אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

זמן

 

 

 


ראה את הזמן וחוש בהיותו החומר הממשי,התמציתי,של החיים. דע, שאתה יוצר את הצורה והאיכות של הזמן.

ראה את  עצמך כנוסע בזמן. הרחק מעמך מחשבות על יעד, ויהיה  בידך לחיות את היעוד שלך.

ראה ודע, כי בתור אמן עיתות – העבודה שלך ועיתות אי העבודה שלך נותנות יחדיו גוף וצורה לזמן.

דע, כי בקבלה שלימה של הדרך שבה אתה מבלה את כל הזמן שלך, אתה מפעיל את זמן אי – העבודה שלך למען האמנות שלך.

ראה את האומנות שלך כתוצר של כל הזמן שלך.

עליך להעביר גל – אבנים, שמונחות זו על גבי זו בשווי – משקל עדין. החלט איזו אבן עליך להזיז בראשונה.

ראה את עצמך, תוך כדי מירוץ, יורה חץ מבעד לטבעת.

ראה ודע, שעבודת אמנות לא – גמורה היא יצירה היפה לפרק זמן ספציפי, שאחריו היא מתנוונת בחצאי – חיים.

ראה את עצמך עושה עבודת – אמנות היפה לדקה אחת, ואחר כך המשך לעבוד.

עכשיו ראה את עצמך עושה עבודות היפות לשעה, ליום, לשלושה שבועות, ולששה חודשים, שלאחריהם אתה ממשיך לעבוד.

ראה ודע, שעבודת – אמנות גמורה אינה מתנוונת בזמן, אלא יש לה תקופות חוזרות ונשנות של תקפות בספיראלה של הזמן.

ראה ודע כי בעוד החול של הזמן יורד ואוזל בשפופרת – הזכוכית, האנרגיות הבלתי – מפורקות,הלא-נחרצות של עבודותיך הרגעיות יבואו לשכון ביצירה גמורה.

ראה ודע, ששיתוף עבודתך עם הזמן נותן לאמנות שלך חיים בזמן.

ראה את הקו, שאתה והזמן עושים יחדיו.


 

מתוך הספר: ההשראה החוזרת לתיקונה מאת הצייר פסח סלבוסקי הוצאת בצלאל,קתדרה.

 

 

 

 

 

 

תגובה אחת

  1. היי חגחת
    זה כל כך מעביר תחושות הקטע הזה. רציתי לומר שצריך לשים את השעון של דלי, אבל הוא שם…
    זה מדויק- אנחנו הבוסים
    גם אם יש עוד בוסים בעולם.
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן