים / / שני שירים- יום השואה
כף האהבה
  • שוש ויג

    סופרת ומשוררת , מבקרת ספרות .  כותבת לאתרי תוכן באינטרנט ,אי-מגו, מחלקה ראשונה,  הפורטל לשיוויון ולצדק חברתי.  מנהלת האתר : ספרשת. פיוטית פרסומים: "דרך העיניים שלי" הוצאת אסטרולוג, רומאן , 2000 "חגיי ועונותיי" הוצאת אסטרולוג , רומאן , 2002 "תבואת השיגעון" הוצאת צור אות, שירים, 2006 "איפה את חיה " הוצאת צור אות שירים 2009   ספרשת

שני שירים- יום השואה

יוֹם הַשּׁוֹאָה

 

הַיּוֹם אֲנִי תְּפִלַּת יֶלֶד קָטָן,

תְּפִלָּה שֶׁלֹּא נִבְרְאָה מֵעוֹלָם.

 

הַיּוֹם אֲנִי תְּפִלַּת יֶלֶד קָטָן הַמַּחְזִיק שְׁתֵּי יָדָיו

הַיּוֹם אֲנִי זְעָקָה לַפֶּה הָאִלֵּם

לָעֵינַיִם שֶׁלֹּא יְכוֹלוֹת לְדַבֵּר

לִשְׂרִיטוֹת קִיר הַמָּוֶת.

 

הַיּוֹם אֲנִי תְּפִלַּת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"

שֶׁנֶּאֶמְרָה מוּל הָעֲמִידָה הָאִלֶּמֶת.

 

הַיּוֹם אֲנִי יָדַיִם אוֹחֲזוֹת בִּתְמוּנוֹת

טְמוּנוֹת בְּתוֹךְ לִבִּי.

 

 

בָּאדֶן בָּאדֶן

 

חַיָּלֵי אֶס אֶס בְּמַדִּים מְצֻחְצָחִים

אֵינָם שׁוֹלְפִים סִיגָרִיָּה בּוֹעֶרֶת-

אֵינָם מְצַלְצְלִים בִּכְלִי נֶשֶׁק מַתַּכְתִּי

רַק בַּרְבּוּר צְחוֹר צַוָּאר שָׁט בְּמֵימֵי הַנַּחַל

צְלִילֵי הַכְּנֵסִיָּה חוֹנְקִים אֶת הָאֲוִיר הַנָּגוּעַ בְּרֵיחַ הֶהָרִים.

 

יָמִים אֲחֵרִים עֲטוּפִים בְּמַרְצִיפָּן כִּצְלִיל מַתֶּכֶת הַפוֹרְשֶׁה

יוֹצֵאת מִמֶּנָּה יוּלְיָה, וְרוֹמֵאוֹ חוֹנֵק אוֹתָהּ בְּאַהֲבָתוֹ,

מַחְזִיק יָדָהּ שֶׁמָּא תַּחְמֹק מִמֶּנּוּ

לְעֵבֶר הַשְּׁקִיעָה הַבָּאדֵן בָּאדֵנִית.

 

בְּגֶרְמַנְיָה הַמְּאֻחֶדֶת כְּמוֹ מְרַגֶּלֶת שַׁטְתִּי עַל פְּנֵי הַנְּהָרוֹת

חוֹמֶקֶת מֵעֵינֵי נָאצִים לְשֶׁעָבַר,

וּמַה שֶׁרָאוּ עֵינַי הוּא שְׂרִידֵי בְּרִיחַת יְעָרוֹת,

שְׂרִידֵי  אֵפֶר חַיָּי.

מחר ברדיו ירושלים 
101
תשודר תוכנית  (14:00- 16:00)ובה יושמעו עדויות מיד ושם 
וגם עדותו של אבי, יצחק פיינגולד, 

כאן העדות המלאה.
http://www.e-mago.co.il/Editor/history-1644.htm

חובה עלינו להקשיב לשמוע עוד מעט לא יהיו ניצולים.

במסגרת התוכנית אני מקריאה כמה שירים.

6 תגובות

  1. אסתי ג. חיים

    שני השירים נוגעים בנים הנרעד בתוכנו.אהבתי את השני במיוחד. הרי לעולם אנו מבקרים באירופה ובמזוודות כל המטענים הללו שאי-אפשר להפטר מהם.

    • לאסתי היקרה,
      את יודעת את השיר השני כתבתי בעקבות טיול משפחתי לגרמניה. זה היה לפני כמה שנים. לא רציתי לנסוע , והיו לי כל מיני רגשות מאוד משונים לפני הנסיעה. היינו בטיול בחו"ל עם ילדים קטנים והם פתאום רואים "גרמניה אחרת" הרגשתי נורא עם עצמי ומה גם שראיתי את הפנים של הגרמנים המבוגרים והזקנים חשבתי שכל אחד הוא נאצי. כעת הילדים הקטנים כבר בני עשר הם לומדים על השואה מהאינטרנט ממקורות מידע מאוד עמוסים. אני גם חושבת שהמידע כל הזמן מתחדש..זה לא יאומן.
      שושנה

      • מיכל ברגמן

        גם אני מאוד התחברתי לשיר השני. עוברים בכל המקומות המתקתקים האירופאים (בגרמניה לא הייתי – נמוך מדי כמו שאמר הפסנתרן רובינשטיין) ולא מאמינים שבערי הצעצועים האלה התרחשו הזוועות.
        הסיפור של אביך ריגש אותי מאוד.

        • מיכל,

          הים על פי הסקרים האנטישמיים כמעט כל אירופה נמוכה ..בעייה רצינית. חשוב לזכור למען הדורות הבאים. קלישאה לומר זאת אבל, כנראה, זוהי האמת.
          שושנה

          • מיכל ברגמן

            את צודקת – גם לפני 60 רוב אירופה הייתה נמוכה – ועדיין גרמניה ואוסטריה משפיעות עלי ככה. כשמבקרים נניח באמסטרדם או בכיכר הציורית של אנטוורפן (שם ביליתי הרבה כילדה) זה בלתי נתפס – היהודים הפריעו להם לאסטתיקה.

          • שושנה ויג

            למיכל, אנו צריכים לבקר שם, הוכחה לניצחון הרוח.
            שושנה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשוש ויג