תארי לך

תארי לך ללכת ברחוב, לחצות את הכביש
ולפגוש באיש יפה. הוא מנשק על הלחי שלך
ואת צוחקת בזרועותיו, ממש באמצע הכביש,
זה קלאסי, הוא לוחש באוזנך ואת ממשיכה ללכת
בכוון ההפוך, משוטטת בלי כוון ברחובות,
מסתחררת סביב הכלום, מחפשת אחר ירושלים
מתחת לכל האיפור הכבד של כובעים וכפפות,
בשמים, תבלינים, גרביים, צעצועים, נעליים יקרות,
שמלות מופקעות, אנשים שממתינים למטבעות.

לאט לאט צונחות הטמפרטורות וכפות ידייך קופאות.
דמעות כבדות צונחות על לחייך.
את נאבדת גם לעצמך.

תארי לך שלא היית ממשיכה ללכת, שהיית פונה
אחר האיש היפה ושואלת לאן מועדות פניו
ואולי אל בית הקפה
ואולי הוא היה מצחיק אותך לשארית אותו היום.