חרא בית ספר -שושנה ויג

הַאִם פֶּרֶא נִצְמָד אֵלַי?

לֹא נָגַע בִּי,

שְׂעָרוֹ כִּסָּה אֶת פָּנָיו.

"מַה אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת כָּאן

חָרָא בֵּית סֵפֶר

אֲנִי אַרְבִּיץ לָךְ מַכּוֹת

אִם תָּבוֹאִי לַעֲבֹד כָּאן."

"כָּאן רֵאָיוֹן עֲבוֹדָה" אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט

בּוֹא תַּרְבִּיץ לִי מַכּוֹת

אֲנִי מוּכָנָה

רַק כְּדֵי לְמַלֵּט מִמְּךָ אֶת הַכַּעַס.

בּוֹא יֶלֶד

אֲנִי רוֹצָה לְגָרֵשׁ לְךָ

אֶת הַפַּחַד הַזֶּה.

יָצָאתִי מִבַּעַד לַפִּשְׁפֵּשׁ

יָשַׁבְתָּ עַל הָרִצְפָּה לְיַד הַשּׁוֹמֵר

פֹּה בֵּית סֵפֶר חָרָא

אַל תָּבוֹאִי לְכָאן

אִם תָּבוֹאִי אֲנִי אַרְבִּיץ לָךְ.

אֲנִי בָּאָה

בּוֹא תַּרְבִּיץ לִי.