טירוף שהוא צורך קיומי

טירוף שהוא צורך קיומי / אלעד יאנה 

תל אביב יכולה להיות עיר מנוכרת, לפעמים מדי. וכשהיא כזאת – קשה לטייל ברחובותיה בלי לכאוב ולהתבלבל. חגית גרוסמן, משוררת מוכשרת שכבר הושוותה בעבר ליונה וולך , מטיילת למעננו, כשנימי נשמתה החשופים והרגישים קוראים דרך עיניה וכפות רגליה את ייסורי העיר.
כך היא גם כותבת את סיפורה של מלי, בחורה סהרורית ויצרית שחווה את העיר במלוא עוצמתה, על כיעורה ויופייה, כאשר כול…ה צבועה בצבעים עזים דרך עיניה. מלי מתבגרת מתוך טרגדיה של משפחה הרוסה, ונדה ונעה בין בתי גברים, מחפשת מקום לעגון בו ולהרגיש שייכת. בין לבין היא משוררת ומציירת את תחושותיה, ומחפשת אהבה צבעונית ויצירתית שתתאים לנפש מיוחדת כשלה. כתוב בתהילים: "טרף נתן ליראיו," ובמדרש רבה מפרשים את הפסוק: טירוף נתן ליראיו בעולם הזה. הכתיבה של חגית גרוסמן מותירה תחושות של טירוף, שיגעון ובלבול, אך כאלה המעוררים בקורא חמלה. נדמה כי דרך הגיבורה רואה גרוסמן את העולם בסף רגישות אחר לגמרי, שאינו מאפשר להישאר אדיש או שפוי, וחייבים להיטרף קצת יחד איתה כדי לעכל את העולם הקשה הזה.
עובדה זו עלולה לייאש, אך המסר העולה מן הרומן הוא אופטימי יותר. באחד הקטעים בספר, כאשר מלי נשאלת על ידי אחד ממאהביה "מה את רוצה לעשות עם עצמך"? היא עונה: "אני רוצה לכתוב." או אז עונה לה תפילה הנשמעת מבית הכנסת הקרוב: …"זה הפראיות ששומרת עלייך. הפראיות הזאת שאת מנסה לכבוש ולהסתיר. קומי וכתבי." יש כאן אולי לקח חשוב, שבו גרוסמן מלמדת אותנו שהצורך לשתף ולאהוב הוא צורך אנושי חשוב, וגם אם לעיתים הוא מכה אותנו בשיגעון, זהו עדיין צורך קיומי.

היכן שאינם / חגית גרוסמן; ידיעות ספרים, 294 עמ'