מזל טוב לאהרן אמיר

ביום חמישי שעבר, הוא יום הולדתו, ירד מן השמים מבול. רחובות תל אביב הסמוכים לבית ביאליק שם נערך האירוע מעולם לא שמעו כנראה על בורות ניקוז. נהרות, לא, אשדים של מים שטפו את הכבישים ואת המדרכות וכשעצרנו רגע באדום עברו את הכביש שלוש נערות רטובות עד לשד עצמותיהן וציחקקו בקול כי הן היו כל כך רטובות  שכבר היו כלאחר ייאוש ושוב לא היה איכפת להן להירטב עוד. הגשם הזה, השופע, לא הרתיע איש מן המוזמנים.

בשמונה וחצי כבר המְתה כל הקומה הראשונה של בית ביאליק מהמון האדם שבא לברך את אהרן, אורחים רבים, לבני שיער רובם ככולם, נציגים חייכנים של כמה דורות של אנשי תרבות ישראלים: נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון, פרופ" אמנון רובינשטיין, המשוררת ש. שפרה, דידי מנוסי, חיים גורי, יקיר פלסנר,  הסופר חיים באר, ועוד רבים וטובים שכולם יחד התרגשו בשביל אהרן ובאו לחגוג איתו כל כך הרבה שנים של עשייה ספרותית – ספרי השירה שלו שבהם הוא הכי גאה, מורשתו הפוליטית חברתית שגם אם לא כולם מסכימים איתה, הם כבר נחלת ההיסטוריה, כל מאות הספרים הקלאסיים שאהרן תרגם במשך עשרות שנים ואשר עליהם קיבל את פרס ישראל לתרגום, כל הסופרים והמשוררים שהוא היה הראשון שאת יצירותיהם פרסם – עמוס עוז, חיים באר, א.ב. יהושע ועוד רבים וטובים – בקשת החדשה שהיא כבר מעין תו תקן לאיכות ספרותית.